הצצה לבית המורשת המרכז 72 שנה - במקום אחד

חטיבת גולני היא החטיבה הוותיקה ביותר בצה"ל - עם היסטוריה מרשימה עוד מימי קום המדינה. על מנת לשמר את המורשת ארוכת השנים ולהנחיל אותה לגולנצ'יקים הנוכחיים והעתידיים, הקימה היחידה "בית" חדש - שירכז 72 שנים של פעילות, תחת קורת גג אחת.

בית המורשת, שנמצא באתר ההנצחה ומוזיאון חטיבת גולני במחלף גולני, נחנך בשבוע שעבר. "מה שהיה לנו מאוד חסר, זה בית וארכיון - כדי שכול החומרים הרבים יהיו מונגשים לדור הצעיר של גולני, וגם לחניכי מכינות ולשוחרי היסטוריה", פותח קצין המורשת של החטיבה במיל', אבשלום שחר.

הבנייה נמשכה כחמישה חודשים, בעזרתן של קהילת הבוגרים ועמותת גולני: "כל אחד תרם את חלקו בשיפוץ, בחשמל ובכול מה שאפשר להעלות על הדעת. זה התחיל מכך שהתפנה במוזיאון מבנה מסוים, ובזכות יוצאי החטיבה והרצון שלהם לסייע - הגשמנו את החלום".

"במוזיאון תוכלו למצוא את קיר השמות, את עץ הזית המפורסם, רחבות מסדרים למסע כומתה, ועכשיו גם את בית המורשת", מספר קצין המורשת בגאווה, "זה יהיה מקום במיוחד לדור הצעיר של המפקדים - מ"כים, מ"מים ומפק"צים, שיגיעו ללמוד את הסיפורים שלנו, עם כל החומרים הקשיחים והדיגיטליים שנמצאים בו - כתבים, הקלטות סרטונים, עדויות ועוד״. 

״הוא נועד להנגיש להם את התכנים באופן הראוי ביותר״, הוא מסביר, ״השאיפה היא להביא לפה גם לוחמי עבר שיספרו את סיפוריהם".

לדבריו, לבית עוד מטרה חשובה - עיבוד ערכי ומבצעי: "איך אני לוקח מבצע, שומע וקורא עליו, ומפיק לקחים. מה אני לוקח לפיקוד שלי? חשוב שהמפקדים גם יקיימו אחר כך את השיח המוסרי עם הלוחמים״. 

אבשלום עוצר לרגע את ההסבר, ומחליט לפנות למפקדי צה״ל, שיבקרו במקום המיוחד: "אומרים שרוח לא רואים, אבל מרגישים. עכשיו, הגאווה תתבטא לא רק בסיכה ובכומתה - אלא גם בחומרים, במבצעים ובלוחות המורשת״.

במהלך השיחה, הוא נזכר באירוע שקרה בזמן ההקמה: "במשך שבועיים ניסינו למצוא זגג שיעזור לבנות שני חלונות פנורמיים. התקשר בחור אחד שהציע את עזרתו, אבל אמר שיש בעיה קטנה: הוא היה בגדוד 890״. 

״אמרתי לו: ׳איציק, אתה תקבל מאיתנו חיבוק חום, צהוב וירוק, הכול בסדר. אנחנו מחבקים את חטיבת הצנחנים׳״, הוא מספר וצוחק.

ביום אחר, הוא נזכר, הגיע לעזור גולנצ'יק חשמלאי בשם משה. המ"פ שלו היה צפריר בר אור ז"ל, סמג"ד סיירת גולני שנפל במבצע צוק איתן. "הוא הביא את כל משפחתו, שרובה גם הייתה ביחידה, והם החליפו את כל מערכת החשמל. זה היה מדהים", הוא משחזר.

אבשלום מדגיש את ההירתמות של כל מי שהגיע: "יש חבר'ה שנסעו מאילת עד לכאן כדי לעבוד, אנשים ישנו פה עם שקי שינה ומזרונים. ביום שישי שעבר המח"ט היוצא, אל"ם שי קלפר, הודה להם, יחד עם עמותת גולני". 

"בכניסה יש רק שביל מונגש לנכים, ללא מדרגות", הוא חוזר לתאר את המבנה, "הוא נקרא שביל הפצועים - מפני שאנחנו רואים לנכון לחזק את הקשר עם פצועי החטיבה. בנוסף, נטענו בחזית ארבעה ברושים שמסמלים את הגדודים שלנו".

בית המורשת מסמל גאווה עצומה בעבור יוצאי החטיבה. כך למשל, לוחם תש"ח, איתן יבזורי, לוחם בגדוד 12 וממקימי מחלקת הקומנדו, שמע על חנוכת הבית והחליט להגיע יחד עם הנכד שלו, המשרת בסיירת מטכ"ל. "הוא אדם בן 90, ומאוד התרגש", משתף הקצין, "הוא אמר לי שאומנם לא נשארו לו הרבה שנים, אבל המורשת והכתיבה זה נצח מבחינתו".

בנוסף למבנה החדש, קיימים כמה פרויקטים נוספים המשרתים את אותה מטרה, כמו למשל, מיזם בשם 'אגרוף חטיבתי', המועמד לפרס. המשמעות שלו היא איחוד כל סגלי החינוך מכל ארבעת הגדודים לצוות אחד - ולאפשר להם להיות עמוד תווך בלימוד ההיסטוריה, ובהקניית ערכים ללוחמים.

לצד זאת, נערכת סדנת מורשת למפקדים בבא"ח, ומתקיים פרויקט בשם "זום-בחום" - במסגרתו הם מתכנסים אחת לשבוע ועוברים שיעורים מקוונים מלוחמי העבר.

"אני רק רוצה לומר למתגייסים החדשים לשמור על עצמם - זה הדבר הכי חשוב", הוא מסכם בפנייה אל המלש"בים שהצטרפו לשורות החטיבה, "להיות גולנצ'יק זו מחויבות - זה אומר להעמיק את הקשר גם עם העבר וגם עם ההווה. ברגע שעושים את זה, הזיקה לחטיבה ולצה"ל הולכת וגדלה, ומבינים כמה רוח גולני חזקה".