את התרגיל הזה הסתירו מלוחמי גולני במשך חודש שלם

לוחמי גדוד 13 בחטיבת גולני היו בטוחים שהם מתעוררים כרגיל בבוקר יום שני, לקראת מסדר ״הגדוד כאתרוג״ - מסדר מטכ״לי שנועד לבחון בין היתר את מוכנות הגדודים מבחינה מבצעית. 

אלא שכבר ב-4 לפנות בוקר, קיבל המג״ד, סא״ל אבי מרציאנו, שיחת טלפון, שחשפה גם בפניו שלוחמי הגדוד מוקפצים בארבעה מסוקים מקלע שברמת הגולן, להר החרמון, כחלק מתרחיש מלחמה בצפון. 

״במשך חודש, אלוף הפיקוד נערך לתרגיל פתע לגדוד 13״, מספר סא״ל יניב פרידמן, קצין ההדרכה של הפיקוד, ״גם המפקדים הבכירים בגולני לא ידעו על זה. מטרת ההקפצה הייתה לבחון את היכולת של הלוחמים לעבור מ-0 ל-100 במהירות, ובסימן ׳גולני כובשים את החרמון שוב׳״. 

המסוקים הורידו את הכוח בהר סנאים - שלוחה היורדת מהר החרמון, משם ביצעו הליכה מבצעית עד לשטח האש. לאחר תצפית מפקדים ותדריך בטיחות, החל תרגיל רטוב שכלל לחימה בבולדרים ובסבך של החרמון תוך תיאומים בין המחלקות, הסתערות, התמודדות עם לחימה בשטח סגור וקשה להתמצאות ועומס פיזי גבוה ביותר.

עם סיום התרגיל, נבחנו לוחמי הגדוד במסדר ״הגדוד כאתרוג״, בראשות מפקד פצ״ן, אלוף אמיר ברעם, בו נבדקו היקף הלוחמים בגדוד, אמצעי הלחימה וציוד הלחימה, והסדרת מבנה היחידות וארגונן באופן שיוביל לאפקטיביות מרבית. 

״רכיב ההפתעה קריטי במוכנות שלנו למלחמה״, מדגיש מח״ט גולני, אל״ם ברק חירם, ״זה שריר שחשוב להפעיל. האירוע הזה תרגל את הגדוד ביכולת שלו לעבור מאימון למשימה, ובדק את האפקטיביות המבצעית אל מול הזמן הקצר״. 

בפיקוד הצפון מבינים שהחרמון הוא אחד מחבלי הארץ המאתגרים ללחימה, בין היתר בגלל תוואי השטח ההררי ומזג האוויר. האיומים לא יקטנו בהקשר הזה, אך מח״ט גולני מבהיר שעבור החטיבה, זה לא אמור לעמוד כמכשול בדרך: ״אנחנו צריכים להיות מוכנים לקפוץ לכל נקודה בארץ אל מול אויב, ובטח שלנקודה הכי צפונית במדינת ישראל כדי להגן עליה - זה ממלא את הייעוד שלנו״. 

לוחמי גולני נשלחו ״לכבוש״ תא שטח בחרמון גם מסיבה סמלית: ״הפסיעה פה בין הסלעים, וההסתערות של גיבורי גולני במבצע קינוח ב-1973, מעלה את הרוח ומוסיפה למוטיבציה של הלוחמים, שמרגישים ממש ממשיכי דרכם״, מספר אל"ם חירם על מורשת הקרב, שלתמיד תישאר שייכת ללוחמים.