מח"ט גולני בראיון חגיגי במיוחד

1948 - ההכרזה על תוכנית החלוקה כבר עברה באו"ם, ואדמת הארץ מתחילה להתחמם. בארגון ההגנה מבינים שעליהם לפצל את חטיבת לבנוני, שמטרתה הייתה להגן על מרחב הארץ מזכרון יעקב וצפונה, לשתי חטיבות שונות כדי לחזק כל כוח בנפרד. כך הוקמה חטיבת גולני - חטיבה מספר 1, שהייתה אמונה על כל האזור הצפון מערבי.

בלי רגע מנוחה, ישר מרגע הקמתה, השתתפה החטיבה בכל מלחמות ישראל ובמאמצים השונים להגן על הגבולות ברחבי המדינה. יותר מזה, אם נהיה כנים, מעטים הישראלים שלא מכירים את הכומתה החומה והתג המרובע.

כדי להבין את רוח החטיבה, אותה מצליחים לשמר בדיוק 75 שנה, ישבתי לשיחה עם מפקד החטיבה, אל"ם יאיר פלאי. "אני התגייסתי לגולני לפני לא פחות מ-23 שנה", הוא נזכר, "רוח החטיבה שמפקדיי הטמיעו בי, אי שם בתחילת שנות ה-2000, נמצאת בי עד היום".

"היה לי ברור שאתגייס לקרבי - זו בכלל לא הייתה שאלה. כשהייתי בן שנתיים, דוד שלי, שהיה שריונר, נהרג במהלך אימון", הוא משתף, "הסיפורים עליו, על מסלולו הצבאי ועל החיילים שהוא פיקד עליהם - השאירו בי חותם וגרמו לי לרצות לפקד גם ולהגיע רחוק. הוא מלווה אותי לאורך כל שנותיי בצבא", מוסיף וקולו נרגש. 

"את מה שקיבלתי בבית, קיבלתי גם כשנכנסתי לחטיבה. הערכים שהעבירו לי כחייל צעיר, שאותם אני מעביר גם ללוחמים שלי היום - הם מה שמחברים בין לוחמי גולני בתש"ח לבינינו. הלוחמים הם המשאב הכי יקר, ולהם יש אחריות על כל המדינה. להחזיר אותם בשלום, אחרי כל מבצע או תרגיל - זה הסיפוק העיקרי שלי בתפקיד".

כששאלתי על המורשת, המח"ט מזהה ונותן שם למה שמאחד את העבר ואת ההווה בגולני:"זו אותה הרוח שנשבה כשהניפו לוחמי גולני את דגל הדיו ושחררו את העיר אילת, זאת שדחפה את הלוחמים במעלה הר החרמון במלחמת יום כיפור, זאת שסייעה לנו בצוק איתן ושמלווה אותנו היום בכל אחת מגזרות הלחימה".

"החטיבה, כפי שאת יודעת, לחמה בכל מלחמות ישראל", הוא מציין בפניי, "כל אחד מהמבצעים השפיעו עלינו. הלחימה בעזה, לדוגמה, השאירה עליי חותם גדול. אנחנו לומדים מהכול - מהטובים ומהרעים כאחד - ומשם נמשיך קדימה". 

באותה נימה אני שואלת את אל"ם פלאי על גולני ב-10 שנים הבאות, הוא מחייך ועונה: "זו חטיבה של אנשים שעובדים קשה ורוצים להיות בה, שמתקדמים יחד עם הטכנולוגיה ועם השינויים בשדה הקרב. אנחנו מתאימים את עצמנו ותמיד מקפידים להעלות את הרף. החטיבה ממשיכה להוות בית עבור המשרתים שלה - זה הכי חשוב". 

אני גם מחייכת, ושואלת אם זה גם מה שהוא יגיד בנאום יום הולדת 85 לחטיבה. החיוך הופך לצחוק קטן והוא אומר, "בדיוק - מוזמנת לבוא לבדוק אותי". כנראה שנתראה גם בעוד 10 שנים.