"לילה טוב, שון" - הסיפור מאחורי שיר הזיכרון המרגש

את השיר הזה - אין ישראלי שלא מכיר ומתרגש פעם אחר פעם. מאחורי מילותיו עומד לוחם מחטיבת גולני, סמל שון מונדשיין ז"ל, שנפל עם 6 לוחמים במבצע "צוק איתן", ומגולל את המכתבים שכתב טרם הכניסה לרצועה. ישבנו לשיחה מלב אל לב עם נינט, אימו של שון, ואוהד, מפקד הנגמ"ש דאז באירוע - ושמענו על הרגעים לפני עשור, שנשארים איתם בכל יום ויום

11.08.24
הילי אלג'ם ושירה הלמן, מערכת את"צ

"אמא, אני אוהב אותך באמת", הן חמש מילים בסך הכול, שעם שלם קורא באותה מנגינה מוכרת. ובמציאות של מלחמה, משפט שנכתב במקור כפתק באייפון, הפך לשורה מוחצת לב באחד משירי הזיכרון המוכרים - "לילה טוב שון".


הפקה, תסריט ועריכת תוכן: הילי אלג'ם ושירה הלמן. צילום: תומר פלר. עריכה: סיוון גפני. גרפיקה ואפטר: רומי שמואלי ורוני קונסטנטינו

השיר, שיצא ב-2018, נכתב בעיצומו של מבצע "צוק איתן" ע"י סמל שון מונדשיין ז"ל, לוחם בגדוד 13 בחטיבת גולני. "הצוות שלי ואני נכנסנו למשימה בשכונת ש'גאעייה", נזכר המ"מ אוהד ויסבלט, "וכחלק משינוי מסוים, שני הנמ"רים שהיו ברשותנו - הוחלפו בנגמ"שים".

כמפקד הנגמ"ש הראשון, היו תחת אוהד 8 לוחמים, ובעודם נוסעים לעבר המטרה - הרק"ם נעצר. "לקח לי זמן להבין מה עושים - אנחנו במלחמה, זה לא תרגיל", הוא משחזר שלב אחר שלב. בהחלטה של כמה רגעים, הגיע אוהד למסקנה - צריך להתקדם רגלית. 

יחד עם הקשר שלו, יצא המ"מ מהנגמ"ש למטרות סריקה. בעודו מתכוון להודיע לשאר הלוחמים כי עליהם לעזוב את הכלי, נורה טיל RPG שהרג את שבעת החיילים שנותרו - סמל מקס דונלד שטיינברג, סמ"ר שחר תעשה, סמ"ר אורן שמחה נח, סמ"ר דניאל פומרנץ, סמל בן יצחק וענונו, סמ"ר אורון שאול וסמל שון מונדשיין, זכרם לברכה.

"ב-20 ביולי, ביום בו הוא נפל, ירד גשם. כמה רגעים אחרי ששמנו לב לזה, הגיעה הדפיקה הגורלית בדלת", מספרת בכאב בלתי נתפס נינט, אימו של שון, "הייתי כל כך מופתעת, שדחפתי את החיילים שהגיעו. לא רציתי שהם יביאו לי את הבשורה הזו".

שבועות לאחר מכן, הגיע לידי משפחת מונדשיין פריט שהפך לחלק בלתי נפרד מהם - הטלפון של שון. "אחיו שחף הטעין אותו, הסתכל בו וקרא לנו בהתרגשות - 'יש כאן מכתבים'", היא משתפת. אותם פתקים, שנכתבו טרם הכניסה לעזה למשפחתו ולחבריו - מהווים את תוכן השיר המפורסם. 

"יום אחד, התקשרו אליי ואמרו לי שהזמר חנן בן-ארי נתקל בסיפור על שון, והוא רצה לכתוב עליו שיר", היא ממשיכה, "אחרי כמה פגישות, הוא השמיע לנו אותו - כשלמעשה לקח את המכתבים כמו שהם, והלחין אותם".

המשפחה לא חשבה שהטקסט של בנם ייגע בכל כך הרבה אנשים. "ציפינו שזה יהיה משהו קטן בשבילנו, עד שהתחילו לספר לנו שהם שומעים אותו בכל מיני טקסים ביום הזיכרון", נינט מפרטת, "פתאום, השיר הזה גרם לי לתחושה שאני שומעת את הקול שלו שוב - שהוא פונה אליי עוד פעם אחת, ומחזק אותי".

"היום הוא נהיה רלוונטי מתמיד, והוא נוגע לכל מי שנמצא בחזית", היא מעידה, "אני מרגישה ששון שלי, נמצא יחד למעלה עם חיילים, שבונים צבא קטן ומשובח - ואולי הם שומרים עלינו".