"הרימון מתפוצץ, משמאלי מדי חיזבאללה - ואז אני רואה אותו"
כשהם משחזרים את הרגעים באותו איתור "אקראי" בכפר עייתא א-שעב, קשה לא להרגיש ממש לצידם באחד המפגשים הצמודים של לוחמי גולני מול מחבלי רדואן. שמענו מלוחם, מ"מ וקמ"ן בגדוד 13 מה קרה בהשתלטות על היעד המבוצר - עד שהפך להישג מודיעיני משמעותי
"סופרים 21, 22, 23 - והרימון מתפוצץ. מחכים כמה שניות, נותנים לשטח להירגע, ויאללה, נכנסים. מימין יש ארון גדול, עם חור שנחפר במרכזו. סורק אותו לכמה שניות, מנסה להעריך אם יכול לעבור שם בן אדם. משמאל, מכנסי מדים של מחבל חיזבאללה. גם הם לא מרגשים, מצאנו כאלה כמעט בכל בית במארון א-ראס. חצי גוף כבר בחדר השני, משחרר עוד צרור לפני הכניסה, ואז אני רואה אותו על הרצפה במרכז החדר - הפיר".
כשרב"ט ג', לוחם בגדוד 13, משחזר את אחת הפעולות הנועזות של גולני בין הקסבאות הצפופות של עייתא א-שעב באוקטובר האחרון, זה נשמע כמו תסריט למותחן שובר קופות. תיאור רודף תיאור, בקולו, הזיכרון חי, כאילו זה קרה רק אתמול.
"ואז אני רואה אותו על הרצפה במרכז החדר - הפיר"
"צריך להבין שלבנון היא לא עזה, למצוא פיר באמצע הבית זה לא עניין של מה בכך", הוא לוקח אותנו לאותם רגעים קריטיים בלב האיתור באוקטובר האחרון, "מי שהיה פעם בפעילות מבצעית יכול להבין את הרעש במוקד הפשיטה, הנשמע היטב גם מבעד לאטמים: קולות ירי ופיצוצים מכל כיוון, צעקות, מה לא. אבל גם מבעד מסכת הקולות אני שומע אותם מדברים בערבית".
תוך שניות החדר משתתק, כלל הלוחמים מקשיבים בדריכות, מנסים להבין מאיפה הצלילים מגיעים. על אף שהם לא בהכרח מבינים מה הם אומרים, את תחנוני הכניעה של מחבלי חיזבאללה, הבוקעים מתוך הפיר שמצאו, מצליחים הגולנצ'יקים לפרש.
"זה לא היה היום הראשון שלנו בעייתא-א שעב ובטח שלא בפעולה הקרקעית, אבל עד אז לא נתקלנו בנפש חיה", מעיד מפקד הכוח, סגן נ', "באיתור הזה, שלמראית עין היה 'רגיל' למדי, כבר הייתה תחושה שיש משהו אחר. סריקת הרחפן אישרה גם היא את החשדות והובילה לפקודה ברורה מהמ"פ - 'להיכנס חזק'".
"כשפורצים למבנה, מגלים קומפלקס מאובזר בארונות מכל צד, ובמקרר", הוא מתאר, "לכולם דלתות פתוחות, מנסות להסתיר את מה שנמצא באותם החדרים. נערכנו לתרחיש הזה, להיתקלות, אבל לא ציפינו שייכנעו ללא קרב".
סגן נ' עולה מיד בקשר מול מפקד הפלוגה ומזעיק אותו למקום. כולם מחכים דרוכים, מוכנים עם האצבע על ההדק, למקרה שמדובר בניסיון הטעיה. "משם המ"פ מתחיל דיון בצעקות: 'אוסקוט, דיר בלאק, שוואיה שוואיה'", נזכר הלוחם, "לא דיון ברומו של עולם, אבל זה עובד. אנחנו רואים שתי ידיים מורמות יוצאות לאיטן מהפיר. אני עומד נעול עם הכוונת ומוכן לתנועה אחת לא נכונה כדי לנטרל את הגוף שמטפס החוצה, אבל היא לא מגיעה - המחבל כנוע".
תוך כדי שהם מוודאים שהוא לא נושא נשק ולא מהווה עליהם איום, פעיל הטרור מספר ללוחמים שלנו על שני מחבלים נוספים בתחתית הפיר: "עוד פעם שתי ידיים משתחלות החוצה, צעקות בערבית. יוצא השני ואחריו השלישי, ואנחנו מוצאים את עצמנו עם שלושה מחבלים לכודים".
כשהם מחכים להעביר את המושכות לחוקרי השטח של יחידה 504 שנקראים למקום, מבצעים הלוחמים סריקה נוספת וממשיכים לטהר את השטח - מבפנים ומבחוץ. "אנחנו מגלים מתחם לחימה שלם שבנוי משני חללים, אותו ארון מחורר מחבר בין שניהם. גם הפיר בנוי באותו האופן, זה מבנה שלם שנועד להוציא לפועל מארב מתוחכם", מסביר מפקד המחלקה.
"עד ש-504 יגיעו, אני ואחד הלוחמים דוברי הערבית ביצענו תחקור ראשוני של הפעילים", מספר קמ"ן הגדוד, סגן י', "בשלב הזה אנחנו מגלים שמדובר בשלושה מחבלי רדואן".
אם הם היו בוחרים להוציא את התקיפה לפועל אין לדעת מה היה קורה שם. גם אחרי האירוע הזה ברור לנו שאסור לזלזל באויב.
"שניים מהם מנדבים מידע, מזדהים בשמם הפרטי ומתחילים לדבר, אבל השלישי לא מוכן להוציא מילה", הוא ממשיך, "לאט לאט אנחנו מבינים שהוא היה הבכיר מביניהם, דירבן אותם להישאר שם ולצאת לתקיפה נגדנו. האחרים ממש לא רצו להיות שם - אחד אמר שהוא לא מרגיש טוב ורצה לברוח, אבל בגלל שאנחנו הגענו כבר לכפר - היה מאוחר מדי".
"אם הם היו בוחרים להוציא את התקיפה לפועל אין לדעת מה היה קורה שם", הוא חוזר ומדגיש, "הם באו מאורגנים - קלצ'ניקובים מושחרים וחדשים, קסדות, רימונים, אמר"ל. גם אחרי האירוע הזה ברור לנו שאסור לזלזל באויב, שמדובר בתפיסה חריגה - הראשונה מסוגה ב'חיצי צפון' שבה נלכדו מחבלי רדואן".
בחקירתם על ידי אנשי 504, חשפו פעילי הטרור את זהותו של מפקד המתחם שפיקד עליהם באופן ישיר וסיפקו מידע על מספר פעילים בכפר ועל מקומות מאוישים. "בהמשך, הסיירת אכן מצאה מחבלים באותם המקומות", מחדד הקמ"ן, "מעבר למודיעין הטקטי שהשגנו מהם, הקלטנו אותם והפצנו את ההקלטה בעזרת רחפנים ברחבי הכפר. בעקבות כך, שבעה מחבלים נוספים נכנעו".
"אני מאמין שזה יצר לחץ על כל הפעילים באזור - לא במקרה בכפר אחד עשרה פעילי טרור מחליטים להיכנע ולוותר. זה משהו שכמעט לא ראינו בדרום לבנון לא לפני הפעילות הזאת ולא אחריה", הוא מבהיר.
ומה גרם לכניעת שלושת מחבלי רדואן הראשונים בכפר? "אני מאמין שאם לא היינו נכנסים בכזאת עוצמה, יכול להיות שהם היו מנסים להשיב מלחמה", גורס מפקד המחלקה. גם רב"ט ג' סבור כך: "אתה יכול להיות פעיל חיזבאללה מהקצה או לוחם בכוח 'עילית', אבל אם חטיבת גולני נכנסת לכפר שבו אתה מתחבא - כדאי שתצא עם ידיים מורמות".