המפקדים התעקשו, ונוב' 24' החיו את המסורת של סיירת גולני

אחרי שלושה שבועות של מסכמים אינטנסיביים, 36 שעות ללא שינה ורגע שיא אחד בקילומטר האחרון, לוחמי סיירת גולני הגיעו לפסגת החרמון וסיימו הכשרה בת שנה וחודשיים. לראשונה מאז 2014, מחזור נוב' 24' חזר על המסורת החטיבתית - וסיים בנקודה בה ההיסטוריה של גולני פוגשת את הדור הבא

25.02.26
עידו בר-נס, מערכת את"צ

ב-2:00 לפנות בוקר, כשערפל עוד עומד באוויר הקר, החלו 57 לוחמי ההכשרה של סיירת גולני לטפס מהיישוב מסעדה שברמת הגולן עד החרמון, עם אלונקות כבדות על הכתפיים. 5 שעות אחר כך, בגובה של כ-2,100 מטר, הגיעו נוב' 24' לקו הסיום, זה של המסע - ושל המסלול כולו. 

"הטיפוס מביא את הלוחמים למאמץ גבוה, במיוחד אחרי שלושה שבועות 'מסכמים' בכל רחבי הארץ", מתאר את המשימה הלילית סגן ג', מפק"ץ לוחמים בהכשרות. "עמוק לתוך העלייה, אחרי שעות של תנועה מאומצת, אתה כבר מתחיל לצעוד על אוטומט, ובקושי מרגיש את הרגליים". 

ההעפלה לחרמון היא אירוע אותו מכירים כלל לוחמי הסיירת, ולא משנה מאיזה מחזור. "המסורת לסיים כאן היא בגלל הקשר ההיסטורי של החטיבה ל'מבצע קינוח'", מסביר המפק"ץ, "אבל מאז 2014, מחזור גיוס נובמבר שמסיימים בחורף, לא עלו על ההר בגלל תנאי השטח המורכבים. הפעם, הלוחמים שלנו עשו את זה בענק. אנחנו, סגל המפקדים, התעקשנו על זה - וזה הישג גדול עבורם".

אבל הדרך של נוב 24' התחילה כמובן הרבה לפני הטיפוס. הכשרה של לוחם בסיירת נפתחת בחצי שנה בבא"ח גולני - שכוללת טירונות, אימון מתקדם והסמכה לרובאי 07. 

לאחר מכן, הם עוברים שמונה חודשים ייעודיים בשטח 100, בסיס ההכשרות של הסיירת. שם, נעים הלוחמים בין תקופת 'פרט' לאימון קבוצה. ב'פרט' הם מדמים ירי, לוחמה בשטח בנוי ופתוח, תמרון, ניווטים ומדדי כשירות. בשלב 'לבנת הצוות', הם כבר מדמים תרגילים מורכבים במתארים משתנים, אימונים מסכמים, 'מתגלגלים' וקורס לוט"ר.

המסכמים, 'גולת הכותרת' של ההכשרה, הם כאמור באורך שלושה שבועות: הראשון מדמה מתאר צפוני, השני - מתאר דרומי, והשבוע השלישי - שמותאם לגזרת הגולן, הסתיים על פסגת החרמון. 

לאור הניסיון המבצעי שצברו המפקדים במלחמה, התמקדו בהכשרה בעיקר בתרחישים המבוססים על אירועי אמת, וב'מסכמים' ביתר שאת: חילוץ פצועים בתנאים מורכבים, החברת כוחות מיחידות שונות והקפדה על משמעת בשטח. "הם חוו תרגולים קשים שדרשו מהם שליטה עצמית, חדות ומסירות - מכאן, גם אנחנו וגם הם צריכים לזכור שזאת רק נקודת הזינוק", קובע המפק"ץ.

ולקראת סיום, הגיעו הצוותים הבוגרים של הסיירת לקבל את הלוחמים החדשים על הפסגה. "בתור חייל שעבר את זה וגם בתור מפקד, זה הרגע הכי זכור", משתף סגן ג' ומשחרר חיוך, "הבוגרים עושים איתך את הקילומטר האחרון, מרימים את האלונקה ואתה מתחיל להרגיש את עומק החיבור ליחידה, שעבדת כל כך קשה בשבילו במשך שנה וחודשיים".