מה חיפשו התותחנים של 282 ב"חמ"ל של חיזבאללה"?

"הקפצה! כולם לצאת עכשיו ולעלות על הכלים!", נשמעה הצעקה בערב יום ראשון שעבר במחנה יפתח. "אין 'שכחתי', אין ארגונים - תמיד יש את האחד ששוכח משהו קטן, אבל הם מבינים שבמצב הזה הם פשוט צריכים לקחת את עצמם ולעוף", מתאר מסו"ל א' בגדוד 334, סרן גל גולן, את רגע המעבר משגרה לחירום (מעמ"ל). 

"כשעושים מעמ"ל, החיילים מתרגלים מצב בו משהו לא ילך לפי התוכנית. בזמן אמת אין מה לעשות, לא הכול יהיה מושלם. אין זמן נוסף לארגן את התיק והפק"לים, תסתדרו כמו שאתם. אפילו המפקדים לא יודעים מראש על פתיחת התרגיל, והם עוברים אותו אחרי שסיימו אימון פתע משלהם, שכלל הקפצה, סדנת דימוי מלחמה, ניווטים בשטח, תרגילי רפואה, מבחנים מקצועיים הקשורים  בעולם התותחנות, פריצת כלים בשטח בנוי, קרב מגע, ומסע של 12 ק"מ רגלית עם אלונקות ופק"לים, שנגמר בראש הנקרה".

ביום השני לאימון, מיד אחרי סיום התעסוקה המבצעית ביריחו, הלוחמים התמקדו בתרגולות בסיס, וביום השלישי בשיתוף פעולה בין הפלגות. "השיא היה כשבאותו היום ירד מבול, אז נאלצנו להתאמן בגשם ובבוץ - קושי וחוויה בו זמנית", משחרר סרן גולן חצי חיוך. 

היום למחרת הוקדש כולו לתרגיל שבחן את כל מה שהם למדו לאורך האימון. לדברי סרן גולן, במהלך הלילות, הכוחות ישנו שינה מבצעית בתוך הכלים: "הלוחמים למדו איך מסתדרים במרחב במהלך הלילה, כל כלי לעצמו, ואיך מתפעלים ומגנים על הכלים למרות הגשם והבוץ. חשוב לומר שאם בדר"כ הסוללות המבצעיות מתאגדות בחניון לילה באותו מרחב, אז הפעם, בגלל הקורונה, כל פלגה שמרה בעצמה על הכלים והמשגרים שלה".

החלק המיוחד באימון היה התרגול בחדר הבריחה שבמפח"ט. "החדר נפתח משני עד רביעי בלילה, ובמהלך האימון הבאנו צוותים לתרגל בו, ולהתרענן מהשטח. היה חווייתי, אבל זו לא המטרה של החדר - הוא מדמה מציאות, ומציג את סגנון החשיבה של חיזבאללה בדרך יצירתית. זה לא עוד מתקן כיפי שמעבירים בו את הזמן", מבהיר המסו"ל.

בראשם של הסקרנים בוודאי עולה השאלה - מה זה חדר בריחה צה"לי? כדי להבין, שוחחנו עם הקמ"ן, סג"ם ד', שהקים אותו יחד עם ס' קצין התקשוב של גדוד 334, סגן דביר אבוטביל.

"לפני כשבועיים התחלנו לתכנן את החדר וחשבנו על רעיונות לחידות", מספר סג"ם ד', "בשבוע שעבר הגענו לבסיס ויצרנו אווירה - כלי נשק ומדים של חיזבאללה, תמונות של נסראללה, דגלים, ציוד תקשובי מסווג ועוד. חלק מדימוי האויב סיפקה לנו אוגדה 36".

המטרה היא לדמות חמ"ל של כוח התקפי. "החיילים שנכנסים לחדר, נכנסים למעשה לדמות של כוח רדואן של החיזבאללה", מתאר סג"ם ד'. "הם צריכים לחשוב איך האויב פועל ולחדור לראש שלו. דרך החוויה הזאת, הם יוכלו להבין יותר לעומק מה האויב עושה - הם עכשיו הוא. זה עוזר להם לדמיין טוב יותר איך תיראה המלחמה הבאה".

אחת החידות, כפי שמדגים בפנינו הקמ"ן, מורכבת כך: "הלוחמים צופים בסרטון, שבסופו מוקרן דגל חיזבאללה. בחדר יש תמונה של אותו הדגל - אותה הם אמורים למצוא, ומאחוריה מעטפה המכילה פתקים, ועליהם אירועים שקשורים לחיזבאללה. מאחורי כל פתק כתובה מילה בערבית. הם צריכים לסדר את האירועים לפי סדר כרונולוגי, וכך נוצר משפט תקין בערבית, אותו הם צריכים לתרגם באמצעות ספרון שמונח בחדר. התרגום הוא 'לכו למחשב, מפות בתיק, מבצע רדואן בנ.צ. מסוים'- הם פותחים את הנ.צ במחשב, ומוצאים חידות תקשוביות שהם צריכים לפתור ומובילות אותם לחידה הבאה".

לדברי המסו"ל, דבר נוסף שהיה יוצא דופן באימון, הוא שבדרך כלל אימונים בצבא נמשכים חודשיים-שלושה, ובמהלכם הלוחמים מבלים שבועות שלמים בשטח. אולם, במקרה הזה, הכול הותאם למסגרת זמן של פחות משבוע: "האימון היה מאוד קצר, וכל הצוות המתפעל עסק בהעברת תוכן רב בזמן מצומצם. מאימון שחששנו שלא נספיק לתרגל בו יותר מדי, הספקנו הרבה יותר ממה שציפינו".

"גם כשירד גשם עז, הלוחמים ממש לא התרגשו - הם עשו את העבודה יותר טוב מאיך שהם עושים אותה בשמש", מתגאה המסו"ל. "הם אפילו חוו פריסות זחל, כשמסביבם בוץ ורטיבות, אבל הם לא ויתרו לרגע. התרגיל הראה שהם צריכים את הרענונים האלה על הכלים. בתחושה שלי כמפקד, אני יוצא מהשבוע הזה הרבה יותר בטוח באנשים שלי, ושמח שהם החיילים בגדוד שלי".

"אימונים כאלה, בייחוד בזמנים בהם קשה יותר להתאמן בגלל הקורונה, ומתעסקים בתעסוקה מבצעית, הם חשובים מאוד. למרות הגשם, הבוץ והריחוק, כולם יצאו מרוצים ומאותגרים מהשבוע הזה", מסכם סרן גולן, "הלוחמים למדו המון והייתה אווירה טובה בסוללות. אימון בסגנון כזה, עם תכנון נכון ובנייה נכונה של לו"ז לחיילים, יכול לעבור בצורה מאוד מיוחדת".