עזה, איו"ש, לבנון וסוריה - אין גזרה שלא שמעה את הפגזים שלהם

אם לפני המלחמה התותחנים של 405 לא דמיינו שתוך שנה יעברו בין ארבע גזרות, היום - הם מבינים שכל אחת מהזירות בהן נלחמו בשנה האחרונה, איתגרה ולימדה אותם משהו אחר. שמענו על העוצמה שלא נראתה קודם לכן ברצועה, ההיתקלויות באיו"ש, הרכסים של לבנון וסיוע האש בסוריה

07.01.25
גל מי טל, מערכת את"צ

לפני כחודש עוד היו קני התותחים של גדוד 405 מחטיבה 282 מכוונים לעבר מטרות טרור בדרום לבנון - מוכנים לסכל ניסיון פגיעה בכוחות שנמצאים עדיין בגזרה, ומגיבים בעוצמה לכל הפרה של הפסקת האש. אך את המשפט שהקפיץ אותם למרחבים הירוקים של הגולן, הספיקו לשמוע כבר פעמים רבות לאורך שנת הלחימה האחרונה, במהלכה פעלו ב-4 זירות שונות: 'תארזו הכול - ובואו'.

מתורגלים במעבר החד, הם דילגו לגזרה, לצד לוחמי החי"ר שהוזנקו לקו המוצבים הסוריים הראשון ומאז נמצאים באזור. "מהרגע שהגענו לקו המגע, עמדנו לרשות הכוחות באופן בלעדי", מבהיר מפקד סוללה ג' בגדוד, רס"ן טמסגן.

הסוללה ירתה אלפי פגזים ולקחה חלק בכל תרחיש אפשרי"

אל המשימה בגזרה הסורית הם הגיעו למודי ניסיון, בכשירות גבוהה מאי פעם: "בתחילת המלחמה דילגנו מהמגרש הביתי שלנו, הגזרה הצפונית, לרצועת עזה - כדי לסייע בתמרון הקרקעי".

השטח הבנוי הצפוף שמאפיין את הרצועה, דרש מלוחמי התותחנים לדייק את הירי בצורה המיטבית. זאת לצד עצימות גבוהה שכמותה לא זוכרים בחיל. "הסוללה ירתה אלפי פגזים ולקחה חלק בכל תרחיש שאפשר להעלות על הדעת", מפרט המפקד, "מאש לחילוץ או הנעת אוכלוסייה, דרך השמדת אתרי שיגור ועד טיהור מרחבי אויב".

לאחר מספר חודשים בדרום, הם עלו לתפוס קו באיו"ש, שם העלו את הכשירות המבצעית כלוחמים ולמדו להכיר את האויב מקרוב: "זה אירוע אחר לגמרי, פתאום אתה יוצא מהרק"ם הכבד ומתעסק בעוד דברים מלבד המקצוע שלך, רואה מחבלים בעיניים. זה חידד אצלנו פעם נוספת את ההבנה של המשימה שלנו".

מפיקוד המרכז הם הגיעו היישר אל הפעולה הקרקעית בלבנון, שם סייעו ל-4 חטיבות שונות במקביל. "בעולמות הפעלת האש זה משהו שפחות קורה, לרוב סוללה מסייעת למסגרת אחת בכל פעם, זה דרש מאיתנו המון גמישות", מסביר המפקד, "כמו כן, השטח הלבנוני מכיל תוואי מאתגר עם רכסים וכיפות גבוהות, גם בזה התחשבנו".

אתגר נוסף איתו התמודדו בשבועות האחרונים, וממשיך ללוות אותם גם עכשיו הוא מזג האוויר. "לא לכל סוללה יוצא לבצע ירי בשלג, אבל הלוחמים עשו זאת בצורה הטובה ביותר", הוא אומר בחיוך, "ובסוף אפילו הצלחנו להנות מהנוף".

"לוחם שמתאמן במשך ארבעה עד שמונה חודשים ושבוע אחרי זה מגיע לגדוד, מבצע ירי חי ומסייע לתמרון, לא יכול שלא להרגיש משמעותי", הוא מבהיר, "והשיחות איתם מוכיחות את זה. הם מגיעים למסגרת מנוסים ומוכנים למשימות המשתנות שתמונת המצב מזמנת לנו. זו זכות גדולה לקחת חלק בדבר העוצמתי הזה".