נכנסנו לעיר ההריסות כדי לגלות - מי הם הלוחמים שמצילים חיים בין החורבות?

מה קורה בזמן פגיעה של רקטה על עיר? במצב בו הכבישים לא שמישים והבניינים קרסו? באתר ההרס הגדול בארץ - מתכוננים בדיוק לתרחיש הבלתי נתפס הזה. הצטרפנו ללוחמי חטיבת החילוץ וההצלה, החיים ונושמים את מצבי החירום - כדי להיות מוכנים לכל אירוע: "הולך להיות לנו חלק מרכזי במערכות הבאות, בעיקר מול ארגוני הטרור ומול מי שרוצה לפגוע בעורף"

10.08.20
מערכת אתר צה"ל

על רקע הים הגועש, באתר מרוחק בדרום הארץ, חדי העין יבחינו בלוחמים המטפסים על הריסות גבוהות ומתאמנים בלהציל חיים. מחזה זה מתקיים רק פעם בשנה, בתרג"ד של גדוד תבור של חטיבת החילוץ וההצלה. 

"זה אתר ההריסה הכי גדול בארץ", מכריז מפקד פלוגת ברק, סרן שי נשיא, "הוא התחיל כקטן מאוד, אך עכשיו הוא הולך להפוך לעיר הרס של אתרי חילוץ".

"בבסיס צאלים יש אתר שמדמה את עזה בשביל אימוני חי"ר, אז בעתיד תהיה גם עיר כזו בשביל אימוני חטיבת החילוץ", הוא חושף. 

בעודו יושב בצלו של מבנה הרוס ביום חם במיוחד, מצביע סרן נשיא על הנוף ומתאר: "בהמשך יהיו פה גם כבישים ובתים, תחנות אוטובוס, זה ממש ייראה כמו עולם אמיתי". 

"לכל אתר יש את הייחודיות שלו - הרס קל, בינוני או קשה. אפילו הגודל של האלמנטים משפיע. לכן, בכל פעם שאתה מגיע לאתר מסוים, אתה מתמודד עם אתגרים אחרים", הוא מספר בהתלהבות, בזמן שאנחנו צופים בלוחמים עם קסדות עומדים על גושי בטון ענקיים שנחרבו, "חלק דורשים מנהור, אחרים מדמים מקומות צרים, ויש כאלה בהם מתרגלים חילוץ מהגובה".

"כל גדוד קיבל אחריות על אזור אחר", מוסיף סרן נשיא, "והאתר בו תבור מתאמנים מדמה את הערים הדרומיות בתנאים הקרובים ביותר למבחן המציאות - מתא שטח גאוגרפי זהה ועד מזג אויר אותנטי - אך חשוב לציין כי הגדוד ערוך לכל תרחיש, בכל יישוב או עיר".

התרג"ד, הנערך פעם בשנה, מורכב משלוש פלוגות מחלצות ופלוגת פלס"ם (פלוגת הסיוע המנהלתי), כאשר כל אחת מלווה ברופא ובמהנדס: "זה שבוע שלם שמבצעים בו תרגילים יום ולילה ולא ישנים. בוחנים כאן את הגדוד על מצבי אמת בהם צריך גם לתת מענה, גם לבצע את החילוצים עצמם, וגם להיות מוכנים לשינוי משימה פתאומי". 

"מבחינת ההכנות אנחנו מופעלים לפני צוותים, הוא מתחיל להמחיש את תהליך החילוץ, "הלוחמים מתפצלים לכוחות עצמאיים - עם מעטפת של פיקוד ושליטה, של ציוד ייעודי ושל אמצעי חילוץ, וכך מצליחים להגיע למספר מוקדים במקביל".

חטיבת החילוץ פועלת במקביל ובשיתוף פעולה הדוק עם הכוחות האזרחיים. כלומר, כשיש אירוע עם חשד ללכודים, הלוחמים מקבלים דיווחים מהרשות המקומית, המשטרה או מד"א, וחוברים אליהם. "שיתוף הפעולה הבין ארגוני הזה מייעל את המענה המבצעי וחייב להתבצע בסנכרון מוחלט", הוא מדגיש.

"כשמדווחים על ירי של טיל או רקטה, חובר כוח קטן ומסווג את האירוע -  מנסה להבין אם יש נפגעים, הרס, או אם מדובר בכלל בשריפה ולא מעבר. לפי זה אנחנו עושים תמונת מצב", הוא מפרט ולאחר מכן מסב את תשומת ליבי לאזורים השונים באתר, המדמים כל אחד מהתרחישים שתיאר. 

לדבריו, החטיבה אמונה בין היתר על הכשרת ארגוני חירום לא צבאיים, על קורסים והשתלמויות משותפות: "כך ניתן ליצור שפה מקצועית משותפת שאם חלילה נידרש לכך - תבוא לידי ביטוי בשטח באתר ההרס".


"לאחר מכן, הכוח מחבר פעולת מצב וצובר סד"כ (סדר כוחות). המחלקה מגיעה, המ"מ מצטרף ומבצעים סימון", הוא ממשיך, "אז החיילים עולים על האתר, מחלקים אותו לגזרות, ומשם - מסתערים".

"לחטיבה שלנו הולך להיות חלק מרכזי במערכות הבאות, בעיקר מול ארגוני הטרור ומול מי שרוצה לפגוע בעורף", מסכם המ"פ, "המטרה שלנו היא לתת את הסיוע והתמיכה במאמץ בחזית, וגם כמובן לשמור על החוסן של המדינה והאזרחים".