עלינו על האקס פקטור של סיירת ״אלון״

דמיינו את זה - באמצע יום בהיר, נפער בולען באמצע חניון בית החולים "שערי צדק" שבירושלים. לתוכו צונחת מכונית ולא ידוע אם יש בה אנשים. מסביב הבהלה גוברת. כוחות החילוץ מגיעים לזירה ואחרי סריקת השטח והבנת התרחיש, נקבע שאי אפשר לבצע את פעולות החילוץ הרגילות שנדרשות על מנת לגלות אם יש נפגעים ברכב. מה אתם הייתם עושים?

עבור סיירת ״אלון״, התשובה הייתה פשוטה. "זה היה אירוע מסוכן ולא בטיחותי. לא יכולנו להוריד מישהו לשם", משחזר מפקד הסיירת, סגן אריאל הולנדר, "העלנו רחפן לאוויר והורדנו את אחד הכלבים של הסיירת כדי שיבצע סריקה. הוא היה מה שנתן לנו את התשובה שאליה כיוונו - לא היו אנשים ברכב".

רעיון שילוב הכלבים בסיירת נולד לפני כמה שנים. הכול התחיל במפקד פיקוד העורף דאז, אלוף תמיר ידעי, שדרש כלי אוטונומי שייתן מענה מהיר לזירות הרס מרובות תוך זמן קצר, ויספק יכולת להגיע אליהן ולטפל בהן בהקדם.

הפתרון היה טמון בפרויקט "מצילים", בהובלת מחלקת תשתיות כימיה וביולוגיה של מפא"ת, כפר הנוער 'מנוף' ובשיתוף חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף. מדובר בתוכנית חינוכית לשיקום נוער בסיכון, אליה מתקבלים תלמידים שמביעים נכונות, מחויבות ומוטיבציה גבוהה.

"הרעיון הוא לקחת נוער שנמצא בכפר, ולהעביר אותו תהליך", מסכם סגן הולנדר בחיוך, "לאתר חבר׳ה שמתאימים לשירות קרבי, לגייס אותם לחטיבה, בשביל שבעתיד גם הם ידעו להפעיל את הכלבים בתרחיש אמיתי".

במסגרת המיזם, התלמידים משתתפים בהכשרת עתודת כלבי החילוץ עבור סיירת ״אלון״, יחד עם צוות המאלפים המקצועי מתוך הכפר ומאוניברסיטת ת"א. הם מלווים את תהליך ההכשרה של הכלבים מימיהם כגורים ועד לשלב ההטמעה בסיירת, ואפילו מסיימים עם חמש יחידות בכלבנות.

בנוסף, נבחנה תפיסת הפעלה חדשנית שפותחה במפא"ת, הכוללת חוקרים מאוניברסיטאות ת"א וחיפה, ומומחי תוכן נוספים, ביניהם ד"ר אמיר ברנע וד"ר יובל אשד, וקיבלה את השם ׳הכלב האוטונומי׳. ״למעשה, ׳הכלב האוטונומי׳ מאומן לבצע מגוון משימות באופן עצמאי״, אומרת סגן עדן אביטל, קצינת הפרויקט מטעם מפא"ת, ״הוא מאפשר את ביצוע המשימה במהירות וביעילות, תוך מיזעור הסיכון ללוחמים".

על בסיס יכולת ׳הכלב האוטונומי׳, פותחה יחד עם סיירת ״אלון״ תפיסת "הכלב הקדמוני" (מלשון קודם) - יכולת קריטית באירועים כמו דליפות גז או קריסת בניין כתוצאה מפגיעת טיל, בהם קבלת אישור עבודה על האתר עשויה לקחת זמן רב וקריטי לאיתור לכודים. "היכולת לשלוח כלב לאתר אותם ולכוון במדויק את המחלצים, תקבע את סיכוייהם של אותם לכודים לחיות" ממשיכה קצינת הפרויקט.

בכפר תמצאו כלבים מחמישה גזעים שנולדו וגדלו בכלביית הכפר: רועה גרמני, מלינואה, לברדור, קבליר וקורגי. הם עוברים סלקציה והכשרה קפדנית, שבסופה יוכלו להיות חלק מפק"ל הסיירת. "אפשר לאמן כל כלב לבצע איתור, אבל אלו הגזעים שהכי כשירים לפעילות", מרחיב סגן הולנדר, "מתוך חמשת הכלבים - יש תמיד התאמה בין זירת האירוע וסוג המשימה לגזע שנבחר. אני הכי אוהב את בלאק, יש לו פרצוף שחור כזה - כלב מאוד חזק".

הכלבים מתאמנים בשיטת התניה שמבוססת על גירוי. "אם הוא יפגין התנהגות טובה ויעמוד במטרות שלו - הוא יקבל חיזוק", מספר סגן הולנדר, "לרוב בצורה של כדור טניס".

כיום לסיירת חמישה כלבים מבצעיים, ובעתיד הקרוב צפויים להצטרף אליהם עוד 10. כולם יודעים לפעול באתרי הרס שונים ומכירים מגוון רחב של ריחות, כך שברגע שייתקלו באדם חי שצריך לחלץ מההריסות - הם ידעו לנבוח ולסמן שהוא שם.

בין הלוחמים ביחידה ישנם שישה מפעילים וכלבן. ההבדל ביניהם הוא שהכלבן יודע להיעזר בכלב בצורה יותר מקצועית ומטפל בו באופן יום-יומי. המפעילים עוברים הכשרה בסיסית של שבוע באמצעות צוות המומחים של הפרוייקט - שם הם רוכשים את הידע המקצועי, אבל בעיקר לומדים על היכולות של הכלב. גם אחרי ההכשרה הבסיסית, הם עושים מבחני כשירות כל שבועיים.

"בסופו של דבר, הכלב עצמאי לחלוטין ויכול לתפקד באופן אוטונומי", מסביר סגן הולנדר, "לא כולם מבינים את האקס פקטור של הכלי הזה".

את האקס פקטור שהוא מדבר עליו - ראו בשומר החומות, אז הכלבים נכנסו לפעולה בפעם הראשונה. "היו המון זירות הרס והתרעות צבע אדום", הוא נזכר, "לא יכולנו לבצע את פעולות החילוץ כי היינו במרחב מוגן וגם כי לא היה אישור מהנדס. עם זאת, הכלב יכול היה להתריע אם יש אנשים שצריך לחלץ, לסווג את האירוע, ואפשר לי לתת פקודות לכוח החילוץ בהתאם - כל שנדרש היה להסיר את הקולר והרצועה, ולהורות׳לך תחפש׳".

אבל גם כשאין גורמים שמונעים פעולת חילוץ, הכלבים עדיין לוקחים חלק. "הלוחם המחלץ יכול להפעיל כלב בזמן שהוא פועל בעצמו", הוא מתגאה, "האף שלו הוא העיניים של הכוח - מה שהמחלץ לא ידע לראות, הכלב יריח".

בשגרה, הכלבים נמצאים בכפר הנוער ״מנוף״, אבל הם מוכנים לקפוץ לאירוע במידת הצורך 7/24. אוריאל אלעזר, המאלף של הכפר ואיש מילואים של פיקוד העורף, מביא אותם לזירת האירוע, ושם מתבצעת העברת המקל.

פיתוח נוסף שנמצא בתהליכים, כולל שילוב של רחפנים, קולרים "חכמים" עם סנסורים לאיתור מיקום הכלב וטכנולוגיה שמבוססת על בינה מלאכותית שמפותחת בימים אלה עם ד"ר אופיר לוי מאוניברסיטת ת"א.

כמעט בכל תרחיש, עם כניסת הכלב לאתר - יעלה רחפן לאוויר עם יכולת תרמית המסייעת במעקב אחר הכלב גם בתנאי חשיכה. "ברגע שהוא ימצא אדם, הנ.צ של הכלב מחולץ ומשודר לחפ"ק", מפרט מפקד הסיירת, "בעתיד המערכת תוכל לתעד בזמן אמת את המסלול שהכלב ביצע ואת שטח הסריקה המשוער, ולהתריע בצורה אוטומטית על גילוי לכוד".​