עדן ז"ל נפלה בקרב. חברתה המשיכה את דרכה כמפקדת חייליה

"בכל צעד שעשיתי כמפקדת ולוחמת מאז 7 באוקטובר - חשבתי על עדן", כך פתחה סמ"ר ל' את שיחתנו על חברתה הטובה, סמ"ר עדן אלון לוי ז"ל. "היינו בלתי נפרדות עוד מהיום הראשון בצה"ל. עברנו יחד כל שלב, מהטירונות ועד קורס מ"כים".

בסיום הקורס, דרכיהן נפרדו לראשונה כשסמ"ר עדן אלון לוי שובצה בתור מפקדת טירונים וסמ"ר ל' חזרה לפקד בגדוד תבור. באותה השבת השחורה, עדן ז"ל נפלה בקרב בזיקים בעת שהגנה על חייליה הטירונים. 

"שבועיים בלבד אחרי שהיא נהרגה, היה צריך למצוא מפקד טירונים חדש לכיתה שלה", מספרת סמ"ר ל', "בזכות זה שהכרתי אותה הכי טוב, ידעתי איך להמשיך את דרכה בדיוק כמו שהיא הייתה רוצה".

מהר מאוד סמ"ר ל' מצאה את עצמה עומדת בפני השאלה הכי קשה - איך נכנסים לנעליה? "לא ידעתי אפילו איך להציג את עצמי בפני החיילים או מה הדרך הנכונה להתייחס למה שהם עברו ומי שאיבדו", היא מסבירה, "מעבר לזה שאני איבדתי חברה טובה - הם איבדו מפקדת, וזה לא פחות קשה".

מ"כית הטירונים מצאה את המחברות של חברתה שנפלה בקרב וחיפשה בתוכן נקודת התחלה. מעל כל הסיכומים ומערכי השיעור שהכינה התנוסס בגדול משפט, אותו אחד שהיא זכרה את עדן ז"ל אומרת כל הזמן: "תמיד להרים את הראש ולא את הידיים". מאותו הרגע, היא הבינה שהתפקיד שלה הוא להעביר הלאה לטירונים את כל מה שלא הספיקו לקבל מהמפקדת שלהם לפני שנפלה. 

"השלב הראשון היה לבנות אמון בינינו", היא משתפת בכנות, "למדנו יחד איך להכיל את השכול המשותף שנפל עלינו. חווינו רגעים מאתגרים בהם חיזקנו אחד את השנייה כדי להצליח להמשיך הלאה".

כעבור ארבעה חודשים וחצי, חיילי הכיתה סיימו את ההכשרה ועלו לפלוגת 'ונוס' שבגדוד תבור, לצד סמ"ר ל': "בגלל שנכנסתי לתפקיד באמצע ההכשרה, והחיבור שלי עם עדן ז"ל, הכרתי אותם לעומק ונוצר בינינו קשר מיוחד מאוד".

הפלוגה תופסת קו באיו"ש עוד מתחילת המלחמה. "בכל מעצר, מבצע או אימון שבהתחלה עלול היה להיראות מסובך", היא מודה, "למדנו יחד שאפשר להתגבר על הכול".

האירוע שהכי זכור לה הוא פעילות חילוץ מסווגת שביצעו מעבר לגבול: "שם, הם הפכו להיות המקום הבטוח עבורי, כפי שאני מקווה שהייתי בשבילם. ביצענו את אחת המשימות המורכבות שהיו לגדוד מתחילת המלחמה - אבל בזכות זה שהצוות מלוכד וכולם מכירים זה את זו, תפקדנו בדיוק כמו שצריך".

עכשיו, הלוחמים והלוחמות שהיו הטירונים של עדן ז"ל באותו הקרב בזיקים כבר מציינים שנה בגדוד. וסמ"ר ל' לא יכולה להסתיר את ההתרגשות והגאווה בעיניים: "בעוד שבועיים אני משתחררת ונעשה אירוע מחזורי שיהיה מוקדש לזכרה. אם הייתי יכולה למסור להם משהו אחד רגע לפני, זה שלא יוותרו לעצמם אף פעם ושיזכרו למה הם כאן. לא משנה מה יהיה אני לצידם - וגם עדן".