אחרי 60 שנה - הכירו את מפקדת ביה"ס לצניחה הראשונה

במשך כל השירות שלה, הצליחה רס"ן שני תמר לפרוץ עוד גבולות עד שהגשימה את חלומה - לפקד על בית הספר לצניחה של צה"ל. שמענו מהאישה הראשונה בתפקיד על הקפיצה הגדולה בדרך לעוד זינוק

08.05.22
ירדן מושליון, מערכת את"צ

לכל מי שאי פעם פגש את רס"ן שני תמר, ברור שהיא תמצא את הדרך שלה להפוך כל תשובה שלילית ל'כן'.

באוגוסט 14' התגייסה שני לקורס מדריכי צניחה. במשך 10 חודשים עברה עם חבריה טירונות קרבית, קורס צניחה ולבסוף קורס מדריכים של שמונה חודשים, עם כ-50 צניחות בין לבין. 

צילום: עופר אשכנזי

"מעבר להדרכת הלוחמים כיצד לצנוח בצורה הנכונה, אנחנו גם ממש אלה שנותנים להם את הדחיפה החוצה מהמטוס כשהם כמה עשרות מטרים מעל האדמה", מתארת רס"ן תמר.

את המסלול סיימה כמצטיינת, ומהר מאוד הבינה שחלומה הגדול הוא לצאת קצונה. היא התחילה את התהליך, ואז נתקלה ב'לא' הראשון שלה: "הייתי עוד צעירה ולא היו הרבה תקנים פנויים, אבל אני לא ויתרתי ועשיתי הכול כדי לצאת".

צילום: עופר אשכנזי

ואכן היא הפכה לקצינה בצה"ל. בתום הבה"ד חזרה ליחידה כקמבצ"ית, המשיכה כסמ"פ בבית הספר לצניחה ומונתה גם למפקדת קורס מדריכי הצניחה.

"להיות מפקדת הקורס היה מעמד מאוד מיוחד עבורי", מספרת רס"ן תמר, "מאז שהתגייסתי ידעתי שאני רוצה להיות מפקדת - לדעת שהעיניים של כל-כך הרבה חיילים נשואות אליי, שאני משמשת עבורם דוגמה ומובילה את הדור הבא של מדריכי הצניחה - גרם לי להתרגשות ענקית".

אך רס"ן תמר לא מפסיקה כאן, ומיד מציבה לעצמה את היעד הבא - להיות המפקדת של כל בית הספר לצניחה. גם שם היו שהרימו גבה: "עד אז לא הייתה אף פעם מפקדת בית ספר אישה, ובטח שלא בגיל כל כך צעיר".

כדי לצבור ניסיון ולהגשים את החלום, החליטה לעזוב את בית הספר ולעבור קורס מ"פים מג"דים, בסופו שובצה כמ"פ במגמת נחשון בבה"ד 1. לפני כחצי שנה, באמצע המחזור השלישי, היא פתאום מקבלת טלפון - רוצים אותה בתור מפקדת בית הספר לצניחה.

"הגעתי לתפקיד חלומותיי", מכריזה רס"ן תמר כשחיוך מרוח לה על הפנים, "היום כל הכשרות הליבה של הצניחה יושבות תחתיי, יחד עם קורסי המפקדים, קליטת אפסניה מוצנחת, הספקה בהיטס ועוד תחומים שונים. בתור האישה הראשונה בתפקיד אני מרגישה ששברתי תקרת זכוכית, וכבר היום יש ביחידה עוד שלוש נשים בתפקידים בכירים".

ובכל זאת - למה צה"ל צריך לצנוח? 

צניחות מבצעיות הן לא דבר תדיר, והאחרונה שבהן בוצעה בצה"ל לפני יותר מ-60 שנה. אז למה בכל זאת אנחנו מחזיקים ביכולת הזאת? 

"הצניחה היא כוח שאסור לוותר עליו", מצהירה רס"ן תמר, "היא נותנת את האפשרות להביא כוח גדול בזמן קצר ללב שטח האויב, ולכן חשוב להיות מוכנים היטב ליום פקודה".

"אנחנו כל הזמן עושים התאמות ושיפורים בבית הספר", היא ממשיכה ומפרטת: "אנחנו בעיקר מתמקדים בצניחה בזמן קצר יותר, מגובה נמוך יותר ובשטח קטן יותר - כלומר הרבה יותר מדויקת".

לרס"ן תמר יש עוד הרבה יעדים לעתיד. בינתיים היא הספיקה להיות מצטיינת מפקד זרוע היבשה, מצטיינת שר הביטחון וממש היום קיבלה את הצטיינות קחצ"ר (קצין החי"ר והצנחנים הראשי) והועלתה לדרגת רב-סרן.

"החלום הבא שלי הוא להיות מפקדת היחידה ולעלות לדרגת סגן-אלוף. אני רוצה להוכיח לעצמי שאני יכולה, ולהפוך את הנשים לחלק חשוב גם בתחום הזה".