שמענו על הצוות המיוחד שהקימו בלוט"ר תוך 48 שעות

בלוט"ר אומנם רגילים לפעילות מבצעית קדמית, שם האיום המרכזי הוא היתקלות מול מחבלים, אך גם הפעם, כשהחזית התהפכה והמתקפה הגיעה לעורף, הם נקראו שוב לדגל. במהירות, הקימה היחידה צוות חילוץ מיוחד, שמטרתו אחת: להגיע ראשונים, גם כשמדובר בזירת אסון אזרחית.

"ה-DNA של היחידה הוא הדרכה ללוחמה בטרור", מסביר רס"ר א', מד"ר היחידה שמשמש כעת גם כמפקד חוליית החילוץ של הלוט"ר מחטיבת המרום. "עד כה, היכולות האלו שירתו בעיקר תמרון מבצעי – אך במהלך המתקפה האיראנית הן קיבלו ייעוד חדש".

כפי שמעיד המפקד, הם נתקלו בפעולות מסוג אחר: "עבודה תחת הריסות, פריצת דלתות, כניסה דרך פתחים לא קונבנציונליים ובעיקר, איתור נעדרים. בחנו את האתגרים שעמדו בזירות מול הכלים שברשותנו, והחלטנו לבנות בהתאם צוותים ייעודיים שיגיעו לסייע בשטח, הכוללים רחפנים מתקדמים, צוותי פריצה, אמצעי תת-קרקע וחוליות טיפוס, גלישה וחילוץ".

תוך 48 שעות, החוליה החדשה חוברת לחמ"ל פיקוד העורף, והקריאה הראשונה לא מאחרת לבוא: פגיעה ישירה בשכונת מגורים בפתח תקווה. במקום דווח על נעדרים ואזרחים לכודים - והצוות יצא לדרך. 

עם ההגעה לזירה, עליהם לדאוג להקמת חפ"ק ויצירת תמונת מצב עדכנית ומהירה. "אנחנו משתמשים באמצעים ויזואליים, ביניהם רחפנים, כדי לספק למפקד הזירה מידע קונקרטי - איפה יש היתכנות לנעדרים, ומה נמצא בסכנת קריסה", הוא מתאר, "לבסוף, מצליבים בין כל פיסות האינפורמציה ויוצרים מפה ברורה עם סימני דרך המצביעים מהם המטרות שלנו".

לאחר שמיפו את הזירה, הצוותים מתפצלים: "חוליות רחפנים סורקים את המבנים, אמצעי תת"ק נכנסים לפעולה, פריצה חודרים אל המבנים וחוליות טיפוס פועלות מהגג. כל צוות ממלא את חלקו ומפגין את המומחיות שלו. "אנחנו לא קופצים פנימה – קודם כל מבינים את המרחב היטב", מדגיש רס"ר א'.

בהמשך, הם נקראים למשימות נוספות, בהן הזירה ב"סורוקה". כאן, על פי תמונת המצב, הם נדרשו לחשב תוואי כניסה מסוים, מותאם לאזור, וכזה שלא יסכן את השוהים במקום. "מהרגע שהגענו לשם התודעה השתנתה", הוא משתף, "הרגישות של הסיטואציה עיצבה מחדש את נקודת המבט שלנו - לא מדובר בעוד זירה, אלא בבית חולים מלא באזרחים שזקוקים לטיפול רפואי, ובעל כורחם נקלעו למצב מורכב עוד יותר".

"חשוב לנו לשמור על חוסן מנטלי, גם כלפי עצמנו וגם כלפי האזרחים. כשאנחנו נתקלים באנשים מבוהלים – אנחנו צריכים להיות העוגן עבורם. לתת גב, לשדר עוצמה וביטחון, גם כשסביבנו הכול מתמוטט".

האתגרים הפיזיים לא פשוטים, בלשון המעטה: מבנים גדולים, סיכוני קריסה ממשיים, גבהים לא מוכרים ולעיתים גם חוסר ודאות מתמשך. "אלו לא תרחישים רגילים. נתקלנו בזירות מסובכות מאוד, כאלו שלא הכרנו קודם, ובמיוחד בגלל זה היה ברור כמה חשוב שנהיה שם ברגע המתאים ונסייע עם הידע שצברנו. לדעת שעל פי הערכות, חילצנו מאות אזרחים, מזכיר לנו כמה הפעילות הזו קריטית".

אך דווקא בעת קושי ואתגר, משוכנע רס"ר א', תחושת המשמעות רק הולכת וגוברת. "בכל משימה כזו, הייעוד שלנו מתחדד ומתגשם. אנחנו מבינים מה הערך שלנו, והדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות הוא פשוט להמשיך. להגיע לכל מקום שצריך אותנו".