הלוחם שהתגייס לנח"ל בעקבות אביו וממשיך את דרכו - "הוא לימד אותי שאסור לוותר"

השבוע התקיימה ההשבעה המסורתית בכותל של הטירונים בחטיבת הנח״ל. אחד המפקדים בהכשרה, המהווה סמל פלוגה, הוא סמ״ר דור סולומון המתגורר ברמת ישי.

דור ידע עוד מהילדות שיתגייס לשירות קרבי ושאף להגיע לחטיבת הירוקה, בדיוק כמו אביו, יניב סולומון, ששירת בנח״ל המוצנח והיה בן גרעין.

מה שדור לא ידע, זה שהמשך דרכו של אביו תיעשה בצורה רצינית אף יותר כאשר לא רק ישרת באותה החטיבה כמותו, אלא באותו הגדוד בדיוק, ויזכה לקבל ממנו בירושה את מדי ה-א׳, רצועת הנשק הישנה ואף סיכת ה״תרנגול״ המיוחדת - היישר מידיו של אבא.

דור, שגדל והתחנך על הסיפורים והמור״קים של אבא מהצבא וחי ונשם את החשיבות בהגנה על המדינה, מדבר רבות על חיבורו לתפקיד. ״מהרגע שהתגייסתי היה לי ברור שאפקד על טירונים ושאוציא כמה שיותר חיילים לפיקוד. זו המחויבות שלי".

בעיניו, ליציאה לפיקוד ישנה חשיבות עצומה בהכתבת אותם ערכים עליהם גדל. אותה תחושה ואמונה התחזקה אצלו אף יותר עקב מפקדו שלו, שדחף אותו למיצוי עצמי מקסימלי לאורך כל הדרך. "הוצאתי ארבעה חיילים לקורס מ"כים", משתף דור, "אחד מהם השפיע עלי המון באופן אישי. הוא הזכיר לי את עצמי לא פעם בהתמודדות עם הקושי הפיזי בשלב ההכשרה ועם אי הרצון שלו לוותר. לאורך כל הדרך נייסתי להוות לו עמוד שדרה ולהגיד לו שהוא מסוגל ושלא יעצור לרגע, כמו שאמרו לי בעבר. ובאמת, בסוף שבוע המחלקה, הרגע שהראה לי כמה מילים וחיבור עם המפקד חשובות, הוא שבשיא הקושי הפיזי הוא ניגש אלי ואמר לי תודה".

בתור אחד מהאנשים שהשפיעו על דור לא מעט, מהווה יניב, אבא שלו, דמות לחיקוי עבורו. יניב גדל במושב "בקעות" שבבקעת הירדן והגיע לחטיבת הנח״ל.  לפני שבנו הגיע לחטיבה, עזר לו להתאמן לקראת הגיוס.

מהרגע הראשון ועד השחרור של יניב שהגיע בחורף 94' הוא היה חלק מפלוגה הומוגנית ומגובשת איתם עבר אינספור רגעים - מטירונות, דרך האימון המתקדם, תקופות תפיסת הקווים בנבי מוסא ובלבנון ועד לאימונים אינטנסיביים.

באחד מאותם אימונים שהתמקד בצניחה בחורף 1991 בצפון, המצנח של יניב לא נפתח באופן מלא והוא צנח בקצב מהיר יותר מחבריו. כשהציץ לבדוק מה המרחק שלו מהקרקע, לא הספיק להתייצב והתרסק מיד. כתוצאה מכך פצע את קרסולו השמאלי ועבר לשרת בגדוד בתור חמ"ליסט בגבול לבנון. עד היום נותרה לו פלטינה באזור הפצוע.

"אבא הרעיל אותי על החטיבה בסיפורים על מסעות ארוכים", מספר דור, "תנאי לחץ שמלמדים כמה אנחנו מסוגלים לספוג עד קצה גבול היכולת, ואף על צניחה אחת שלו שכשלה, בה הוא נפצע. דרכו למדתי שאסור לוותר״.