הלוחם שהחליף את חרב הסיף בנשק

במשך כל שנות ההתבגרות שלו, התמקצע טוראי תמיר קבלונסקי בעולם הסיף ואף הגיע למקום השני באליפות הארץ, אך כשהגיע לכיתה י"ב החליט כי הוא משאיר את אותו עולם מאחוריו, ומתגייס לחטיבת הנח"ל. בחמישי האחרון הוא החליף את חרב הסיף שהיטיב להכיר - בנשק ובספר תנ"ך, ונשבע להגן ולעשות כל שביכולתו בשביל המדינה שלו

19.01.20
מירב בראל, מערכת אתר צה"ל

כשטוראי תמיר קבלונסקי התגייס לחטיבת הנח"ל בנובמבר האחרון, כמעט אף אחד סביבו לא ידע שהוא בעצם מגיע מרקע ייחודי ביותר - מתחום הסיף. "לפני הרבה שנים אמא שלי הייתה סייפת בברית המועצות, אבל אני לא תכננתי להתעסק בתחום", הוא מגלה לנו, "עד שהגעתי לבית ספר לספורטאים מצטיינים ושם נפתחתי לעולם הזה".

בכיתה ז', בשלב מאוחר יחסית לאחרים בתחום, התחיל תמיר להתאמן בסיף, גילה שיש לו כישרון מולד והתאהב במקצוע. "כבר בתחרויות הראשונות בהן השתתפתי יצאתי עם תוצאות מאוד טובות", הוא מספר, "מאימון או שניים בשבוע הגעתי לעשרה אימונים, התחלתי להשתתף בתחרויות ייצוגיות במדינות אחרות והגעתי למקום השני בארץ לגיל שלי".

כשהגיע לכיתה י"ב, למאמן של תמיר ולהוריו, היה ברור כי ימשיך לטפח את קריירת המשחק שלו, גם אם זה על חשבון הצבא, אבל לו היו תוכניות אחרות. "הגעתי לאמצע תחילה יב כשהחלטתי לפרוש", מתאר תמיר, "לא רציתי להיות ספורטאי מצטיין, רציתי להיות לוחם קרבי ובמיוחד בגדודים, כי ידעתי שהחוויה שאעבור שם תהיה מגוונת וייחודית". 

בתחילה, התגובות של ההורים והמאמן של תמיר היו מופתעות ולא מבינות, אך לאחר שכנוע מצידו, הבינו כמה זה חשוב לו. "יכלתי לבנות קריירה מהסיף" מאשר קבלונסקי, "ובאמת זו הייתה התלבטות קשה. אבל ידעתי שאם אני לא אגן על הבית - אף אחד לא יעשה את זה במקומי". 

בימים אלו עובר תמיר תהליך גיוס בקורס נתיב, מנסה לשמור על כושר ולהתעדכן בעולם הסיף, ובחמישי האחרון נשבע בטקס מרגש בכותל בכניסתו לגדוד 931 "שחם". "להיות בצבא זה אתגר והזדמנות של פעם בחיים", הוא קובע, "אני לא מצליח כרגע לשלב בין הסיף לצבא, אבל אין לי חרטות. לשרת את המדינה זו זכות ואני מתכנן להישאר פה עוד הרבה".