כך השתלטו הצנחנים על "עזה הקטנה"

בחצות הלילה הצנחנים מתחילים בתנועה אל היעד. הם מתגנבים דרך הדיונות שסביב לעיר, בדממה ובחשאיות מוחלטת, זריזים ודרוכים. זה נראה בדיוק כמו התמונות שהוקרנו על מסכי הטלוויזיה בעת כניסת הכוחות הקרקעיים לרצועת עזה במבצע צוק איתן. אך הפעם זו לא עזה, לא חאן יונס וגם לא שכונת שג'אעיה.

יעדם של הכוחות הוא העיר המדומה "אל-בלאדיה", שמכונה גם "עזה הקטנה" - מתחם הלחימה בשטח בנוי הגדול ביותר בעולם, שבבסיס צאלים. משימת ההשתלטות על העיר המדומה הוטלה עליהם בהפתעה מוחלטת במהלך האימון החטיבתי רחב ההיקף שהחל יממה קודם.

"שינוי המשימה נועד לדמות את מה שיקרה בזמן אמת כשנוקפץ בהתראה קצרה דרומה", מסביר סגן נ', מפקד פלוגה א' בגדוד 101, שלקחה חלק משמעותי בפשיטה, "ככה אנחנו בוחנים את הגמישות של לוחמינו במעבר מפעילות בעצימות נמוכה לגבוהה ביותר בתוך שעות ספורות".

"אסור להיות מופתעים"

דקות ספורות אחר חצות, השקט מתעתע. רק "רוכב שמיים" שמתעופף בגובה רב ופצצות התאורה והזיקוקים שנורים לאוויר מדי פעם על ידי כוחות דימוי האויב, מזכירים שבכל רגע השכונה השלווה עלולה להפוך לשדה קרב רועש.

הצנחנים שבדרכם לפשוט על העיר, לא יודעים כי בתוכה פרוסים למעלה ממאה לוחמי "דימוי אויב", לבושים במדי חמאס וחמושים ברובי קלצ'ניקוב ובמטענים מיוחדים. הם מכירים היטב את תורת הלחימה של ארגוני הטרור אותם הם מדמים, טומנים מספר רב של מארבים מפתיעים ואף מתכננים לנסות "לחטוף" צנחן דרך תשתית המנהרות שבמתחם.

"המפקדים שלחמו בצוק איתן מעבירים ללוחמים שלהם את הידע והניסיון שצברו בהיתקלויות מול חמאס", מבהיר סגן נ', שלחם בעצמו בחאן יונס יחד עם כל החטיבה האדומה, "האויב שאיתו אנחנו מתמודדים בחזית הדרומית, הוא אויב שלא הכרנו לפני 'צוק איתן'. זהו אויב שצץ ונעלם, אויב שהמטרה שלו היא לא לכבוש אותך, אלא לעקוץ ולהשיג הישגים תודעתיים. האויב מדרום רוצה להפתיע - לנו אסור להיות מופתעים".

יורים ואינם נראים

קולות נפץ וירי מתחילים להישמע ממספר כיוונים. גדודי הצנחנים פושטים על העיר דרך כמה מוקדים ומכתרים את כוחות האויב. הירי מתעצם מרגע לרגע, ובתוך כמה שניות ערפל רימוני העשן מכסה כמעט את כל פאתי העיר.

באחת מזירות הירי, הקרב העז בין הכוחות הפושטים ללוחמי דימוי האויב שהתבצרו בבתים שבחזית המתחם, מביא לקריסת בית בתוכו לוחמים שצריך לחלץ. תרחיש חריג שכזה כבר קרה בעבר, ולכן הוא מתורגל גם הלילה.

האירוע מתופעל בהצלחה, והכוחות הלוחמים מצליחים לגבור על קו ה"מחבלים" הראשון. הם מתחילים להסתער במהרה אל עבר מבוך הסמטאות שבמרכז העיר, "הקסבה" - שם מחכה להם האתגר האמיתי.

הלוחמים מתקדמים מחומה לחומה, מסמטה לסמטה ומבית לבית, חייבים להישאר ערניים ולחשוב תמיד צעד אחד לפני "המחבלים" שאורבים בכל פינה - רואים ויורים, אבל אינם נראים. הם מגיחים בהפתעה, יורים צרור או מניחים מטען, ותוך שניות נעלמים כלא היו. "משחק המחבואים" הזה הוא גם האתגר שמחכה להם בזמן אמת בעזה, ואין מקום לטעויות.

גדוד 101 פורץ את סכר הטרור ומגיע סמוך ליעדו הסופי - מבנה בית ספר ריק בו שוכנים מחבלים, אשר ניצב בכניסה ל"קסבה". סגן יונתן לייבוביץ, אחד המ"מים, מצביע לעבר בניין דו קומתי עליו השתלטו הכוחות לפני מספר רגעים: "שיטת התנועה שלנו בשטח כזה היא שכוח אחד משתלט על מבנה במטרה לחפות על הכוח שבדרך למבנה הבא. כוח מכניס כוח, פלוגה מכניסה פלוגה וגדוד מכניס גדוד עד שמצליחים להגיע ליעד הסופי ולגבור על האויב".

הלוחמים מתכוננים לקפוץ מעל לחומת בית הספר ולהשתלט על המבנה, כשברגע האחרון אחד המפקדים מתריע על מטען וקורא להם להיזהר. לפתע נשמע צרור יריות ואחד הלוחמים ממהר להכריז "מחבל!". ההיתקלות בחזית ה"קסבה" מסתיימת לטובת הצנחנים ובתוך דקות כולם כבר נמצאים במבנה ותופסים עמדות. הם מוכנים ודרוכים לחפות ולפתוח את הדרך ליתר הכוחות, בראשם לוחמי גדס"ר הצנחנים שיבצעו את ההשתלטות על הקסבה.

קודקוד, אנחנו ב"קסבה"

הכתר סביב ה"קסבה" מתהדק, קולות הירי נעשים קרובים יותר ונראה שכל הגדודים כבר ניצבים בחזיתה. "היו מוכנים למכת אש על הקסבה", מכריז לפתע אחד המפקדים, וכל הכוחות נדרכים במקומם. בתוך מספר רגעים החלל מתמלא ברעש כדורי הסרק של דימוי האויב, ובצעקות "אש אש אש" של הצנחנים. לאט לאט הרעש שוכח, וסוף סוף הלוחמים משתלטים על ה"קסבה" - המשימה הושלמה.

"הלחימה שתרגלנו פה הלילה אולי קשה אפילו יותר מזו שניתקל בה בזמן אמת", מציין סגן נ', "מלחמה היא הרבה יותר איטית, הרבה יותר מורכבת והרבה יותר גדולה. הלילה התמודדנו במהלך שעות בודדות עם כמעט כל האתגרים המבצעיים שצה"ל נתקל בהם לאורך צוק איתן".

הצנחנים, כך הוא מדגיש, מוכנים היום למלחמה טוב מאי פעם: "הידע והניסיון שהצטברו במהלך השנים האחרונות, לצד הטכנולוגיה החדישה והיצירתיות של הלוחמים - כל אלו יביאו להצלחות מבצעיות במערכה הבאה". עם זאת, מחדד סגן נ', "תמיד עלינו לשאוף להיות מוכנים עוד יותר".

"בכל רגע אנחנו יכולים פתאום להיות בתוך עזה, ולכן כל אימון הוא מבחינתנו ההכנה האחרונה לפני היציאה למלחמה", מסכם סגן נ'. "דבר אחד בטוח - אם נצטרך להגיע דרומה במטרה להגן על אזרחי מדינת ישראל, לצנחנים יש את מגוון הכלים שיאפשרו לנו לנצח - ואנחנו ננצח. אין שום תסריט אחר".