הנה מה שבאמת עומד מאחורי סמל הצנחנים

בכל בוקר אתם רואים את התג הזה על הרכבת - זה שנושא את סמל חטיבת הצנחנים, ושאף אחד לא באמת יודע מה מקורו. כבר למעלה מ-70 שנים, מסתובב מיתוס מוזר על אודותיו. גייסנו חוקר מזרח תיכון, בילינו שעות של חיפוש במסמכים וקיבלנו את התשובה, שמראה כי הסיבה האמיתית - רחוקה לחלוטין מכל מה שציפינו

16.07.23
נועם אמיר, ליעם אדיב, ינון שלום יתח, מערכת את"צ

עם קום המדינה ב-1948, מדינות האזור הטילו ספק ביכולת של צה"ל להקים יחידות מיוחדות. הן וטענו שכלי הרכב המשוריינים יהיו עשויים מעץ, שהמטוסים ינסקו בעזרת רוגטקה ענקית ועוד שלל הלצות יצירתיות במיוחד. אבל האגדה הבולטת ביותר, מגיעה לכאורה משיחה אחת, בין ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, ובין נשיא מצרים - ג'מאל עבד אל נאצר.

 

ב-1954, אמר נאצר לדוד בן גוריון כי "ביום שליהודים יהיו צנחנים - לנחשים יהיו כנפיים". אמירה מרגיזה לכל הדעות. אך האגדה מספרת, שבצה"ל לקחו אותה צעד אחד קדימה, וכשהקימו את חטיבת הצנחנים היה ברור לכולם שהסמל יהיה - נחש עם כנפיים. את המיתוס הזה הנחילו דורות של לוחמים: הם סיפרו אותו במור"קים, תחזקו את מוטיב ה"עשינו את הבלתי אפשרי" ובעיקר טשטשו כל פרט נכון בסיפור.

"ישנן כמה סתירות עובדתיות בנוגע לסברה הזו", מסביר ד"ר יהודה בלנגה, חוקר לענייני מצרים, "הסיכוי שתתקיים פגישה בין ראש הממשלה דאז בן גוריון לבין אישיות במדינת אויב - הוא קטן למדי, מה גם שאחת כזו וודאי הייתה משאירה תיעוד. על אחת כמה וכמה - אם ציטטו ממנה משפט כל כך מפורסם".

אבל יש כאן בעיה - שנת ההקמה של הצנחנים לא ברורה - היות ולפני שקיבלה את המבנה הנוכחי שלה, היא נסגרה ונפתחה כמה פעמים בצורות שונות. אז אולי בכל זאת אמר עבד אל נאצר את המשפט, רק שהזמן טשטש את המקום ואת הזמן? החלטנו להיכנס עם ד"ר בלנגה לעומק התאריכים.

"נאצר לא היה מנהיג רשמי בכל שנות ההקמה של החטיבה. רוב הגלגולים של היחידה קרו ככל הנראה כשנאצר היה קצין בצבא המצרי בדרגת רב סרן, ולא החזיק בשום עמדת מפתח. רק ב-1954, אחרי המהפכה במדינה, הוא עלה לשלטון". בפשטות - אם הסמל נקבע לפני 54', נאצר קיבל כמה ציטטות מיותרות לאוסף. 

בבדיקה שערכנו בגנזך של ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון, עלו מאות מסמכים שתיעדו את תהליך הקמת החטיבה - וביניהם גם כמה שנוגעים ישירות בסמל. "למען הגביר את ההתנדבות לצניחה ולמען פתח את רוח היחידה - גדוד הצנחנים - הנני מבקש לאשר ליחידה סמל מיוחד", כתב בפנייה רשמית חיים לסקוב, אז ראש מחלקת הדרכה בצה"ל - ולימים גם הרמטכ"ל החמישי. המכתב שאושר על ידי רע"ן משטר ומשמעת - התניע את תהליך בחירת הסמל ב-16.3.1951. 

במכתב שנכתב כחודש לאחר מכן, הכול כבר נראה ברור יותר. בכתב ידו של סגן הרמטכ"ל הראשון, הוא מאשר את בחירת סמל הצנחנים, ובפעם הראשונה למסמך מצורף תיעוד של סקיצה לסמל. כבר אז עם כנפיים גדולות ולבנות - מה שמוציא את נאצר מחוץ למשוואה לגמרי. הסיפור אמנם מהווה מיתוס מעולה, אבל ההיסטוריה מעידה אחרת.

אז רק שאלה אחת נותרה פתוחה: מה בכל זאת גרם לחטיבת הצנחנים להוסיף לנחש ציור של כנפיים, ולהפוך אותו לסמל הרשמי שלה? התשובה מגיעה מהצד השני של אותו הדף. בלי ייחוס רשמי או הקשר, נכתב פסוק על מכתב הבקשה: "יהי דן נחש עלי דרך, שפיפון עלי אורח הנשך עקבי סוס ויפול רכבו אחור". אולי הפסוק, שלקוח מספר בראשית, הוא התמצית של הצנחנים. לנחות בשקט מאחורי האויב (או הסוס), להתגנב אליו מאחור (כמו נחש), ולתת מכה חזקה שתכריע מערכה.

ליד המשפט "התלוש", שהוטבע במכתבה, חתם סגן הרמטכ"ל באופן פרטני, ותהליך הייצור של התג הראשון יצא לדרך.