הצצה אל עולם הרפואה של חטיבת הקומנדו

"הפצוע מדמם בשדה הקרב", צועק אחד החיילים אל מפקד הכוח. בעלטה מוחלטת, מבלי יכולות רפואיות מתקדמות, התקווה אוזלת מרגע לרגע; אלא שלפתע נשמע רעש עז – קולו של מדחף של מסוק, שנע אל עבר הלוחמים. מן המסוק יורדים בזה אחר זה אנשי הצוות הרפואי שנושאים אלונקה ומרכיבים עליה את הפצוע. על הקרקע שהיוותה מקום לציוד הלוחמים, כעת מתבצעות פעולות מצילות חיים בפצוע, הכוללות את "השהיית" הפצוע.

לא מדובר בתרחיש יוצא דופן, שכן, לא פעם נדרש הכוח הרפואי להשהות פצועים, על מנת לטפל במקרים בהם חל עיכוב בפינויים. ההשהיה כוללת הענקת טיפול נמרץ וגם יכולת לטפל בפצוע לאחר שקיבל טיפול מציל חיים, עד שיהיה ציר פינוי לכיוון הארץ, לבתי חולים או ליחידות רפואיות שנמצאות בעורף. לא נותר אלא לתהות אם פעולות רפואיות מתקדמות וניתוחים המתבצעים בשטח אכן שווים ברמתם לאלו המתבצעים בדלתיים סגורות בבית חולים מוכר בארץ. היכולת הכירורגית מאפשרת טיפול בפציעות קשות שטיפול מהיר בהן יכול להיות מציל חיים. מדובר בניתוחים מוגדרים המונעים דימומים ושמותאמים לשטח ולסביבה. לרוב, בפציעות בטן כן יטפלו אך כשמדובר בפציעות ראש יבחרו בפינוי מהיר.

צילום: ענבל גולנזר, "במחנה"

מתרגלים את כל התרחישים 

לחטיבה סימולטור רפואי יחיד מסוגו שמטרתו לדמות מתארי לחימה המאפיינים את הלחימה של חטיבה 89. ובאמת, בסימולטור מתרגלים את כל התרחישים האפשריים ולא בוחלים באמצעים לשם כך: עצים המדמים קוצים דוקרניים, קוביות המדמות סלעים המשמשים להסוואה ורשתות ענק המדמות סבכי צמחייה – אלו הם רק חלק מהתפאורה המשמשת להדמיית המציאות. בנוסף, בסימולטור קיים מקרן המציג באמצעות סרטים מסוקים שנוחתים או שעולים, או לחילופין תמונה של מצב הפצוע, שבעקבותיו ידעו הצוותים כיצד יש לטפל בו.

כמו כן, הבובה עליה מתאמנים המטפלים היא בובה חכמה אשר ניתן לשלוט על הדופק והנשימות שלה ואפילו לפתוח לה וריד במידת הצורך. "הרצפה בסימולטור מכוסה באבנים, ומצריכה מהמטפלים לשנות תנוחות ולהתאים עצמם לסביבה תוך כדי טיפול, כפי שיידרשו לעשות בזמן אמת בשטח", מסבירה קצינת הארגון הרפואי (קא"ר) של חטיבת הקומנדו, סגן שקד פריאל. "מאוד קל למעוד, ליפול או אפילו לנקוע רגל. הצוותים ייאלצו להסתגל להליכה לא נוחה ולהצליח לבצע פעולות מצילות חיים גם במצב כריעה – המצב בו נעשות מרבית הפעולות הרפואיות בשטח. גם לתרחישים המתורגלים בחושך יש חשיבות גבוהה, מכיוון שכך נבנית ראיית לילה – העיניים מתרגלות לתנאי חשיכה. יש וילונות שנסגרים והכל מושחר כך שאין חדירת אור לסימולטור משום שאפילו הבזק אור קטן ביותר עלול להרוס את הסימולציה.

לדבריה, הניסיון להקשות על הצוות הרפואי במהלך התרגול הוא הכרחי. "בסופו של דבר גם השטח הוא מקום מסוכן, ולא צריך להתייחס למטפלים כאל ביצת קינדר ולנסות לא לשבור אותם – אחרת הם יישברו בקרב. הקלישאה 'קשה באימונים קל בקרב' נכונה ורלוונטית כאן יותר מתמיד". מי שמגיעה להתאמן בסימולטור לעתים תכופות, היא פלגת הרפואה ביחידת המילואים בחטיבת הקומנדו. "אנחנו נפגשים מספר פעמים בשנה על מנת לשמור על כשירות גבוהה", מספר מפקד פלגת הרפואה ביחידת המילואים בחטיבת הקומנדו, סא"ל (מיל') ש'.

"יש צורך לשמור על כשירות גבוהה משום שבזמן אירוע אמיתי יש הרבה נפגעים ואתה צריך לעבוד במהירות ובאופן אוטומטי. אפילו כשהכל סביבך מדמם, מזיע ולחוץ או כשיש ירי מסביב וחברים שלך פגועים", הוא אומר. "כמו כן, כל אחד מחברי הצוות צריך להיות בקיא במיומנויות הפרט שלו. הרופא צריך לדעת לעשות ניתוחים, החובש לעצור דימומים והמפקד לנהל את הכל, כאשר כל אחד יודע בדיוק מה הוא עושה מבלי שצריך להרבות בדיבורים במהלך ביצוע הפעולות.

כשמתאמנים הרבה והכל עובד יפה, אז הפעולה נעשית באופן הטוב ביותר תוך כמה דקות. לעומת זאת, כשלא מאומנים וכשנפגשים פעם בשנתיים שלוש, גם בחצי שעה לא מסיימים מה שאנחנו עושים פה בשבע דקות. כל דקה משפיעה על הצלת הפצועים ומעבר להצלה שלהם – לכך שיחזרו לתפקוד רגיל בחיים שלהם. יש הבדל בין לעצור דימום מהר לבין מישהו שמפסיד חצי מנפח הדם שלו ויסבול מהשלכות עקב כך במשך כל חייו".

        צילום: ענבל גולנזר, "במחנה"

לא עושים קיצורי דרך

לסימולטור יש תפקיד משמעותי באיכות התרגול של הפלגה. "באמצעות הסימולטור ניתן לדמות תרחישים ביום ובלילה. אנחנו מבצעים טיפולים בסימולטור גם בחושך מוחלט – תרחיש אפשרי בהחלט בלחימת לילה. אנחנו לא נדליק אור כשנהיה בלחימה במתאר חשוך, וכך גם בתרגול. מעבר לזה, ישנו דגש שהתרחישים יהיו ריאליים: התרחישים יכללו כמות נפגעים בדומה למציאות לצד תרגול טיפולים בפציעות אפשריות.

כל טיפול נעשה עד הסוף עם אומדן זמנים ריאלי. אם במציאות לוקח לנו שעה להכיל אירוע כזה, אז גם פה התרגיל יימשך שעה – אנחנו לא עושים קיצורי דרך". הסימולטור מדמה פגיעות נ"ט, רסיסים, קליעים ורימונים ותאונות דרכים תוך שמירה על תנאי לחימה האופייניים לחטיבה 89. "האפקטים, האורות והפירוטכניקה שהסימולטור מאפשר מכניסים את החבר'ה לאווירה של דריכות קרבית", הוא מסביר. "התרחישים מדמים פציעות או אירועים שהיו בעבר ובמיוחד מסתמכים על הפקת הלקחים מאותם מקרים. בנוסף, יש את הפקת הלקחים העצמית שלנו מתחקורים – לאחר כל תרגול אנחנו יושבים, מתחקרים ומסתכלים בוידאו על התרגול, ורואים בדיוק מה עשינו בכל רגע. פה אי אפשר לייפות את המציאות ולהגיד 'עשינו' איפה שלא עשינו. אי אפשר להגיד שהצלחת להנשים את הפצוע תוך 5 דקות, אם בוידאו אתה רואה שבפועל הפעולה לקחה תשע וחצי דקות. זה היתרון של הצילום והתחקור.

צילום: ענבל גולנזר, "במחנה"

למעשה, התחקיר יותר חשוב מהתרגול", מוסיף סא"ל (מיל') ש'. הצוותים הרפואיים נדרשים לא פעם לבחור האם לטפל בשטח או לפנות בהקדם לבית חולים. "יש פציעות מסוימות שלא מאפשרות לחכות עד שהפצוע יגיע לבית חולים", מסבירה סגן פריאל.

לדבריה, לכל יחידה יש חוליה רפואית המורכבת ממטפל בכיר, לרוב רופא או פרמדיק, מטפל חוליה אג"מית המתכלל את האירוע, כשלצידם שני חובשים. המטפל הבכיר הוא זה שבסוף ייאלץ להתמודד עם השאלות הקשות והוא זה שמחליט על בחירת הטיפול הנכונה. כמו כן, הוא צריך לקחת בחשבון שכאשר מדובר באירוע רב נפגעים (אר"ן), הטיפול בפצוע אחד ישפיע על הטיפול בשאר הפצועים. "המטפל מוכרח להיות מודע לזמן הפינוי, ולדעת לקבל את ההחלטות הנכונות, גם בעתות לחץ", אומרת סגן פריאל. "אנחנו מתכוננים להכל, כדי שבזמן אמת הכל יתקתק".