מאחורי הקלעים ותמונות שטרם נחשפו מתרגיל הקומנדו וחיל האוויר בקפריסין

"נערכנו כמה חודשים טובים לרגע הזה", פותח בפנינו סגן מפקד עוצבת הקומנדו, סא"ל י', עם שובה של העוצבה מתרגיל הענק בקפריסין בשבוע שעבר. "האימון הזה מתקיים פעם בשנתיים-שלוש, אבל בגלל שבסופו של דבר המטרה היא תרגול מיטבי בעומק שטח האויב, הוא משתדרג ומשתכלל מפעם לפעם, עד לשיא - שהגיע עכשיו".

התרח"ט נערך בשיתוף פעולה של חיל האוויר הישראלי עם צבא קפריסין, ובמסגרתו לקחו חלק יחידות הקומנדו, טייסות מסוקי סער, טייסות תובלה, כטמ"מים, ביום אויב, והיחידה הטקטית 669 לחילוץ מיוחד.

"נערכנו כמה חודשים טובים לרגע הזה", פותח בפנינו סגן מפקד עוצבת הקומנדו, סא"ל י', עם שובה של העוצבה מתרגיל הענק בקפריסין בשבוע שעבר. "האימון הזה מתקיים פעם בשנתיים-שלוש, אבל בגלל שבסופו של דבר המטרה היא תרגול מיטבי בעומק שטח האויב, הוא משתדרג ומשתכלל מפעם לפעם, עד לשיא - שהגיע עכשיו".

התרח"ט נערך בשיתוף פעולה של חיל האוויר הישראלי עם צבא קפריסין, ובמסגרתו לקחו חלק יחידות הקומנדו, טייסות מסוקי סער, טייסות תובלה, כטמ"מים, ביום אויב, והיחידה הטקטית 669 לחילוץ מיוחד.

השאלה המתבקשת היא איך בכלל נערכים לאירוע בסדר גודל כזה? "צריך להבין, לפני תרגילים שמדמים מלחמה - נערכים כמו למלחמה. מתחילים מרמת הלוחם הבודד - אימונים שידמו את התרגיל, מסדרי ציוד כל הזמן, עבודה קשה על כושר קרבי וגופני", מפרט סא"ל י'. "במקביל לכך, הכנו את עצמנו מבחינת התשתיות, בין אם מדובר בתקשוב, לוגיסטיקה, רפואה, וכמובן אמל"ח וקטלניות".

"עצם העובדה שהלוחם יוצא לחו"ל עם כל הציוד עליו, יודע שהגב הלוגיסטי שלו יהיה מצומצם והוא יצטרך להפגין עצמאות רבה בשטח, ונכנס ככה לאי ודאות בכל מה שקשור להיכן נמצא האויב - מדמה את מה שאנחנו שואפים אליו", הוא מחדד, "זה ערפל מנטלי אמיתי. הוא מקבל משימה חדשה כל פעם וצריך יכולות מקצועיות למול אויב שנעלם ומתגלה שאותו צריך לאתר ולהשמיד".

אתגר נוסף ומשמעותי בתרגיל הוא תא השטח החדש והלא מוכר שנועד לדמות זירה צפונית. הלוחמים נדרשו לעמוד בפשיטות קצרות חד-ליליות ותקיפת תשתיות אויב. "מזג האוויר היה קושי משמעותי שהלוחמים היו צריכים להתמודד איתו", מעיד הסמח"ט, "תוואי השטח היה הררי, צפוף ומורכב, ודימוי האויב היה מוחשי מתמיד באמצעות מטוסים וכוחות לוחמים".

יחד עם חיל האוויר, הופגשו הלוחמים גם עם תרחישים שעד לנחיתה בקפריסין לא היו מוכרים להם כמעט כלל: סיוע אווירי לכוחות הקרקע, שיתוף פעולה על מנת לספק ציוד בהיטס, תדלוק איטי של מסוקים, חילוץ של טייסים נוטשים ופינוי פצועים.

"הקפדנו לשמור את הלוחמים במאמץ פיזי מתמיד, כדי שיבינו רגע מה היא עייפות בשדה קרב, חוסר במזון, קושי פיזי - שמשתלבים עם עבודה מאומצת ובלתי פוסקת גם ברמת הלוחם וגם ברמת המפקד", הוא מוסיף, "בתוך ומעבר לזה, הם היו צריכים גם להבין איך להתמודד עם אתגרים לא רק בתוך היחידה שלהם - דובדבן, מגלן או אגוז, אלא גם באופן של שת"פ בין יחידתי שמשלב את היכולות של כולם".

הסמח"ט מציין שאחד ה'שדרוגים' המרכזיים בתרגיל הוא היקפו, גודל הסד"כ שלו וכמות התרחישים שתורגלו בו. "איכות האופרציה הייתה חייבת להיות מותאמת לכמות המשימות המאסיבית שנחתה עלינו, לכמות האנשים והאמצעים", הוא מדגיש, "כל האלמנטים שהשתמשנו בהם בתרגילים קודמים נבחנו מחדש, ואת הלקחים יישמנו בתרגיל כדי להפוך אותו למציאותי ביותר האפשרי".

כשהוא נשאל כמה ללוחמי הקומנדו היה באמת מקום להשפיע על השתלשלות האירועים בתרגיל ועל ההצלחות המבצעיות שלהם בתוך תרחיש מלחמה קבוע מראש - סא"ל י' לא מהסס לרגע. "ללוחמי קומנדו קוראים כך מלשון המילה "Comand"- לפקד, ולכן כל לוחם אצלנו נדרש להיות מוביל כוח בצורה כזו או אחרת", הוא אומר בנחרצות, "הציפייה מהם הייתה להביא לידי ביטוי יוזמה מבצעית לצד כשירות גופנית ומנטלית גבוהה, כל מפקד וכל חייל צריכים להיות גמישים ומסתכלים כדי להכריע, רק זה ידע לפצות למול אויב מתוחכם בעומק ובחזית".

"אנחנו אומרים היום בפה מלא: עוצבת הקומנדו מוכנה למלחמה", הוא מסכם, "זו הייתה חוויה מצוינת עבור כלל היחידות, השת"פ עם חיל האוויר תרם לנו המון גם בחזית וגם במטה, זו הרמה שאנחנו שואפים אליה בכל תמרון".