אגוז ומגלן חוזרים למארב הצלפים ולפשיטה על מנהרות האופנוענים

עם צק"ח צנחנים וגבעתי מבפנים, ואגוז ומגלן מכתרים מבחוץ - נחשפו בשבועות האחרונים מחבלי ה'מעוז הדרומי של חיזבאללה' ליכולותיה המשולבות של אוגדה 98. 

זו לא הייתה עוד כניסה רגילה לבינת ג'ביל, ששורשי ארגון הטרור ניכרים בשכונותיה מזה 20 שנים - אלא מצור מתוכנן ומשולב היטב שנועד לנתק את המחבלים מסיוע חיצוני. במצב כזה, כפי שעולה בשיחה עם מפקדים בקומנדו, כל חמוש על אופנוע יכול להסגיר פתח נסתר לקסבה, וכל תנועה חשודה מהווה בסיס למארב צלפים בפוטנציה. 

מעבר לכותרות שאנחנו רגילים לשמוע - איך בתכל'ס נראית הלחימה בדרום לבנון?

רס"ן מ', מפל"ג באגוז: "יש מקרה ספציפי שמדגים איך הימים כאן נראים. בלילה השני שלנו, זיהינו נקז משמעותי במיוחד של האויב באזור, מין עורק שהמחבלים נעים בו ומספק להם דרך להסתנן לתוך העיר. זה איפשר לחיזבאללה לשנע כוחות למרחב הלחימה, חלקם רכובים על אופנועים, וגם אמל"ח ואספקה.

"משם הבנו שפגיעה בנתיב הזה חיונית להמשך הפעילות שלנו. החלטנו למקם מארב צלפים - כשמסווים את העמדה מבחוץ, כך שתראה כמו בית רגיל, למרות שבפנים יושבים 5 צלפים שממתינים 'לרכוש' מטרה. תוך זמן לא רב, עבר מולנו מחבל רכוב על אופנוע, 'מאובזר' בווסט וקלצ'ניקוב, שהתחיל לרדת לכיוון אחד הכפרים כ-600 מטרים מאיתנו: בזכות הצלפים, הוא לא השלים את הסיבוב".

"אחריו הופיעו שניים נוספים, הפעם ברגל", הוא ממשיך, "אלה תכננו לפרוץ לכביש סמוך דרך השדות. המעקב אחרי שלושתם לימד אותנו שקיימים באזור מאפיינים גיאוגרפיים המשמשים כ'מקפצה' לתוך הקסבה בבינת ג'בייל. לכן יצאנו לפשיטה עם שתי פלגות, והשמדנו בערך 30 מבנים ששימשו למטרה הזו - 'מהקרקע עד התקרה'".

רס"ל ב', לוחם במגלן: "לנו יצא לסגור מעגל על 3 מחבלים שירו RPG לעבר טנקים באזור העיר, ולסכל הסתננות של 5 נוספים בעזרת טילים יעודיים. באירוע אחר, התמודדנו עם ניסיון התקפה של המגנן שלנו - הלוחם שהיה בשמירה ואבטח את אחד מכבישי הגישה למבנה, זיהה שני חשודים מתקרבים, דיווח בקריאה 'מבצע ירי', וירה 4 כדורים שחיסלו אותם במקום. בהמשך, תרגמנו את האירוע הזה להסתערות נגד".

מבלי לחשוף יותר מדי, מה אפשר להגיד על מצבו של חיזבאללה?

רס"ן מ', מפל"ג במגלן: "שמענו הרבה סיפורים לפני הכניסה, במיוחד על בסיס ניסיונות עבר ממלחמת לבנון השנייה - על כך שחיזבאללה צבא מאומן ויהיה קשה להתנגח בו. אבל בפועל, פגשנו אויב בנסיגה, כזה שמתקשה ליזום התקפות".

רס"ן  י', מפל"ג באגוז: "בסוף, המחבלים כלואים בתוך בינת ג'בייל, ואין להם ברירה אלא לבקש עזרה מהמערכת הכללית של הארגון. אנחנו מנטרים את הסיוע ומונעים אותו - וזה שובר השוויון. כלומר, הם כבר לא יכולים לתספק את עצמם פנימה, ונותרים נואשים לאוכל, מים ותחמושת. לדעתי, הנפילה הזו נובעת מהיכולת של צה"ל לייצר מצור איכותי ולהשקיע בשילוב רב-זרועי".

איך זה להיות מפקד בתוך הסיטואציה המבצעית המורכבת הזו?

רס"ן מ', מפל"ג במגלן: "זו פעם ראשונה שאני מפקד ככה על צוות, וזה משהו שחיכיתי לו הרבה זמן. היו לנו בתקופה האחרונה לא מעט רגעים זכירים. למשל להיות במעוז חיזבאללה ביום הזיכרון ולערוך מעמד לזכר הגיבורים שנפלו במלחמה, דווקא משם. זה היה רגע חזק".

רס"ן (במיל') א', מפל"ג מילואים במגלן: "יותר מזה, בתור מילואימניקים שנלחמו ופיקדו בעזה ובזירות השונות, נחשפנו גם ללא מעט מראות ואירועים קשים. הכי כואב היה לאבד את אחד הלוחמים שלי - הרגשתי כאילו חתכו לי איבר בגוף. ומצד שני, נולד לי ילד השנה, ואין לי דרך להסביר את רמות האושר והחוזק שזה מביא איתו. הפער הזה, בין החיים שממשיכים לבין האובדן, הוא משהו מורכב שכולנו מתמודדים איתו כאן".

מילה לאנשים שמאחורי קו הגבול?

סגן ע', מפק"ץ במגלן: "זו הזדמנות להזכיר את המש"קיות מתא התקיפה במדור האש, שמלווה אותנו. אנחנו נעזרים בהן כל יום, בין אם איתנו בשטח ההתארגנות לקראת הכניסה, או תומכות אותנו טלפונית כשרוצים לבצע חישוב ולהפוך זיהוי - לתקיפה. בלעדיהן, הרבה מאוד מבצעים מוצלחים לא היו יכולים לצאת לפועל".

רס"ן נ', מפל"ג באגוז: "להרבה מאיתנו יש גם בנות זוג שמחזקות מהבית. ארוסתי היא מ"פ בעצמה, ונמצאת עכשיו בסיירים לפני כניסה לתפקיד. היא חווה התלבטויות מאוד דומות לשלי, ואני מתייעץ איתה המון על אתגרים מהלחימה. אני חושב שהיינו רוצים להודות גם להן, ולעורף שעומד באתגרים לא פחות מורכבים כדי לאפשר לנו להמשיך את הלחימה".

רס"ן מ', מפל"ג באגוז: "אני אוסיף שיש לנו את הלוחמים אולי הכי טובים שהצבא יכול להציע, שבכל סיטואציה יודעים לספק את הפתרונות ועושים עבודה מקצועית שהיא באמת לא מובנת מאליה. המטרה של כולנו היא שתושבי הצפון יוכלו לקום בבוקר ולהרגיש בטוחים, ובשביל זה נמשיך לטפל בשטח עד שלאויב לא יישארו תשתיות לחזור אליהן".