"בר, לנצח תישאר איתי - ותהיה חלק בלתי נפרד ממי שאני היום"

בין רס"ן בניהו כהן ובר אולי ז"ל, שנפטר מסרטן הדם אחרי מאבק של שבע שנים - נבנתה חברות מיוחדת. היא החלה הרבה לפני שרס"ן בניהו התגייס לצה"ל, אך הקשר העמוק ממשיך ללוות אותו גם בשירות שלו כמפקד פלוגת כפיר בקורס מ״כים.

הם הכירו כשבר היה בן 14, במסגרת ההתנדבות של בניהו בעמותת "זכרון מנחם". "כבר מהפגישה הראשונה נוצר בינינו חיבור - שנינו דיברנו על האהדה שלנו להפועל ירושלים בכדורסל", מחייך בניהו, "מאז נהיינו משפחה - בר ממש הפך לחלק ממני".

במהלך השיחות הרבות שקיימו במשך השנים, סיפר בר לבניה שאם היה יכול - היה מתגייס לחטיבת כפיר. "לכן ביקשתי לשרת רק שם, רציתי להגשים את החלום שלו", הוא משתף, "בסיום הטירונות, למרות שבר היה בטיפולים וזה דרש ממנו לקחת לא מעט סיכונים, הוא הגיע במיוחד לטקס ההשבעה". 

גם כשהיה בעיצומו של השירות הצבאי המשיך בניהו להתקשר ולבקר, ולדבריו היה ממש כבן בית. כשסיים את מסע הכומתה, נסע עד לבית החולים כדי להביא אותה לבר: "הוא חבש אותה בגאווה ולא הפסיק לחייך".

לפני מסע הכומתה שלו כמ"מ, אסף רס"ן בניהו את החיילים שלו, ושיתף אותם בקשר המיוחד בינו לבין בר. "את המסע הזה, כל המחלקה עליה פיקדתי הקדישה לו. הם לא ויתרו גם ברגעים הקשים ודירבנו אחד את השני לכל אורך הדרך, כי ידעו שזה נעשה גם בשבילו. בסיום המסע הרמנו שלט - ״כולנו עם בר אולי״׳. 

"הפנים שלו זרחו כשסיפרתי לו את זה, בר כל כך התרגש לשמוע שהוא נותן כוח ללוחמים", משחזר בניהו, "לא אשכח שהוא אמר לי: "בניהו, אתה עושה שירות בשביל שנינו"'. 

לאחר מלחמה ממושכת נגד סרטן הדם, במהלכה חלה והחלים שש פעמים, נפטר בר אולי בשנת 2018. בניהו ממשיך לשמר את המורשת של חברו הקרוב: "את הנחישות והעוצמות שלו אני לוקח לכל משימה, וחשוב לי להעביר את המסר שלו".

"הוא נאבק בסרטן בגבורה, לא התלונן, לא הראה שכואב לו - תמיד נש