הרגע בו סיירת חרוב כבשה את הפסגה הראשונה
לכל סיירת בצה"ל יש את הסימן שמזוהה עימה, ואצל סיירת חרוב זה הר הסרטבה. הוא תלול, גבוה וחסר רחמים, ועליו מטפסים כל לוחמי היחידה רגע לפני סוף ההכשרה. היינו שם כשהגיעו לפסגה, שמענו את שאגות האריה והבנו - איך מטפסים עם חבילת קורנפלקס ביד
הסרטבה הוא ההר הכי גבוה שטיפסתי עליו בחיי, ובעודי מתאמצת לקראת הצעד הבא מבלי לקרוס, הלוחמים שלצידי רצים אל עבר הפסגה בכל הכוח, כאילו מחכה להם למעלה ארוחת בוקר מפנקת.
אחד מהם באמת סוחב איתו חבילת קורנפלקס במעלה השביל התלול, ומחלק לחבריו שסיימו את המסלול המפרך וסוף סוף - הפכו ללוחמים מן המניין בסיירת חרוב.
צילום: שלום בר
"ההכשרה כולה מורכבת מעליות וירידות, אבל בעיקר עליות", מצהיר רב"ט עומר נתן, עם חיוך ענק על פניו. כשאני תוהה אם הכוונה שלו לעליות כמו זו שבדיוק טיפס, חברו, רב"ט טדי טאיי, מתפרץ לדבריו: "לגמרי נלחמנו בעלייה האחרונה כי היא לא פשוטה, אבל החזקנו ידיים ומשכנו אחד את השני, כי אם כבר קשה - אז שיהיה קשה ביחד".
לכל העדכונים בזמן אמת - הצטרפו לערוץ הטלגרם הרשמי של צה"ל.
המסלול של סיירת חרוב נמשך שנה וחודשיים, כשבסופו המסע המסכם. הוא אורך שבוע וחצי, וכולל יותר מ-100 ק"מ שמובילים לסרטבה, ההר המיתולוגי של היחידה. "חיכינו הרבה מאוד זמן לרגע הזה", מספר רב"ט עידו נעים, "אומנם בשלב מסוים כבר לא מרגישים את הרגליים ורואים שחור, אבל ממשיכים ביחד בכל זאת, ותחושת הסיפוק הזאת שמגיעה בסוף, שהגענו לטופ, שווה הכול".
צילום: שלום בר
ואחרי כל כך הרבה זמן שלא נפרדו, הלוחמים מעידים שהם כבר ממש משפחה. "זה כמו קשר דם", משתף רב"ט נתן, "וגם אחרי שנה וחודשיים אנחנו עדיין לא רוצים חופש אחד מהשני. ויותר מזה, גם בחופש - אנחנו ניפגש, אין מה לעשות".
וכשהם מנסים לאפיין מה מייחד לוחם בסיירת חרוב, לכל אחד יש תשובה אחרת. "לכולם פה יש שאיפה ורצון להמשיך קדימה, יש לנו אמונה בעצמנו ואחד בשני", מכריז רב"ט נתן, ורב"ט טאיי מספק הסבר משלו: "זה בגלל השריטה שיש לכולנו. השאיפה להמשיך לדחוף גם כשקשה, להתעלם מהכאב, לא רק במסע הזה אלא בכלל. אנחנו גאים להיות לוחמים בסיירת חרוב".
צילום: שלום בר
"ובעיקר בתקופה הזאת", מסכם רב"ט נעים, "יש לנו אקסטרה תחושת מחויבות, ואנחנו מבינים בדיוק למה אנחנו פה ומה מצופה מאיתנו".
צילום: שלום בר
כשהלוחמים יורדים מההר, עם הכומתות המנומרות על הראש וחולצות חדשות עם הכיתוב 'אהוב' על הגב, אי אפשר לפספס את הגאווה שזורחת להם מהפנים. כשהם מקבלים את הסיכות המיוחלות, אי אפשר לפספס את הגאווה שזורחת על הפנים של המפקדים שלהם: "אתם עכשיו לוחמי סיירת, ומעבר לזה, אתם לוחמי סיירת חרוב. בחרתם לתת מעצמכם למען הכלל, וזה אומנם דבר קשה אבל זו המשימה, וזה מה שנכון לעשות. אני גאה להיות חלק מהתהליך שלכם, ובעיקר - גאה בכם".