הקצינה שהצילה חיי נוסעת בהיריון מספרת על רגעי הדרמה האווירית

תגובה מהירה והחלטה גורלית מנעו מהאירוע הזה להסתיים אחרת. אבל מה קרה שם באותם רגעים מותחים בגובה אלפי מטרים בשמי אירופה? סגן ד"ר נוי חודדי, שהצילה את חייהם של נוסעת בהיריון והעובר שבבטנה, מספרת מה קורה כשסצנה מהסרטים הופכת לתרחיש אמת  

06.06.18
כרמל ליבמן, מערכת את"צ

"יש רופא במטוס?", שאלה בכריזה מנהלת השירות בטיסה מתל אביב ללוס אנג'לס לפני כחודשיים, שעות בודדות לאחר ההמראה. במושבים שליד יציאת החירום, יושבת באותה שעה סגן ד"ר נוי חודדי ושומעת מוזיקה באוזניות, כשזוג נוסעים עמו שוחחה קודם על תפקידה בבסיס חיל האוויר פלמחים מעיר בבהלה את תשומת ליבה.

"אני תופסת את הסטטוסקופ שלי ורצה לכיוון ההמולה בחלק האחורי של המטוס", היא משחזרת. "על הרצפה שוכבת אישה בהיריון, כנראה בת 20 ומשהו. על הפנים שלה יש כבר מסכת חמצן והרגליים שלה מורמות".

רגע לפני שהיא מתחילה לספר לי את השתלשלות האירוע הדרמטי, סגן חודדי מתנצלת על כך שייתכן והיא לא זוכרת במדויק את כל הפרטים. אבל ברגע שהיא מתחילה לדבר לא נותר מקום לספק - את הטיסה הזו היא לעולם לא תשכח. 

עלולה לעבור מיציבות לקריסת מערכות תוך דקות

"אני מודדת לה דופק", מתארת סגן חודדי. "במקביל אני מתעדכנת מאחת הדיילות במה שקרה עד עכשיו, ומבקשת משתיים אחרות להביא לי את התיק הרפואי במטוס".

"מסתבר שהמטופלת חשה סחרחורת, התעלפה והדיילת תפסה אותה. אני שוללת את האפשרות של פגיעת ראש",  היא ממשיכה. "התיק הרפואי מגיע, ואני מודדת לחץ דם. המטופלת מתחילה להתעורר, מצביעה על הבטן כמקור הכאב".

דגל אדום, כך מתארת סגן חודדי את מה שהיא שומעת מהמטופלת: "אבחנה מבדלת נוספת היא שמדובר בדלקת התוספתן או מצב חירום כירורגי אחר הדורש פינוי מהיר לבית חולים והתערבות מיידית".

"אני מבצעת בדיקה ראשונית של הבטן ולא מזהה רגישות משמעותית", משתפת הרופאה הצעירה. "כרגע המצב שלה יציב אך נדרשת הערכת מצב כל כמה דקות שכן היא עלולה לקרוס".

החלטה גורלית

20 דקות לתוך הטיפול, והמטוס כבר מתקרב למרחב האוקיינוס האטלנטי - שם, הסיכוי למצוא מקום בו יהיה ניתן לנחות ולהשיג את המענה הרפואי הדרוש במקרה חירום פוחת משמעותית. לסגן חודדי יש כמה דקות בלבד לקבל החלטה שעשויה אולי לחרוץ את גורל הנוסעת והעובר שבבטנה.

"אני נותנת לה משככי כאבים", מספרת סגן חודדי. "כעבור כמה דקות אני בודקת שוב את הבטן כדי לראות אם הם עובדים וכך להבין במה מדובר. הם לא עובדים - עכשיו התגובה של הבטן חזקה, ואני מאבחנת על פי הסימנים שמדובר בתסמונת 'בטן חריפה', המצריכה טיפול רפואי דחוף בבית חולים".

בצד השני של המטוס, הקברניט אל"ם (בדימוס) אלי גרנית, לשעבר טייס קרב בחיל האוויר, מבין כי זהו - הגיע הרגע לקבל החלטה האם להנחית את המטוס באירופה כל עוד אפשר. הוא יוצא מהקוקפיט ומגיע לחלקו האחורי של המטוס.

"אני מוצא אותה ללא הכרה", משחזר הקברניט, והוא לא מדבר על הנוסעת בהיריון. "נוי הגיעה לטיסה אחרי לילה ללא שינה, ונדרשה לבצע טיפול רפואי בתנאי טיסה, מה שהוביל כנראה לעומס גם על המערכות שלה".

אולם במאמץ גדול, הוא מספר, הרופאה שמתחילה להתעורר מבינה שמדובר בקברניט וקוראת לו לכיוונה: "אני מקבל ממנה עדכון מאוד ברור ותכליתי. היא אומנם הרגע יצאה מחוסר הכרה, אבל מצליחה להיות ערנית וחדה".

"ההחלטה היא שלי, שכן אני הרופאה היחידה במטוס", מציינת סגן חודדי. "ברגע שאלי מבהיר לי את זה, וכיוון שהצלחתי לאבחן שמדובר בתסמונת חריפה, אני מחליטה להנחית את המטוס".

מעיכוב של שעות בטיסה, דרך הדלק שנזרק ועד לתיאום הנחיתה הבלתי צפויה באוסלו, הקברניט גרנית מדגיש את המשמעות הנרחבת של הקביעה של נוי: "להנחית מטוס נוסעים זו החלטה קשה, אבל תמונת המצב שנוי משרטטת כל כך ברורה, שאני והצוות שלי מתחילים מיד לבצע נחיתה. חצי שעה, ואנחנו כבר על הקרקע באוסלו".

"בשביל זה הלכתי להיות רופאה"

מנמל התעופה הועברה המטופלת לבית חולים מקומי, שם עברה ניתוח מציל חיים במה שהסתבר כמצב חירום גניקולוגי בשחלות. בזכות פעולתה של סגן נוי חודדי חיי הצעירה ניצלו, והעובר שלה, אז בן שלושה חודשים, נשאר בחיים ובימים אלו הוא ממשיך להתפתח באופן תקין.

"היה לי ברור שאני נחלצת לעזרת הנוסעת, ממש כמו אינסטינקט", מחדדת סגן חודדי, שהוכשרה כרופאה במסגרת העתודה הרפואית בצה"ל. "רופאים בצבא לומדים לתפעל מקרי חירום ברמה גבוהה, מקבלים אחריות ועצמאות רבה ויכולים להתקדם מהר לתפקידים ניהוליים בכירים. בתפקיד שלי אני רואה 50-60 מטופלים משלל יחידות ביום, וגם הוקפצתי לא מעט פעמים במקרי חירום. כך תפעלתי נכון את המקרה הזה, וגם ממנו למדתי והוא מסייע לי להיות רופאה טובה יותר בעתיד".

הצלת החיים, דווקא כשמדובר במצב חירום גינקולוגי, היא סגירת מעגל עבורה:  "כשהייתי בת 12 ליוויתי קרובת משפחה במהלך מקרה חירום גינקולוגי. התעניינתי באנטומיה כבר קודם וייעצתי לה ממה שידעתי. בסופו של דבר זה מה שמנע ממנה לעבור הליך רפואי מיותר, ומה שגרם לי לרצות להיות רופאה".

"עכשיו הידע שלי כרופאה עזר לי להציל חיים", מסכמת סגן נוי חודדי, "בשביל זה הלכתי להיות רופאה".