כך ישמרו על חיי הלוחמים שמגנים על האתרים הרגישים בישראל

כוחות ההגנה האווירית האמריקאים, שיתפרסו ברחבי מדינת ישראל במקרה של מתקפת טילים נרחבת, מגנים על הנכסים האסטרטגיים החשובים לביטחון ישראל. האחריות לאבטח אותם ולסייע להם רפואית נתונה במשותף לצה"ל ולצבא ארצות הברית. הצטרפנו לתרגיל של אירוע רב נפגעים באחד מאתרי השיגור, והבנו מה האיומים ולמה כל כך חשוב שלא יתממשו

15.03.18
כרמל ליבמן, מערכת את"צ

עשן מיתמר מראש הגבעה שלפנינו, כשמתחת לגלגלי הרכב הכביש מסתיים. אנחנו עוצרים בצד, עוברים את עמדת השמירה ומישירים מבט למחנה הצבאי שהוקם תוך ימים בחלקת מדבר מבודדת זו.

המולה - על הקרקע מוטלים חמישה "פצועים", חלקם במדים זרים עם דוגמה מנומרת-ירוקה וחלקם במדי ב'. בפאתי המחנה מתחוללת שריפה, שגם כן גובה מחיר מהכוחות בשטח.

הצוות המטפל, חובשים אמריקאים וישראלים שפועלים בשיתוף פעולה, מקיף עכשיו את הנפגעים. "אנחנו מתמודדים עם תרחיש של פציעות חזה, קטיעת גפה, פציעות בטן חודר וכוויות כתוצאה מהשריפה", מתאר הרופא שמוביל את הצוות, סגן (מיל') רן רנצר.

כעת הם מתחילים בטריאז' - מיון של הנפגעים על פי סוגי הפציעות וחומרתן, וחלוקה שלהם לכמה קבוצות שמרוכזות על הקרקע באזורים שונים. "אין לי איך לטפל פה בשטח בפציעת בטן חודרת", מסביר סגן רנצר, "אבל אני כן יכול לשים חוסם עורקים למחוסרת הכרה עם קטיעת גפה".

האמבולנס מגיע, ואחד הפצועים מפונה אליו באלונקה. הצוות הרפואי מחדיר אינפוזיה לאחד הפצועים שעוד על הקרקע, וחובש נפגעים אחרים. לפתע, מתחיל אחד החיילים שמסביב לצעוק ולטלטל את החובשים, והם מבינים שעליהם להתמודד כאן גם עם מקרה של נפגע חרדה.

כמה חיילים מתחילים לרוץ לכיוון ההפוך מהאמבולנס, נושאים גם כן אלונקה, אני רץ איתם. אנחנו מגיעים לנקודת איסוף, בה מחכה כוח שמכווין בקשר מסוק לנחיתה.

10 דקות, 5 דקות, דקה… אנחנו שומעים בקשר שהמסוק הולך ומתקרב. לו זה היה אירוע אמת, הוא היה נוחת כשעל סיפונו רופא בכיר. יחד עם עוזר הטיס וחיילים מהכוח שעל הקרקע, הם היו מעלים את הפצועים למסוק. על פי הסימולציה, המסוק זה עתה נחת, ומיד קורא קול בקשר - הסתיים התרגיל.

זהו התרחיש איתו התמודדו צה"ל ופיקוד אירופה של צבא ארצות הברית (EUCOM) באימון הרפואה המשותף שהתקיים בימים האחרונים, במסגרת תרגיל הענק ג'וניפר קוברה 2018, שמדמה את הסיוע האמריקאי במקרה של מתקפת טילים נרחבת. זהו תרחיש של מתקפה בה ישתתפו אויבות אסטרטגיות של ישראל, שעלולות לירות טילים ארוכי טווח שנושאים בין היתר נשק ביולוגי, כימי או גרעיני, ויש ליירטם בעודם בגובה רב.

"החשש העיקרי", מציין רס"ן (מיל') גיא שינה, קצין ביחידת המילואים "מגידו" שאחראית על הקשר עם האמריקאים, ומפקד אתר האימון, "הוא מניסיון של אויבים קרובים, כמו חמאס, לטווח יעדים צבאיים, ביניהם גם סוללות הגנה אווירית, בחסות מתקפת הטילים הנרחבת מרחוק".

"האמריקאים הם מכפיל כוח משמעותי, וחייבים לפעול בשיתוף פעולה מלא ומיטבי עמם", הוא מדגיש, "בייחוד בתחום של אבטחת סוללות ההגנה האווירית שלהם והמענה הרפואי לאירוע רב נפגעים באתרי השיגור. מערכות יירוט הטילים, שהם פורסים ומפעילים במספר גדול של אתרים ברחבי הארץ, חיוניות על מנת להגן על נכסים אסטרטגיים של מדינת ישראל".

באתר השיגור, הכוחות הישראלים אחראים לסייע לאמריקאים בגיבוש המעטפת שתאפשר להם להתמקד בפעילות המבצעית. "יש לי קצין שיושב בקרון היירוט ועוזר להם להתחבר למערכות הישראליות, ולקבל תמיכה טכנית במערכות שלהם גם כשהם כאן בארץ", משתף רס"ן שינה. "בנוסף, אנחנו משתתפים במשימת השמירה על הסוללות ואבטחת תנועתן".

"הקשר בין הצוותים הישראלים והאמריקאים", הוא מוסיף, "עובר ישירות דרכי ודרך החמ"ל שלנו באתר. אבל אנחנו מעדכנים תמיד, ומקיימים חלק גדול מהשיתוף המבצעי, דרך חמ"ל משותף שיושב באחד מבסיסי צה"ל, ואחראי על כל האתרים ברחבי הארץ".

"המענה הרפואי היה טוב", מבהיר רס"ן שינה בסיכום התרגיל, "יחד הצלחנו לפנות את מי שהיה צריך ולמלא את הפקודות ללא כל התנגשות. אין ספק ששיתוף הפעולה מעולה".

"ההזדמנות לראות את השטח, ללכת בשטח ולעבוד זה לצד זה, היא שתעשה אותנו מוכנים יותר", מסכמת מייג'ור מארי ט'ורטון. "הגדוד שלנו והצבא האמריקאי גאים להיות כאן. לכבוד הוא לנו להיות שותפים ולעבוד עם כוחות ההגנה האווירית הישראליים. אנחנו ללא ספק מוכנים להוציא את המשימה הזאת לפעול בכל העמדות, אם נידרש".