הכירו את טייסות מערך המסוקים

טייסת "מגע הקסם"

טייסת "מגע הקסם" הוקמה בשנת 1980 בבסיס פלמחים. היא הוקמה כטייסת מסוקי הקרב השנייה בחיל והפעילה את מסוק הקרב "להטוט" (דיפנדר).

ב-1982 לקחה הטייסת חלק מרכזי במלחמת לבנון הראשונה והשתתפה בגיחות רבות, תקיפות וסיוע לכוחות הקרקעיים. בשנים לאחר המלחמה עסקה הטייסת בפעילות אינטנסיבית בלבנון, בבטחון שוטף ובמבצעים, כמו מבצע "דין וחשבון", בו תקף חיל-האוויר מתקני חזבאללה ומטרות מחבלים בדרום לבנון.

הקמה מחדש כטייסת אפאצ'י

בשנת 1994 נסגר מערך מסוקי הלהטוט בחיל-האוויר. לאחר סגירתו נסגרה גם טייסת "מגע הקסם". במרץ 1995 שבה הטייסת לבסיס רמון הדרומי, שם הוקמה מחדש, כטייסת מסוקי הקרב פתן (אפאצ'י). לאחר שנפתחה מחדש, לקחה הטייסת חלק במבצע "ענבי זעם" בדרום לבנון בשנת 1996. בשנת 1998, במסגרת מבצע "כיפה אדומה" בלבנון, ביצעה הטייסת את הסיכול הממוקד הראשון שלה.

משנת 2000 ועד 2006 עסקה הטייסת בעיקר בפעילות בטחון שוטף, כאשר מערך המסק"ר עבד בצמוד לכוחות הקרקעיים במבצעים ופעולות. בשנים אלו נרשמו לזכותה של הטייסת מאות גיחות מבצעיות בסיוע לכוחות קרקעיים ביהודה, שומרון ורצועת עזה. היא אף לקחה חלק במלחמת לבנון השניה ומבצעי "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן".

כיום, משימותיה העיקריות של הטייסת הן מתארי השתתפות עם כוחות חי"ר, הגנת שמי המדינה, בטחון שוטף ותקיפות.

טייסת "הצרעה"

בעקבות הסכמת צרפת למכור מטוסי קרב סילוניים לישראל בשנת 1955, הוחלט על תהליך שבסיומו יורכב מערך הקרב-הפצצה ממטוסי סילון בלבד. בספטמבר 1955 החלו שישה טייסים בקורס הסבה למטוס אוראגן בצרפת. באוקטובר נחתו 12 המטוסים הראשונים בבסיס חצור. עם מטוסים אלו הוקמה טייסת "הצרעה", כאשר מפקדה הראשון היה אז סרן בנימין פלד ז"ל, לימים אלוף ומפקד חיל-האוויר.

בחודשים הראשונים לקיומה, הטייסת הייתה טייסת היירוט המובילה של החיל ובספטמבר 1956 הפכה לטייסת קא"ם (קורס אימון מתקדם) סילון ברגיעה וטייסת מבצעית בחירום. כשירות הקא"ם של הטייסת נמשכה עד להוצאת מטוסי האוראגן משירות במרץ 1973.

ב-29 באוקטובר ביצעו 12 מטוסים מהטייסת ליווי ל-16 מטוסי הדקוטה שהצניחו את גדוד 890 במעבר המיתלה בסיני בפתיחת מבצע "קדש". הטייסת ביצעה 133 גיחות, 119 לתקיפה ו-14 גיחות לליווי. במלחמת ששת הימים השתתפה הטייסת במבצע "מוקד", בתקיפת שדות-תעופה במצרים, ירדן וסוריה וגיחות שיתוף פעולה עם כוחות הקרקע. בסך הכל ביצעה הטייסת במלחמה 450 גיחות.

מהאוראגן לנשר ולכפיר

במרץ 1973 הודממו מטוסי האוראגן לאחר מטס סיום, בו נטלו חלק כל מפקדי הטייסת לשעבר. הסגירה בוצעה בעקבות ההחלטה לבצע את קא"ם הקרב במטוסי עיט בלבד. את האוראגן החליף מטוס היירוט נשר, שהורכב בתעשייה האווירית על פי תוכניות המטוס הצרפתי מיראז' M5. במהלך מלחמת יום הכיפורים עדיין הייתה הטייסת בשלב ההקמה ובעיקר היו חסרים לה טייסים. לפיכך בוצעו חלק מהגיחות על ידי טייסים מטייסת "הקרב הראשונה". בסך הכל, ביצעה הטייסת 660 גיחות ורשמה 52 הפלות של מטוסי אויב.

עם תחילת קליטת מטוסי הכפיר בחיל-האוויר הוחלט כי הטייסת תוסב מנשר לכפיר. בשנת 1976 החלה הטייסת לקלוט את המטוסים החדשים. במהלך מלחמת לבנון הראשונה ביצעו מטוסי הכפיר של טייסת "הצרעה" מאות גיחות במשימות פטרול והגנה אווירית, סיוע לכוחות קרקע, תקיפת טק"א וצילום.

פתיחה מחדש כטייסת אפאצ'י

בשנת 1986 הוחלט לסגור את הטייסת. במאי סיימה הטייסת את פעילותה הסדירה, ביצעה את מטס הפרידה ומטוסיה אוכסנו. בשנת 1989 הוחלט שטייסת "הצרעה" תוקם מחדש בבסיס רמון ותקלוט מסוקי קרב מתקדמים מדגם אפאצ'י. המסוקים נרכשו מארצות-הברית וזכו לכינוי העברי "פתן". בספטמבר 1990 הגיעו לארץ שני מסוקי הפתן הראשונים והטייסת נפתחה מחדש באופן רשמי. בדצמבר התרסק מטוס צסנה שנשא את אנשי הטייסת. ארבעה אנשי צוות אוויר וקצינת מבצעים מהטייסת נספו.

במסגרת מבצע "דין וחשבון" ביולי 1993, פעלה הטייסת מבסיס וביצעה יותר מ- 100 גיחות. במסגרת מבצע "ענבי זעם" באפריל 1996, ביצעה הטייסת יותר מ- 200 גיחות לליווי מסוקי סער, לתקיפה ולסיוע לכוחות הקרקע. כמו כן, השתתפה הטייסת בנסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000 בגיחות פטרול להגנה על כוחות צה"ל הנסוגים.

בשנת 2005 רכש חיל-האוויר מסוקי שרף (אפאצ'י-לונגבאו) חדשים ובאפריל נקלטו בטייסת שלושת מסוקי השרף הראשונים. במלחמת לבנון השניה ביצעה הטייסת מאות גיחות במשימות סיוע לכוחות צה"ל, ציד משגרי רקטות, תקיפת מטרות מחבלים, תקיפת תשתיות וליווי של מסוקי סער במשימותיהם בדרום לבנון. במהלך המלחמה איבדה הטייסת שני אנשי צוות אוויר ומסוק עקב כשל טכני. המסוק איבד את הרוטור שלו במהלך טיסה בגובה 8,000 מטר מעל לבנון. אל"ם צביקה לופט ז"ל וסרן תם פרקש ז"ל נספו בתאונה.

הטייסת לקחה חלק גם במבצע "עופרת יצוקה" ובמבצע "עמוד ענן" בגיחות תקיפה וגיחות סיוע לכוחות קרקעיים.

  
טייסת החרב המתהפכת

טייסת המסוקים "החרב המתהפכת" צמחה מתוך גף בטייסת "הגמל המעופף". המסוקים הראשונים הגיעו לטייסת "הגמל המעופף" במאי 1951. אלו היו אבי טיפוס של מסוקי ה"הילר 360" התלת-מושבי אשר הגיעו לבחינה וניסיון, אך היו מיושנים ובמצב תחזוקתי ירוד. ב-3 בנובמבר 1956, שלושה ימים לפני סיומו של מבצע "קדש", נקלטו שני מסוקי סער ראשונים מסוג סיקורסקי S-55. המסוקים הוצבו בטייסת לצד מסוקי ה"הילר", אך לא זכו ליטול חלק בפעילות המבצעית במסגרת המבצע.

טייסת חדשה מתבססת

ב-1 בינואר 1958 הפך הגף לטייסת "החרב המתהפכת" בפיקודו של סרן אורי ירום. עם פתיחת הטייסת כלל סד"כ (סדר כוחות) מסוקיה זוג מסוקי S-55 ומסוק "אלואט "II. ב-9 בפברואר ביצעה הטייסת את פריסתה הראשונה לקיבוץ נען, אתר שהפך מאוחר יותר למנחת החירום של הטייסת. במהלך החודשים מאי ויוני הגיעו לארץ שלושה מסוקי סער בינוניים מסוג סיקורסקי S-58. היבט נוסף של פיתוח תורת הלחימה כלל שיתוף פעולה עם יחידת "ארנן", לימים סיירת מטכ"ל.

בינואר 1961 נוספו לטייסת שלושה מסוקי "אלואט II" של חברת התעופה האזרחית "ארקיע - עליזה" שהתפרקה. מסוקי ה"אלואט" המשיכו לשרת בטייסת עד שנת 1965, אז הועבר זוג המסוקים שנותר לטייסת "הגמל המעופף". כחלק מעסקה עם גרמניה נמכרו לישראל מסוקי סיקורסקי S-58, אשר הגיעו לארץ בין השנים 1962-1963.

קליטת כמות גדולה של מסוקים בפרק זמן קצר ביותר הייתה בגדר מהפיכה בטייסת, שסד"כ מסוקיה מנה עד אז 11 מסוקים משלושה דגמים. כעת, היה מחסור באנשי צוות-אוויר בטייסת. ב-2 באפריל 1963 סיימו מסוקי ה-S-55 את שירותם בטייסת והועברו במטס הצדעה לבית-הספר הטכני, במטרה לשמש כמכשירי לימוד למכונאי המסוקים העתידיים.

משתתפים בלחימה

במלחמת ששת הימים ביצעה הטייסת מבצע של הנחתת כוחות חי"ר וצנחנים. בארבעת המבצעים הונחתו כ-1,200 לוחמים. רוב הגיחות שביצעה הטייסת במלחמה היו במסגרת משימות פינוי נפגעים, בהם פונו 650 נפגעים. כמו כן, חילצה הטייסת 13 אנשי צוות-אוויר שנטשו, מתוכם שבעה מעבר לקווי האויב.

במלחמת ההתשה החלה הטייסת לבצע מרדפים מוסקים אחרי מחבלים באזורי יהודה ושומרון. המסוקים היו חמושים במקלעים והיוו כלי חשוב בביצוע המרדף ובסיוע לכוחות הצנחנים. ב-15 בדצמבר 1967 הגיעו לנמל אשדוד ראשוני מסוקי סער בינוניים מדגם בל 205, שהצטרפו לטייסת. שנה לאחר מכן, הוצאה מסוקי ה-S-58 מהשירות.

בלילה שבין ה-28 ל-29 בדצמבר 1968 נערך מבצע "תשורה", שכלל נחיתה בשדה הבינלאומי של ביירות ופיצוץ מטוסים של חברות תעופה ערביות שימצאו בשדה באותה עת. המבצע נרקם בעקבות חטיפת מטוס אל-על לאלג'יר ביולי אותה שנה, והתנכלויות נוספות למטוסי החברה. על הטייסת הוטל להטיס את חפ"ק המבצע ולחסום את הדרכים המובילות לשדה באמצעות רימוני עשן, פיזור ג'לי ומסמרים וירי מא"ג.

במלחמת יום הכיפורים הוקדשו רוב הטיסות לפינוי וחילוץ נפגעים, בהן חולצו 890 נפגעים. הטייסת פעלה מן הגפים ברפידים וברמת דוד. במהלך המלחמה חולצו על-ידי הטייסת 25 אנשי צוות-אוויר, ו-4 טייסי אויב. פעילות נוספת של הטייסת בלחימה הייתה מרדפים אחרי יחידות קומנדו מצריות שחדרו אל מאחורי קוי צה"ל.

עוברים לפלמחים

אחד הלקחים ממלחמת יום הכיפורים היה הצורך להחליף את מסוקי הבל 205, בעקבות שחיקתם וביצועיהם הנמוכים בגובה רב ובטמפרטורות גבוהות. ההעדפה הייתה מסוק דו מנועי, שיגביר את בטיחות הטיסה ויאפשר להפעיל מסוקי סער בינוניים גם במשימות חילוץ ימי. הדגם שנבחר היה בל 212, מסוק אזרחי שהוסב. רוח השינויים המשיכה ב-23 באוגוסט 1981, אז נפרדה הטייסת מבסיס הקמתה, תל-נוף, ועברה למשכנה החדש - בסיס פלמחים.

במלחמת לבנון התבצעה פעילותה העיקרית של הטייסת ממשטח הנחיתה בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר בצפון. ייעודה העיקרי היה חילוץ נפגעים מגזרות הלחימה במערב ומרכז דרום לבנון ופטרול באוויר לחילוץ במקרה של נטישה. כאשר עיקר המאמץ המלחמתי עבר מזרחה, מול הסורים, פרסה חלק מהטייסת לשטח הנחיתה במחניים.

בעקבות הצטיידות חיל-הים בטילים ארוכי טווח המסוגלים להשמיד מטרות מעבר לטווח הגילוי של מכ"ם ספינות החיל, הוחלט להצטייד במסוק שיאפשר את הגדלת אופק המכ"ם של כלי השיט. המסוק שנבחר היה מסוק ה"דולפין" (HH-65A). ביולי 1985 הגיע זוג מסוקי "דולפין", שנקלט בגף בטייסת. כשנתיים מאוחר יותר, הפך גף ה"דולפין" לטייסת עצמאית - טייסת "מגיני המערב".

תחילתו של עידן חדש

בחודש אוגוסט 1994 נקלטו בטייסת מסוקי "בלק-הוק" תוצרת חברת סיקורסקי. המסוקים כונו "ינשוף". כך הפכה הטייסת למפעילת שתי פלטפורמות: מסוקי ה"אנפה" ומסוקי ה"ינשוף". ב-15 ביולי 1998 הופסקו טיסות מסוקי "האנפה" בטייסת. בכך תם עידן של 23 שנות "אנפה" בטייסת "החרב המתהפכת".

במהלך מלחמת לבנון השנייה, הוכיחה שוב הטייסת את יכולותיה הגבוהות ונחיצותה בפעולות רבות של חילוץ פצועים, חלקן תחת אש כבדה. הטייסת ביצעה כ-100 משימות של פינוי נפגעים, מרביתן משטח לבנון. אנשי הטייסת, כמו גם טייסת הינשופים השנייה בחיל, טייסת "ציפורי המדבר", חילצו למעלה ממחצית הנפגעים במהלך מלחמת לבנון השנייה. על כך הוענק לשתיהן צל"ש הרמטכ"ל. גם במבצע "עופרת יצוקה" ביצעה הטייסת חילוצים רבים, חלקם תחת אש.

הטייסת ממשיכה להיות בכוננות להזנקות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. בזמני שגרה היא מחלצת מטיילים ואזרחים שנקלעו למצוקה.

טייסת "ציפורי המדבר"

עד 1963 הוכשרו טייסי המסוקים של החיל (למעט שניים) בחו"ל. המדובר היה בטייסים "מוסמכים", או טייסי קישור וסיור. בעקבות העומס המבצעי על טייסת "החרב המתהפכת", הוחלט להקים בית-ספר לטייסי מסוקים בבית-הספר לטיסה בתל-נוף. במטרה להקים את בית-הספר לטייסי מסוקים, הוקמה טייסת "ציפורי המדבר" והחלה בהתארגנות ב-10 במארס 1965, תחת פיקודו של אמיתי חסון. הטייסת הכשירה טייסי מסוקים מתוך פרחי טיס בוגרי מגמת "מתקדם" ונושרי מערך הקרב. ב-15 באפריל 1965 החל הקורס הראשון במסוקי 58-S שהושאלו מטייסת "החרב המתהפכת". בחודש אפריל 1965 קלטה הטייסת 13 מסוקים קלים מדגם "בל 2-G47", שנרכשו כעודפים מצרפת. משך ההכשרה ארך כשבעה חודשים ובוצע על-פי המתכונת הנהוגה בחו"ל, תחילה טיסה במסוק קל (בל), ובהמשך טיסה במסוק סער (58-S).

טייסת עצמאית בבסיס חצרים

באוקטובר 1966 הפכה טייסת "ציפורי המדבר" לטייסת עצמאית תחת פיקוד מפקד בסיס תל-נוף, בעקבות מעבר בית-הספר לטיסה לבסיס חצרים. בדצמבר 1967 נקלטו המסוקים הראשונים מדגם "בל 205" והטייסת החלה להכשיר טייסים חדשים ולהסב וותיקים בטיסות על המסוק החדש בלבד. טייסת "ציפורי המדבר" הועברה לחצרים ב-12 באוגוסט 1969, ארבע שנים לאחר הקמתה בתל-נוף.

בשנות ה-60 רכש חיל-האוויר מסוקי "בל 205" מארצות הברית ואיטליה. המסוקים הראשונים מהדגם האיטלקי הגיעו ב-1967 והאמריקאים בשנה לאחר מכן. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים היו בחיל-האוויר עשרות מסוקים מסוג זה ועיקר המשימות שהוטלו עליהם היו הטסת מפקדים ואח"מים ופינוי נפגעים. בסך-הכל פינו מסוקי הבל 890 פצועים במהלך המלחמה, בהם אנשי צוות-אוויר שנטשו את מטוסם.

מהבל לאנפה

לאחר המלחמה הופקו לקחים שהובילו למסקנה כי יש להחליף את מסוקי "בל 205", בעקבות שחיקתם וביצועיהם הנמוכים בגובה רב ובטמפרטורות גבוהות. כדי להחליפם נבחר מסוק האנפה, שנקלט בטייסת "ציפורי המדבר" בשנת 1978. באותה שנה, החל מהיום הראשון לפרוץ האינתיפדה הראשונה, הופעלו מסוקי הטייסת במשימות מרדף, פינוי נפגעים, תובלת כוחות ומפקדים ופיזור הפגנות.

במלחמת לבנון הראשונה השתתפה הטייסת, יחד עם שאר טייסות בסיס חצרים, בפעילות המבצעית ועסקה במשימות חילוץ. בשנות ה-90 השתתפה הטייסת במבצעים "דין וחשבון" ו"ענבי זעם" לתקיפת מטרות חזבאללה בדרום לבנון. בשני המבצעים הופעלו מסוקיה של הטייסת במשימות תובלה ופטרולי חילוץ וכן בהנחתה, פינוי ותובלת ציוד לכוחות הקרקע.

שנות ה-2000

באוגוסט 2002 נקלטו בטייסת גם מסוקי הינשוף (בלקהוק UH-60), לאחר שנקלטו גם בטייסת האחות, "החרב המתהפכת". במלחמת לבנון השנייה פעלה הטייסת לאורך כל הלחימה. היא יצאה ל-65 מבצעים, ביצעה 16 משימות אספקה ופינתה 199 פצועים. בין השאר חילצו אנשי הטייסת אנשי צוות טנק שנפגע מבינת-ג'בל, חילוץ תחת אש מאזור א-טייבה וכן השתתפו במבצע מיוחד. על פעילותם במהלך המלחמה זכתה הטייסת בצל"ש הרמטכ"ל.

גם במבצע "עופרת יצוקה" השתתפה הטייסת באופן אינטנסיבי ביותר. במהלך המבצע יצאו אנשיה ל-66 גיחות מבצעיות, מתוכן 17 הזנקות לפינוי פצועים. במהלך הלחימה ביצעה הטייסת פינוי של 41 פצועים ממרחב הלחימה ושניים מתוך הרצועה. בין האירועים ניתן לציין את פינוי חיילי חטיבת "גולני", שנפצעו בפיצוץ גדול שאירע בבית בפאתי עזה. באירוע זה השתתפו, מלבד מסוקי "ציפורי המדבר", גם הטייסת האחות "החרב המתהפכת" וטייסת מסוקי היסעור "מובילי הלילה".

כיום, טייסת "ציפורי המדבר" ממשיכה לפעול ללא הפסקה במשימות ואימונים של חילוץ, סיוע ושיתוף פעולה עם כוחות קרקע.

טייסת "מגני המערב"

במחצית שנות ה-80 הוחלט לרכוש מסוק עבור חיל-הים, על-מנת שישמש גם למשימות ימיות שונות כמו חילוץ, תצפית ואיכון מטרות ימיות. המסוק שנבחר היה הדולפין HH-65A מתוצרת חברת אירוספיאל.

הדולפין זכה במכרז של משמר החופים האמריקאי בשנת 1979 כמסוק חילוץ קצר טווח. הצלחתו של המסוק במכרז נבעה מתכונותיו, ביניהן מהירות גבוהה ויכולת תמרון בתנאי רוח צד האופיינית בתפעולו בים. בגרסה האמריקאית הוחלפו במסוק המנועים, המערכות ומכלולי מבנה רבים. גמישותו של המסוק, מהירותו ותכונות הטיסה שלו, הפכו אותו לכלי טקטי המסוגל לעבוד בשיתוף פעולה עם ספינות חיל-הים, לנחות על סיפון ולהגדיל את יכולת הגילוי, איתור וזיהוי המטרות הימיות המתקרבות לחופי ישראל.

ב-26 ביולי 1985 הגיעו לישראל שני מסוקים. הם נקלטו בטייסת "החרב המתהפכת" בפלמחים, לצידם של מסוקי האנפה וזכו לכינוי "דולפין". ב-12 באוגוסט 1987 פורסם צו הקמה לטייסת "מגני המערב" - טייסת מסוקי ה"דולפין". משימות הטייסת שהוגדרו כללו: השתתפות בקרב הימי - גילוי כלי שיט וזיהוי עבור ספינות חיל הים, כוונת ספינות חיל-הים לעבר מטרות מעבר לאופק, לוחמה נגד צוללות, חיפוש והצלה בים, תובלה אווירית בים והשתתפות בפעילות בט"ש אווירי בים.

פעילות מבצעית ראשונה

באפריל 1989 השתתפה הטייסת לראשונה בפעילות מבצעית. דולפין של הטייסת ביצע חיפוש מטרות חשודות שהוגדרו על-ידי צוות מטוס שחף ומטרות שנמצאו על-ידי צוות המסוק. במהלך המבצע ביצעה הטייסת יותר משש שעות טיסה. ב-20 בדצמבר 1989 הוחלט לסגור את הטייסת ולארגן את זוג המסוקים שלה במסגרת גף בטייסת "החרב המתהפכת", החל מיולי 1990.

לאחר סגירת טייסת הלהטוט (דיפנדר) ברמת דוד הוחלט, בין היתר, להחזיר את הגף בפלמחים לטייסת ברמת דוד. במהלך שנת 1994 אישר הרמטכ"ל את החלפת מסוקי הדולפין במסוק ימי מתקדם מסוג "פנתר" MA565AS, מתוצרת חברת יורוקופטר. כינויו של המסוק החדש נקבע ל"עטלף". ב-12 באוגוסט 1996 הגיעו מסוקי העטלף הראשונים מתוך סד"כ של מספר מסוקים שנרכשו. כשבועיים לאחר מכן הורכב אחד מהם והחל לטוס.

ב-16 בספטמבר 1996, במהלך אימון טקטי בלילה עם סטי"ל לזיהוי מטרות בים, כאשר המסוק היה בטווח של כ-12 מייל מול חופי נהריה, הוא פגע במים והתרסק. אנשי הצוות, מפקד הטייסת, סא"ל בנצי בכר, סגן שחק סלע וקצין חיל-הים סרן ערן גרביה, נהרגו. ב-13 במארס 1997 התקיים טקס רשמי, במעמד מפקד חיל-האוויר האלוף איתן בן-אליהו, לפתיחת הטייסת עם מסוקיה החדשים. במהלך חודש ספטמבר 1997 עברה הטייסת ביקורת כשירות של מחלקת מבצעים בהצלחה והוכרזה מבצעית. במקביל הוצא מסוק הדולפין היחיד שנותר משירות.

שדרוגים ופעילות מבצעית

בסוף שנת 1999 פתחה הטייסת תחום לביצוע משימות ים באמצעות אמר"ל (אמצעי ראיית לילה) עם מסוקי העטלף. בתחילת שנת 2000 החלה הסמכתם של אנשי הטייסת לכשירות החדשה.

ב-6 במאי 2001 השתתף עטלף של הטייסת בלכידת ספינת האמל"ח "סנטוריני" שנשלחה לעזה בידי ארגון "החזית העממית – המפקדה הכללית" של אחמד ג'יבריל מלבנון. הספינה אותרה ע"י צוות העטלף לאחר שיצאה מלבנון ונלכדה על-ידי ספינות חיל-הים כ-150 מייל מערבית לצור. האמל"ח שנתפס כלל טילי SA-7  קטיושות 107 מ"מ, מטולים ופצצות אר.פי.ג'י. פצצות מרגמה, מוקשים, רימונים ונק"ל. 

ב-20 במאי 2003 השתתפה הטייסת במבצע של חיל-הים ללכידת ספינת האמל"ח "אבו-חסן" של ארגון החזבאללה, בעת שעשתה דרכה מלבנון לעבר חופי עזה. במבצע זה פרסו לראשונה מסוקי העטלף לשלוש ספינות ה"להב" של חיל-הים בו זמנית. ספינת האמל"ח זוהתה מהאוויר על-ידי המסוקים ונלכדה בידי כוח מיוחד מדרום לקפריסין.

במהלך מלחמת לבנון השנייה פעלה הטייסת רבות בשיתוף חיל-הים בחופי לבנון ואף איבדה שניים מאנשיה בעת פגיעת טיל באח"י "חנית" מול חופי לבנון. במבצע "עופרת יצוקה", פעלה הטייסת במשימות לגילוי ספינות זרות מול חופי ישראל.

ב-שנת 2009 קלטה הטייסת מכ"ם חדש, אשר שיפר את יכולות הגילוי והזיהוי של המסוק. המכ"ם המתקדם מאפשר לאתר כמות גדולה יותר של מטרות ממרחק רב יותר, ומשדרג את יכולותיו הטקטיות של המסוק.

עצירת משט ה"מרמרה"

ב-2010 סייעה טייסת "מגיני המערב" במבצע לעצירת משט "המרמרה" לעבר רצועת עזה. מסוק אחד השתתף באיתורה של הספינה, וכאשר שייטת 13 השתלטה עליה הצטרפו לפעילות שני מסוקים נוספים אשר סייעו בבניית תמונה ימית, תצפית, תובלות ופינוי פצועים. במהלך המבצע ביצעה הטייסת 18 גיחות, מתוכן שלוש גיחות לפינוי נפגעים.

טייסת "מגיני המערב" כיום היא טייסת קטנה עם מספר מצומצם של טייסים סדירים, שפועלים עם אנשי חיל-הים. היא פועלת מתוך בסיס של חיל-האוויר, אולם רבות ממשימותיה מוכתבות על ידי חיל-הים וכך נוצר שיתוף פעולה אינטנסיבי. פעילות המסוקים הימיים כוללת אימונים משותפים עם ספינות חיל-הים, במסגרתם מעמיקים את שיתוף הפעולה ומפתחים את תורת הלחימה. כחלק מפעילות האימונים משתתפת הטייסת בהפלגות ארוכות טווח של חיל-הים לחו"ל.

טייסת "דורסי הלילה"

טייסת "דורסי הלילה" הוקמה ב-6 באוגוסט 1970, יום לפני הפסקת האש במלחמת ההתשה. עם פתיחתה, קלטה הטייסת את מסוקי ה"יסעור" (סיקורסי CH-53) מטייסת "מובילי הלילה". מאז ועד היום פועלת הטייסת בלחימה ובשגרה והספיקה לבצע מאות חילוצים. במלחמת יום הכיפורים פעלה הטייסת בתובלת סער, חילוץ נפגעים, פינויים מקווי החזית ובמבצעים משולבים בסוריה ובמצרים.

במסגרת מלחמת לבנון הראשונה ביצעה הטייסת יותר מ-200 גיחות, בהן גיחות תובלות סער וגיחות פינוי פצועים.

הטייסת משתבחת

בשנת 1992 החל חיל-האוויר בפרויקט השבחה של מסוקי היסעור ביא"א (יחידת אחזקה אווירית) ובמפעל מת"א ירושלים. הפרויקט כלל קו שיפורים בתחומי התחזוקה ואמצעי הלחימה, שאפשרו את המשך הטסת היסעור בשדה הקרב של המאה ה-21. השיפורים העיקריים כללו התקנת מערכות אוויוניקה וניווט מתקדמות, מערכת תחקור, החלפת תצוגות בתא הטייס והחלפת הלהבים ללהבי טיטניום. המסוק הראשון נקלט בטייסת במאי 1994.

באותה שנה הטיסו מסוקי הטייסת את לוחמי סיירת מטכ"ל ללבנון, משם חטפו את מוסטפא דיראני, פעיל בארגון "אמל" השיעי, במטרה להשיג מידע על הנווט השבוי, רון ארד.

ב-4 בפברואר 1997 השתתף זוג יסעורים מהטייסת בתובלת כוחות למוצבי "קו אדום" ברצועת הבטחון בלבנון בלילה חשוך. לאחר קבלת אישור חציית קו גבול ללבנון התנגשו המסוקים זה בזה. באירוע, אשר נודע בשם "אסון המסוקים", נספו 73 קצינים וחיילים. בעקבות האסון הוחלט לבצע מספר שינויים, ביניהם הקמת להק אוויר למסוקים.

פועלים ללא הפסקה

במהלך מלחמת לבנון השנייה פעלה הטייסת בכל הגזרות. בין השאר השתתפה במבצע "חד וחלק", במסגרתו הוטסו כוחות מיוחדים לבעל בק בצפון לבנון. הכוחות פשטו על מפקדת החזבאללה במקום, הרגו כ-20 מחבלים, שבו מספר מחבלים נוספים ואספו חומר מודיעיני. בארוע נוסף סייעו מסוקי הטייסת בחילוצם של אנשי חיל-הים ואנשי טייסת "מגיני המערב" מאוניית חיל-הים חנית שנפגעה מטיל החזבאללה.

ב-26 ביולי 2010, התרסק מסוק יסעור מהטייסת בעת היה במהלך טיסת אימון בהרי הקרפטים ברומניה, סמוך לעיר בראשוב. בהתרסקות נספה כל צוות המסוק, בהם משקיף רומני ושישה אנשי צוות ישראליים: סא"ל אבנר גולדמן, רס"ן יהלי קשת, סרן ניר ליקריף, רס"ן ליאור שי, רס"ר אורן כהן ואל"ם דניאל שיפנבאור.

במהלך מבצע "עופרת יצוקה", חילץ מסוק של הטייסת 11 פצועים מאירוע ירי כוחותינו על כוחותינו בו נפגעו לוחמי חטיבת גולני, למרות שלפני הגעתו לאתר הנחיתה קרסה מערכת הניווט.

במסגרת תהליך השדרוג, שנקרא "יסעור 2025", צפוי להאריך את חיי המסוק, לשפר את יכולותיו ולאפשרו לו להמשיך ולמלא את משימותו עד לשנת 2025. על הפרויקט מופקדים להק ציוד של חיל-האוויר והתעשיות הבטחוניות.

טייסת "מובילי הלילה"

טייסת "מובילי הלילה" נפתחה בבסיס תל נוף ב-6 בינואר 1966 כטייסת המסוקים הכבדה הראשונה של החיל. ב-20 באפריל 1966 נקלט בטייסת מסוק ראשון מסוג "סופר- פרלון", שזכה לכינוי העברי "צרעה".

במלחמת ששת הימים השתתפו טייסות המסוקים ובכללן טייסת "מובילי הלילה", במבצעים משולבים להנחתת כוחות מעבר לקווי האויב באום-כתף, בשארם א-שייך וברמת הגולן. כמו כן עסקו בהובלת ציוד לחימה ובחילוץ נפגעים.

ב-17 באוקטובר 1969, במהלך מלחמת ההתשה, נקלט זוג מסוקי ה"יסעור" (סיקורסי CH-53) הראשונים כגף נפרד בטייסת. מסוקי הבסיס עסקו בפינוי פצועים מקו התעלה אל בתי -חולים בדרום הארץ ומרכזה, בתובלת סער ובמבצעים משולבים בעומק מצרים, בסוריה ובירדן. יום לפני הפסקת האש, ב-6 באוגוסט 1970, הופרדו מסוקי היסעור מהטייסת והוצבו בטייסת "דורסי הלילה" שנפתחה לשם כך באופן ייעודי.

במלחמת יום הכיפורים עסקה הטייסת בתובלת סער, בחילוץ נפגעים, פינויים מקווי החזית ובמבצעים משולבים בסוריה ובמצרים.

עידן היסעור

ב-31 במארס 1991, 25 שנים לאחר קליטת המסוק הראשון, בוצעה הטיסה האחרונה של מסוקי ה"צרעה" בחיל. לאחר הדממתם, נותרה הטייסת כטייסת המפעילה מסוקי יסעור בלבד.

בשנת 1992 החל חיל-האוויר בפרויקט השבחה של מסוקי היסעור ביא"א (יחידת אחזקה אווירית) ובמפעל מת"א ירושלים. הפרויקט כלל קו שיפורים בתחומי התחזוקה ואמצעי הלחימה שאפשרו את המשך הטסת היסעור בשדה הקרב של המאה ה-21. השיפורים העיקריים כללו התקנת מערכות אוויוניקה וניווט מתקדמות, מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכת תחקור, החלפת תצוגות בתא הטייס והחלפת הלהבים ללהבי טיטניום.

ב-20 ביולי 1994, תוך כדי המגעים להסכם השלום בין מדינת ישראל לבין ממלכת ירדן, נחתו בירדן זוג מסוקי יסעור מהטייסת והיו לכלי-הטיס הישראליים הראשונים שנחתו בפומבי וברשות בשטח ירדן.

פועלים בלבנון

במהלך מלחמת לבנון השנייה ביצע מערך היסעור למעלה מאות גיחות במשימות תובלת סער, תספוק כוחות, חילוץ כוחות מלבנון, פטרול לחילוץ נוטשים, הנחתת כוחות מסיבית בדרום לבנון, לוחמה אלקטרונית ומבצעים בעומק לבנון, כמו פשיטת כוחות קומנדו על מתקנים ותשתיות חזבאללה במרחב בעל-בק בבקעת הלבנון.

בליל ה-12 באוגוסט השתתפו מסוקי היסעור במבצע סער מסיבי להנחתת כוחות מעוצבת האש במרחבי דרום לבנון. לאחר ירידת הכוחות בג'בל שקיף א-צלחני ליד יעטר, נורה טיל כתף לעבר אחד ממסוקי הטייסת. המסוק נפגע והתרסק. אנשי צוות המסוק: דניאל גומז ז"ל, ניסן שלו ז"ל, רון משיח ז"ל, סמי בן-נעים ז"ל וקרן טנדלר ז"ל, נהרגו.

במסגרת תהליך השדרוג, שנקרא "יסעור 2025", צפוי להאריך את חיי המסוק, לשפר את יכולותיו ולאפשרו לו להמשיך ולמלא את משימותו עד לשנת 2025. על הפרויקט מופקדים להק ציוד של חיל-האוויר והתעשיות הבטחוניות.