כך נראה שיתוף הפעולה בין צה"ל לצבא ארה"ב בתרגיל ה"ג'וניפר פלקון"

בתרחיש הזה - מתחיל סבב לחימה במתאר רחב, במסגרתו מנסות מספר מדינות אויב לתקוף את ישראל בו זמנית. למרות שיש לחיל האוויר הישראלי יכולות רבות ומערכות נשק והגנה מתקדמות, ברגע האמת - תמיד הרי כדאי שיהיו עוד כוחות סיוע. בדיוק בגלל זה, מטפח צה"ל שיתוף פעולה הדוק עם צבא ארצות הברית, שהתחיל עוד במלחמת המפרץ הראשונה  בפריסת סוללות הפטריוט - ונמשך עד היום, בתרגילים משותפים של שני הצבאות. 

בשבוע שעבר הסתיים תרגיל ה"ג'וניפר פלקון", שנערך לראשונה מזה 20 שנה באופן מקוון, באמצעות שימוש בטכנולוגיית ה-VC. מדובר בתרגיל מפקדות, שבחן את הפעלת הפקודות המשותפות לשני הצבאות ואת שלבי המעבר לחירום, במסגרתם מגיע בעת הצורך צוות משימה הכולל בעיקר כוחות הגנ"א אמריקאיים, כדי לסייע בהגנה על מדינת ישראל. 

"אומנם מערך ההגנה האווירית בצה"ל חזק ורב יכולות, אך במקרה כמו התרחיש שתרגלנו, בו יש תקיפה של מספר מדינות אויב, ממספר חזיתות וכיוונים - עוד מערכות נשק, מיירטים נוספים ואמצעי הגנה אווירית שיעזרו לשמור על התושבים - הם יתרון עצום", פותח סא"ל טל, ראש תחום שת"פ בהגנ"א, שממלא את התפקיד עוד מ-2008. 

התרגיל נפרס על פני שבועיים, כשבכל שבוע התמקדו בהיבט אחר של שיתוף הפעולה - מהרגע שמפעילים את הפקודה ועד שהאמריקאים מתייצבים על מנת לפעול יחד עם צה"ל נגד האיומים. השבוע הראשון תרגל את השלבים המקדימים לפקודה המשותפת, והתנהל באופן מקוון לחלוטין בשל הקורונה - כך שהלוחמים מצבא ארה"ב לא הגיעו פיזית לישראל.

"צוותי תכנון משותפים הגדירו יחד איך בדיוק קולטים את השותף (המקבילים של יחידת הגנ"א בצבא ארה"ב) ואיך כדאי לעבוד איתו - החל משלב ההגעה לנמל התעופה, בחירת אתר הפריסה, מתי נדרשים להיות מוכנים לירי ואיזו תמיכה לוגיסטית הם צריכים, ועד לתיאום אווירי של מטוסי קרב", מפרט סא"ל טל. 

השבוע השני התנהל גם הוא מרחוק, והתמקד בהתנהלות הצבאות לאחר הפעלת הפקודה. הכוחות תרגלו את יכולותיהם ואת העבודה המשותפת: "חישבנו כמה יירוטים היו ומאיזו מערכת הם יצאו, בחנו ביחד האם אנחנו נדרשים לבצע שינויים כדי לייעל את ההערכות המשותפות, בדקנו האם צריך לכייל ולשנות את תורת הלחימה של שני הצבאות כדי ליצור אפקטיביות גדולה יותר, הוצאנו פקודות משותפות ופעלנו כאילו הכוח באמת נמצא בשטח". 

לקראת סיום, הגיעה משלחת מצומצמת מטעם צה"ל לבסיסי השותף האמריקאי בגרמניה, על מנת לקיים חלק מהתרגול כתף אל כתף. תרגול מסוג זה איפשר לדייק את השיח ואת יכולת קבלת ההחלטות, להגיע לרזולוציות טובות יותר ולהכיר את מקביליהם בתפקיד - כפי שיקרה במצב אמת. 

"השותף שלנו עשה מאמצים גדולים מאוד כדי לאשר את המשלחת, למרות מגבלות התנועה והטיסות - כל המשתתפים עברו שני חיסונים ובדיקות קורונה, והייתה הקפדה מלאה על הנהלים", מתגאה ראש תחום שת"פ בהגנ"א, "כך הצלחנו לחצות את המורכבויות, וסיימנו את התרגיל בלי אף חולה או מבודד".

האתגר בתרגיל, כך מסביר לי סא"ל טל, הוא לאפשר לשני הצבאות להגן על מדינת ישראל יחד - תוך התגברות על פערי שפה, מנטליות ודרכי עבודה - כדי שיוכלו לעשות זאת בצורה הכי טובה ויעילה: "שיתוף הפעולה הכרחי כדי להגדיל את יכולות ההגנה של צה"ל יחד עם האמריקאים כנגד האיומים השונים, באמצעות הגדלת סד"כ מערכות ההגנ"א, ובדגש על כמות הטילים והמכ"מים". 

מכיוון שמדובר בתרגיל מפקדות המתמקד בשלב המעבר לחירום ומצב החירום עצמו, כוחות רבים לקחו חלק בשבועיים המאתגרים - מפקדים בכירים וצוותים משותפים בהגנ"א, נציגים נוספים מחיל האוויר שעשו תיאום אווירי, צוותי מודיעין, גופים מאג"ת, גוף התיאום המטכ"לי טריפל סי, גורמים מחיל הים ומחיל הרפואה וכן מנהלת תרגיל רחבה מטעם חטיבת תוה"ד באגף המבצעים.

"כמו בכל תרגיל, בגלל שהתחלפו בעלי תפקידים בשני הצדדים - כל אחד למד והתקדם ברמת המוכנות האישית שלו, וכן קידם את עמיתיו", מציג סא"ל טל, "לאור השינויים באיום הייחוס ובשאר האיומים סביבנו,  התאמנו את עצמנו בהיבט ההגנתי - אם יש איום חדש בזירה, מה נדרש לעשות יחד כדי לתת את המענה המיטבי?".

גם בהגנ"א, כמו בכל הצבא, מסתמכים על אנשי המילואים, שלקחו חלק בתרגילים רבים ומהווים את הרצף והזיכרון הארגוני בעבודה מול האמריקאים: "הם עשו זאת בעבר וברור להם איך העבודה מתבצעת, ולמרות כל המשתנים יש יתרון באנשי מילואים, שמגיעים עם ניסיון עצום בתחום ומכניסים את השאר בצורה סדורה לפעילות".

"כולנו תקווה שאת התרגילים הבאים נוכל לעשות בצורה רחבה יותר, כתף אל כתף, עם כוחות שיגיעו לארץ", מסכם סא"ל טל, "אבל אין ספק שחיזקנו את התיאום והלמידה ההדדית בין הצבאות, ושיפרנו את הכשירות להגנה משותפת. התרגיל נועד להרחיב ולשמר את שיתוף הפעולה האסטרטגי העמוק - וזה בדיוק מה שקרה".