החייל שאיבד את חייו כדי להציל חיים של אחר

"שלום לכולם, אני אחותו של גד ליפסקי שהיה חובש מנ״מ ונהרג במוצב רזלן ב 22/7/1993. אם מישהו זוכר ממנו משהו, או שאולי במקרה גד מופיע בתמונות שצולמו שם, אפילו ברקע בבקשה תשלחו לי פה או בפרטי.

כל זכרון, כל שיחה הכי שולית, גם אם זה קשה, גם אם זה מצחיק וגם אם זה רגע קטן שהיה איתו, בשבילי זה אוצר".

כך כתבה בפייסבוק עפרה ליפסקי, אחותו של סמל גד ליפסקי ז"ל, שהיה חובש תעופתי בכוחות הנ"מ (נגד מטוסים - שעם השנים הפך למערך ההגנה האווירית). לאחר שעבר בהצלחה את המבדקים המעשיים לקורס קצינים, וזמן קצר לפני שיצא למבדקים בכתב, הצטרף כחובש לפעילות מבצעית עם פלוגת חיל ההנדסה של גולני בקרב שבין כוחות צה"ל וצד"ל לבין ארגון המחבלים חיזבאללה, במוצב רזלן, שבצפון-מזרח רצועת הביטחון בלבנון. 

ב-22 בספטמבר 1993, בעת הפעילות בלבנון, נהרג סמל ליפסקי ז"ל מפגיעה ישירה של פגז, בזמן שרץ לטפל בפצוע, כשהוא בן 19 בלבד. הוא לא הכיר את הפצוע, ולא את שאר לוחמי הפלוגה אליה הצטרף בפעילות, ובכל זאת בחר לצאת מהטנק הממוגן בו שהה, כדי לנסות להציל חיים. 

בשל גבורתו, הוא הועלה לדרגת סמל לאחר נפילתו, והוענק לו צל"ש ממפקד זרוע האוויר על גילוי אומץ לב, דבקות במשימה תחת אש אויב והקרבה עילאית. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק: "סמל גד ליפסקי נתן את חייו בהגנה על מדינת ישראל. הוא נהרג כשהוא נחלץ, תוך סיכון עצמו, לטפל בחבר פצוע. גד היה חייל מצטיין ומסור, אחראי ואהוב על כל חבריו ומפקדיו. ננצור זכרו בגאון".

מאז מותו פועלים המשפחה להנצחתו, כל אחד מהם בדרכו שלו. אביו, אבי ליפסקי - מנציח את בנו בעזרת כתיבת שירים. על ההחלטה האמיצה של בנו, זו שהביאה למותו, הוא כתב את השיר "יתגדל ויתקדש גד": 

מה גרם לך, גד, לצאת מאותו טנק מוגן?                                            

זעקת הפצוע?

טוב הלב?

שבועת החובש?

הדוגמה האישית?

החינוך שקיבלת?

העזרה לזולת?

הדבקות במטרה?

מילוי התפקיד

לא הכרת את הלוחמים,

לא קיבלת פקודה.

מה גרם לך בני, אהובי, לצאת לאש?  

בשבוע שעבר נערכה האזכרה השנתית לזכרו בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. בין הנוכחים - תא"ל רן (רנכו) כוכב, דובר צה"ל, שבזמן הפעילות בה נהרג סמ"ל ליפסקי ז"ל, היה סמ"פ שלו. *ציטוט של הדובר*

בעזרת טקסט קצר ולחיצה על כפתור, יוצאת כעת אחותו עפרה למסע למציאת זכרונות על אחיה האהוב, "בגלל שגד היה חובש, הוא סופח ליחידות אחרות ופגש בלבנון אנשים שלא הכיר קודם. לפעמים פתאום מגיע מישהו שהכיר אותו ובא אלינו בפעם הראשונה וזה ממלא אותנו" הסבירה עפרה, והוסיפה "כל זיכרון וכמובן תמונה הוא עולם ומלואו עבורי".