"הם נפלו לקרקע, חייהם נגדעו - אבל עיקרון האחדות נשמר. זהו ייחודו של צה"ל"

הגשם דפק על חלונות האולם, הרוחות נשבו בחוזקה, והמעלות היו בודדות - ממש כמו בלילה ההוא ב-4.2.1997. 

חצי יובל חלף מאז "אסון המסוקים", ובבית הספר "הר וגיא", שבקיבוץ דפנה, התכנסו כדי לציין את היום הקשה בו נפלו השמיים ולדבר על הכאב הלאומי והאישי באותו הזמן. 

לאורך היום כולו עסקו כאן בשאלות - כיצד משמרים את הסולידריות בצל האסון? איך מקדשים ומעניקים משמעות לזיכרון? ומהו תפקידו של צה"ל בתוך החברה הישראלית? כפי שאמרה רעיה אפנר, אמו של אבי ז"ל: "לנסות להפוך את הצבא ואת החברה שלנו לכאלו שראויים לאבידות גדולות כל כך". 

בין דלתות האולם ניתן היה לראות את המשפחות השכולות, חברים, תלמידי בית הספר, חברי המכינה הקדם-צבאית "גליל-עליון" ומפקדים בכירים רבים - שלקחו חלק בכנס הגדוש והמעניין.

בפאנל שעסק בשאלה "איפה היית באותו הלילה?" השתתפו בין השאר מפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין, קח"ר, תא"ל אופיר לויוס, מח"ט 769, אל"ם סיון בלוך, ועוד 11 בעלי תפקידים ודעה שחלקו מחשבות וחוויות מהאסון.

לאחר מכן, כל אחד מהמפקדים ניהל מעגל שיח, תחת הכותרת של יום העיון "אחריות, סולידריות וזיכרון".

"איך הייתה נראית החברה הישראלית אילולא צה"ל?", שאל אלוף גורדין, ועסק בייחודיות של הגוף הזה - שמאחד בין אנשים על כל גווני החברה הישראלית.

"בטירונות, בבא"ח צנחנים, ישן לידי באסם - חייל בדואי, במיטה לידו ישן עמית - בן קיבוץ דגניה, שמגיע מרקע דומה לשלי, לצידו ישן דניאל - עולה חדש מארצות הברית, ובאותו החדר ישן נדב - מתל אביב", סיפר אלוף גורדין. "זו תמונה קטנה על חדר קטן בטירונות שמדגימה את הפסיפס האנושי של החברה הישראלית", הדגים, "הצבא מפגיש אותנו אחד עם השני, וכך הופך אותנו לעם".

את דבריו סיכם במסקנותיו כאזרח וכחייל: "לא סתם קשה לדמיין את מדינת ישראל בלי צבא - צה"ל הוא לא רק חלק בהגנה על מדינת ישראל, הוא חלק מאוד משמעותי בבניית האחווה של העם - האחווה לא נבנית רק למול המשימה, היא נבנית בתוך צוות של טנק של ארבעה לוחמים, שכל אחד מהם מגיע ממקום אחר".

לאחר מכן הגיע הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, ושוחח עם נערי בית הספר על המשמעות שבשירות הצבאי.

כשירד מהבמה, החלו ההתארגנויות לטקס המרגש: התנגנו שמותיהם של 73 הנופלים, עלו על הבמה הזמרת מירי מסיקה, להקת פיקוד צפון, משפחות ומפקדים כגון מח"ט נח"ל, אל"ם אורן שמחה.

בין היתר, דיברו ההורים, האחים, האלמנות, והאחיינים השכולים - שבמרוצת השנים, הפכו יחד למשפחה מאוחדת אחת - משפחת אסון המסוקים.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, נאם באופן מקוון, ותיאר את האובדן שפקד את העם באותו הלילה: "יחד הם יצאו למשימה, יחד הם צללו אל מותם. האסון הכבד חידד שוב את שותפות הגורל בינינו".

"גם בשבועות האחרונים לצערי ידענו תקלות קשות שגבו חיי אדם - אחריותנו המשותפת היא: להפיק לקחים בלי מצמוצים ובלי הנחות, להחזיר את הצוותים לפעילות ושגרה מבצעיים, ולחבק את המשפחות בזמנים הקשים ואת הפצועים בגוף ובנפש", אמר שר הביטחון בני גנץ.

"ארגון מצוין אינו חף מטעויות, ארגון מצוין חוקר אותן ביסודיות ומשתפר", הבהיר רא"ל כוכבי בנאומו, "תחקיר מקצועי ונוקב הוא אבן יסוד בצה"ל, והוא מבטא את חובתנו למקצוע הצבאי, לביטחון המדינה, לחברה הישראלית, להורים, למשפחות השכולות, ומעל לכל, לחיילים".

"אם חזון הציונות כלל את העיקרון של מיזוג גלויות, הרי שצה"ל הוא מקום למיזוג אוכלוסיות. לא כור היתוך, אלא כור אחדות וחברות", תמצת הרמטכ"ל את חשיבות הצבא בחברה הישראלית, "הם נפלו לקרקע, חייהם נגדעו, אבל עיקרון האחדות נשמר. זהו ייחודו של צה"ל, ולא ניתן להפריז בהשפעה שיש לכך על חוסן החברה, ועל ההזדמנויות שהתופעה הזו מזמנת לה".