הכירו את נמל החלל של ישראל

"נמל חלל" אולי נשמע כמו שם בדיוני, אך הוא מתאר דבר אמיתי בהחלט - ממנו משוגרים כלים אל החלל החיצון. מלוויינים ועד טילים משוכללים, למרות המגבלות, ישראל מוכיחה שהיא מסוגלת לפרוץ את גבולות האטמוספירה. אז איך מגיעים לחלל?

08.12.22
מיכל פומרנץ, בטאון חיל האוויר

אילו אסוציאציות מעלה בכם השם "נמל חלל"? ייתכן שאצל חלקנו עולות תמונות דרמטיות הלקוחות הישר מסרטי מדע בדיוני, של מבנים עתידניים עם חלליות החונות בהם ומחכות לשיגור אל החלל החיצון ואל כוכבים רחוקים. אך בפועל, "נמל חלל" הוא אתר ממנו משוגרים כלים לחלל למסלול "אורביטלי", מסלול שמקיף את כדור הארץ. בעולם יש רק מדינות ספורות אשר להן נמל חלל - וישראל היא אחת מהן, והיא לא אחרת מבסיס פלמחים.

השמיים הם לא הגבול

בתור מדינה המפתחת בצורה עצמאית מערכות נשק רבות, ישראל נזקקה לאתר שבו ניתן יהיה לבחון גם יכולות שיגור. לשם כך הוקמה בשנת 1967 בבסיס פלמחים ינ"ט (יחידת ניסויי טילים), והבסיס הפך לנמל חלל. "ליחידה שלושה תפקידים עיקריים ויחודיים מאוד", מסביר סא"ל ב', מפקד הינ"ט, "שיגור לווייני הביון של מערכת הביטחון לחלל, ביצוע כלל ניסויי מערכות ההגנה האוויריות, וניסויים בחימושים מסוגים שונים - עבור חיל האוויר ועבור הזרועות האחרות".


משגרי טיל "חץ". צילום: שי שלחוב

 "מדינת ישראל מקיימת את כל שרשרת ההגעה לחלל - מבניית לוויין, דרך בניית משגר לוויינים, ועד לשיגור הלוויין והמשגר, עליו אחראי הינ"ט ובסיס פלמחים", ממשיך סא"ל ב', "היכולת לבצע שיגורים אל מחוץ לאטמוספירה היא למעשה מה שמבדיל אותנו משדה ניסוי שמשגר כלים לתוך האטמוספירה או נמל תעופה שממריא מטוסים סטנדרטים ממנו, והופך אותנו לנמל חלל".

בהסתכלות על המפה, ניתן לראות הבדל משמעותי בין פלמחים לבין נמלי החלל האחרים בעולם - אלו נמצאים בדרך כלל על יד אוקיינוסים או מדבריות רחבים המאפשרים את גזרות הבטיחות הגדולות שניסויי טילים דורשים. "בגיאוגרפיה של מדינת ישראל זה לא מתאפשר", מתאר סא"ל ב', "אנחנו נמצאים ליד הים התיכון שהוא קטן יחסית, ולכן עם השנים פיתחנו יכולות מדויקות מאוד על מנת לאפשר את השיגורים האלו". 

היחידה מורכבת ממהנדסי אווירונאוטיקה שתפקידם ניהול הניסויים ובניית תפיסות הבטיחות שמאפשרות להוציא אותם לפועל. נוסף על כך, ביחידה נמצאים גם מהנדסים וטכנאים משלל תחומים שמרכיבים את הצוותים הטכניים שאחראים על תחזוקת, שדרוג והפעלת אמצעי הניסוי השונים. ישנו גם גף בקרה פנימי שמורכב מבקרי טיסה ייעודים ליחידה, שעוברים הכשרה מיוחדת עבור תפקיד זה. בכל ניסוי משתתפים מאות אנשים - סדירים, מילואימניקים ואף אזרחים. בשנים האחרונות עברה היחידה מיקור חוץ ומופעלת בחלקה על ידי חברת רפא"ל (רשות לפיתוח אמצעי לחימה).


שיגור טיל "חץ". צילום: אביחי סוחר

מרעיון - ועד למחיאות הכפיים

בביקורי בינ"ט לקח אותי סא"ל ב' לאולם הפיקוד של היחידה, משם מנוהלים הניסויים. כשאנחנו נכנסנו לאולם רחב-הידיים, מואר באור כחלחל ומלא בעמדות מחשב מתקדמות, אני לא יכולתי שלא לומר: "זה נראה בדיוק כמו-", וסא"ל ב' השלים אותי, "אולם של נאס"א? כן, כי זה בדיוק מה שזה". בחלק המרכזי של האולם יושבים מנהלי הניסוי. מסביב מכלולים נוספים - מכלול אמצעים טכניים ומכלול בטיחות, ובנוסף מכלולי בקרה ומבצעים, אשר מנטרים את התעבורה האווירית, הימית והיבשתית, ואת מיקום תחנת החלל. גורם ייחודי בניסוי הוא קצין הבטיחות האווירי, שאחראי לנטר בזמן אמת כל סטייה ממסלול הניסוי ולעצור במקרה הצורך.

כיצד נראה ניסוי שכזה? "המפגש הראשוני קורה בדרך כלל כחצי שנה לפני הניסוי או השיגור עצמו", מספר סא"ל ב'. "אנחנו בוחנים את המסלולים הנדרשים, את הדרישות משדה הניסוי ואת האילוצים השונים. כשנקבע מתאר הניסוי אנחנו עוברים לבניית שדה ניסוי מתאים, ולאחר מכן אנחנו ניגשים ומבצעים. ימי הניסוי הם ארוכים, במסגרתם בודקים את המערכות שוב ושוב. בדקות האחרונות אנחנו מבצעים בדיקות סופיות, ואז מקבלים אור ירוק מכל הגורמים, ומשגרים".


שיגור טיל "חץ"

כשאני שואלת אותו על התחושות ביחידה בזמן ניסוי, הוא משיב: "ניסוי הוא רגע מכונן, שמרכז עבורנו חצי שנה של היערכויות - אבל ביחד עם יצרני מערכות הנשק, הוא לעיתים מסכם שנים רבות של עשייה. כמות האדרנלין היא עצומה, בלתי נתפסת. ואז מגיע הרגע שאנחנו אוהבים יותר מכל, מחיאות הכפיים המאושרות בסיום כל ניסוי מוצלח".

שכבת ההגנה הגבוהה ביותר

יחידה נוספת השותפה למרחב החלל הינה יחידת "חרב מגן" של מערך ההגנה האווירית המפעילה את מערכת הנשק "חץ" ושוכנת גם היא בבסיס פלמחים. מטרת טילי החץ היא יירוט טילים בליסטיים ארוכי-טווח, והיחידה מספקת את שכבת ההגנה הגבוהה ביותר במערך ההגנה האווירית - החלל. טילים בליסטיים של האויב אשר מגיעים ממקומות רחוקים בהכרח יוצאים מהאטמוספירה, וזוהי נקודת התורפה במסלולם, שכן הם פחות דינמים במרחב זה. טילי חץ מגיעים אל הנקודה הזו בחלל בצורה ממוקדת ומיירטים שם את המטרות.


שיגור לווין "אופק 11" ישראלי. צילום: משרד הביטחון

היחידה אינה פועלת לעיתים קרובות - וטוב שכך - אך אין זה נכון לגבי אימונים. היחידה מתאמנת באופן שוטף עם כלל אנשיה ואנשי המילואים שלה. "במערכות שלנו, אנחנו יכולים להכניס מצב אימון שמדמה תרחישים מבצעיים שונים, ואנחנו מתאמנים, חונכים אחד את השני ומשווים, והופכים להיות הכי מקצועיים שאפשר", מציין סגן י', קצין אימונים סוללתי ביחידה. סגן ע', קצין ניסויים ופיתוח ביחידה, מתאר את תפקידו: "אני אחראי על הקשר עם התעשיות הביטחונית, אני הגורם המקשר בניסויים של פיתוחים עתידיים ושל עדכונים במערכות. האויב מתפתח וגם אנחנו איתו, אנחנו מתקדמים ונספק את ההגנה הכי טובה שיש - בכל רגע נתון יש על מדינת ישראל הגנה של מערכת חץ".

אמנם מדינת ישראל קטנה ואתגריה רבים, אך נמל החלל הופך אותה לגדולה הרבה יותר מגבולותיה, ומאפשר לה להתמודד עם האיומים מולם היא ניצבת בצורה הטובה ביותר. סא"ל ב' צופה את עתיד היחידה: "העתיד מוביל אותנו לעבודה מורכבת יותר ויותר. מצד שני, כמות האילוצים הולכת וגדלה, ולכן אנחנו נדרשים לפתרונות יותר מדויקים וחדים, ולשם אנחנו הולכים - יכולות הנדסיות מורכבות שמאפשרות ביצוע ניסויים מורכבים בגזרה המצומצמת של הים התיכון".