אנחנו לא נוהגים לדבר על שלדג, הפעם נהגנו אחרת

כלי-הרכב נוסע במהירות, מיטלטל מצד לצד וקופץ בלי הפסקה. "תחזיקו חזק", הם אומרים לנו. כבר עכשיו נראים לי רכסי ההרים ביניהם אנו נוסעים זהים לחלוטין, אבל אחרי כשעה נעצרת הנסיעה. "עכשיו יתחיל להחשיך ואת לא תראי יותר כלום. רק שחור", הם מזהירים. נראה לי שזה בלתי אפשרי לנווט בשטח הזה, תוך נהיגה בחושך מוחלט במשעולים צרים בהרים לא מוכרים, אבל בדיוק על זה מתאמנים הלוחמים בצוותי הנהיגה של יחידת שלדג.

צילום: עמית אגרונוב

אפס טעויות

על רוב המבצעים של יחידת שלדג לא ניתן לספר כמעט דבר, משום שמדובר במבצעי קומנדו חשאיים, שכמעט תמיד לא משאירים אחריהם כל עדות שכלל התרחשו. המבצעים הללו מתרחשים בדרך כלל הרחק מגבולות מדינת ישראל, אז כיצד מובילים לוחמים ביעילות ובחשאיות אל עומק האויב? אחת הדרכים היא באמצעות הצוות המאגד את כל הנהגים שביחידה.

״אנחנו עוסקים בכל העולם שקשור בדרך אל היעד ובחזרה ממנו", פותח סגן א', קצין ההדרכה האחראי על הכשרת הנהגים. "אנחנו לא עוסקים בנקודת היעד ובמשימה אותה מבצע הכוח. התחום שלנו הוא להביא את הכוח ממקום למקום, בהתאם לבעיות ולאתגרים אותם אנו פוגשים בדרך".

"אחרי שהלוחמים מסיימים את המסלול, הם מגיעים אלינו כדי ללמוד ולהפוך לנהגים מבצעיים ביחידה", מספרת טוראי נ', מש"קית הדרכה בקורס הניוד. "אנחנו מלמדים אותם איך לנהוג בכל סיטואציה אפשרית, גם בכאלו שלא נשמעות הגיוניות. הם לומדים איך לתקן כל תקלה בכלי-הרכב, למצוא פתרונות יצירתיים ולהיות הכי מקצועיים שיש - אפס טעויות. בעת פעילות מבצעית, כל האחריות על הובלת הכוח תהיה עליהם", היא מדגישה.

צילום: עמית אגרונוב

לוחם או נהג?

השאלה הראשונה שעשויה לעלות היא: "מדוע יש צורך שלוחמים שעברו מסלול כה ארוך ומפרך יעסקו במשימת נהיגה?". על השאלה הזו עונה לי רס"ל ל', אחד הלוחמים: "מספיק להיות איתנו במשך כמה שעות, על-מנת להבין את התשובה".

"אחד האתגרים הכי גדולים איתם אנחנו מתמודדים כיום, היא השאלה איך להגיע לנקודה שאנחנו רוצים", מפרט סגן א'. "המתארים בהם נוסעים הנהגים בזמן מבצע, הם מורכבים מאוד והם צריכים לדעת להתמודד עם כל בעיה ואתגר שיפגשו בדרך".

מה הם אותם האתגרים? את זה סגן א' לא יכול לחשוף. ניתן רק לדמיין אילו בעיות פוגש כוח לוחמי קומנדו בארץ אויב. "מי שלוקח את הלוחמים אל יעדם, צריך להיות בעל המיומנות הגבוהה ביותר, אחרת הוא עלול להרוס מבצע שלם בשנייה אחת - תחשבי למשל מה הן ההשלכות של תאונת דרכים בדרך ליעד כזה". "בסופו של דבר זה עניין של חיי אדם ויש לי את האחריות לדאוג שהלוחמים שיוצאים גם יחזרו בשלום. זה משקל כבד מאוד על הכתפיים", מוסיף רס"ל ר'.

את מה שהם מסבירים לי על תנאי דרך מאתגרים ומיומנות נהיגה גבוהה, אני חשה היטב מאוחר יותר במהלך הנסיעה. הם נוסעים בלי אורות, רק עם אמצעים לראיית לילה, בדרך שאינה פשוטה גם באור יום. "לפעמים אנחנו נוסעים בצירים הנמצאים בשימוש רק לעיתים רחוקות כשהענפים מהעצים הצפופים שורטים את כלי-הרכב וגם נכנסים פנימה דרך החלונות הפתוחים".

צילום: עמית אגרונוב

איך נולד נהג?

כדי להגיע לצוותי הנהגים, יש לעבור תחילה מיונים הבוחנים את היכולות שלך וקובעים אם יש לך את מה שדרוש כדי להיות נהג. אחרי שעברת אותם, מתחיל החלק הקשה באמת. "קורס ההכשרה בנוי מחלק גדול של נהיגה בשטח. אתה ישן, אוכל וחי שטח. אנחנו עושים את זה על-מנת להתחבר אליו, ללמוד אותו ולצבור בו נסיון", מפרט סגן א'. "אמנם אנחנו בנויים על תשתית הדרכה של 50 שנים, אבל כפי שמשימות היחידה השתנו עם השנים, כך גם הדרישות שלה מהנהגים משתנות ובהתאם גם ההדרכה שלהם".

"על-מנת לבצע בהצלחה את המשימה הזו, דרושות כמה תכונות", מסביר סגן א'. "קודם כל, אחריות ומקצוענות כמובן אבל גם פיקודיות חשובה - לדעת לקבל החלטות ולהיות באותו ראש עם מפקד המשימה. אתה חייב לדעת לעבוד תחת לחץ, כי בזמן המשימה כל אחד מפעיל עליך לחץ אחר ולבסוף, אתה חייב להיות יצירתי. אנחנו רואים בנהגים אנשים המסוגלים לייצר פתרון לכל בעיה, בין אם זה מסלול שהבנת שאתה לא יכול לעבור בו ובין אם זו תקלה ברכב".

צילום: עמית אגרונוב

קשה באימונים קל בקרב

אחרי שעות אינסופיות של אימונים, הנהגים של היחידה כבר מכירים את השטחים, המשעולים, הצירים והנתיבים בישראל כמעט בעל פה ולכן, הם דואגים לקיים אימונים גם בחו"ל. "במשימות מבצעיות אנחנו עתידים להיות בשטחים שלא יוצא לנו לראות ולהכיר ביומיום ולכן עלינו להתאמן על מקרים כאלו גם בשגרה", מסביר סרן (מיל') ר', נווט ביחידה. "למרות שתוואי השטח בשטחי האימון בחו"ל אינם זהים לאלו שנפגוש במבצע אמיתי, אנחנו עדיין לומדים רבות מעצם היותנו במקומות לא מוכרים. אנחנו לומדים את המפות ואת תצלומי האוויר לפני האימון ומבינים איך מתאימים את זה לשטח שאנו פוגשים במציאות".

באימון בו אני משתתפת יש רק שני כלי-רכב, אבל במבצע אמיתי של היחידה, סביר כי תנוע בעקבותיהם שיירה ארוכה, כאשר כל כלי-רכב מופעל בידי נהג מיומן ומלא בלוחמים נוספים. "כשנוסעים בשיירה כזו יש נהג מבצעי לכל כלי-רכב, אבל מי שאחראי על ההובלה הם בדרך כלל הפאנל הקדמי והפאנל המאסף", מבהיר סרן (מיל') ר'. "לכן לא כל הנהגים ביחידה צריכים לטוס לאימונים בחו"ל, אלא רק מספר מצומצם של לוחמים שילמדו כיצד להוביל את השיירה בתנאי השטח הלא מוכרים".

"ברור שיש באימונים כאלה גם קשיים. אחד מהם נעוץ בעזרי הניווט - המפות ותצלומי האוויר שאנחנו מקבלים. בישראל אנחנו יכולים להגיע לרמה גבוהה מאוד משום שכל שטחי האימון מצולמים מזוויות רבות ובאמצעים שונים. אבל שם זה שונה", מתאר סרן (מיל') ר'. "זה לא מצב דומה למתאר אותו תפגשו גם בשטח אויב?", אני שואלת. "לא", הוא עונה. "על המקומות בהם נפעל ביום פקודה, הצבא אוסף מודיעין רב, אבל הקושי הזה רק גורם לאימון להיות טוב יותר, משום שהוא מצריך מאיתנו לעבוד קשה יותר ולהיות חדים יותר. ככה זה - קשה באימונים קל בקרב".

צילום: עמית אגרונוב