דרכו של שלמה להשלמת 'מבצע ספיטפייר'
כשהיה בן שמונה, בתחילת מלחמת העצמאות, ראה רס"ן (מיל') שלמה שפריר מטוס ספיטפייר מצרי באזור מגוריו. המטוס הופל על ידי הבריטים, ושלמה הקטן צפה במטוס צונח אל הקרקע בלהבות. באותו הרגע נולד החלום - לטוס במטוס כזה בעצמו. מאז ועד היום הפכו שלמה והתעופה לבלתי נפרדים, וכעת, בגיל 82, הוא הגיע לאנגליה כדי לטוס על ספיטפייר ולהגשים חלום
30.04.23
0
מטוס ספיטפייר ישראלי בשנות החמישים
כל הדרכים מובילות לאוויר
שלמה נולד בחיפה בשנת 1940, ומאוחר יותר עבר עם משפחתו ליישוב חדש שנבנה באותה התקופה, קריית עמל. "בגלל הקרבה של קריית עמל לבסיס רמת-דוד, חייתי כל הזמן את פעילות התעופה, נשמתי את זה, הקיפו אותי ההמראות והרעש של המטוסים", הוא נזכר, "כשהייתי בבית עם אמא שלי, הייתי יודע לומר לה: 'אמא, עכשיו עובר ספיטפייר', 'עכשיו דקוטה', 'עכשיו B-17', הייתי מזהה את הרעש של כל מנוע".
בוקר אחד ב-48', בתחילת מלחמת השחרור, נשמע צליל אזעקה באוויר. "ירדתי במורד המגרש של ביתנו לחפירה שאבא שלי הכין בתור מקלט, ולפתע ראיתי בשמיים מטוס ספיטפייר נכנס לסחרור עם אש בזנבו, ואז צונח למטה", מתאר שלמה. התברר שהמצרים חשבו שבסיס רמת-דוד פונה ושלחו כוחות להפציץ אותו, אך הייתה זו טעותם הקטלנית - הבריטים עוד היו בבסיס והפילו את המטוס. הילד הצעיר נשא מבטו מעלה לשמיים ועיניו נמלאו להבות, אך הן לא הפחידו אותו - להפך, הן הציתו בו את האהבה לתעופה.
מאז אותו רגע מכונן בגיל שמונה התעופה תפסה חלק משמעותי בחייו. "בסביבות גיל 12 חבר נתן לי גליון של בטאון חיל-האוויר, ומאז נסגר העניין, הייתי ממוקד טיס", הוא מספר. הוא הצטרף כחניך לגדנ"ע אוויר, שם התקדם בכל השלבים, מבניית טיסנים, עד לדאייה ולטיסת סולו במטוס פייפר-קאב בגיל 16. כשהיה בן 18 התגייס לקורס-טיס מספר 32 וסיים אותו בתור טייס בטייסת 100 ("הגמל המעופף"), ולאחר מכן הצטרף למועדון הדאייה בבסיס-רמת דוד כדואה, מדריך דאייה וכטייס גורר. הוא השתחרר משירות מילואים בדרגת רס"ן, ולכל אורך הדרך זיכרון הספיטפייר נותר בראשו. "הייתי מוקסם מהעולם הזה. אהבתי לקרוא סיפורים של טייסים ממלחמת העולם השנייה, אספתי עשרות ספרים על תעופה, וחלמתי לטוס על ספיטפייר יום אחד - חלום שנשאתי איתי כל החיים, לא פחות".
רס"ן (מיל') שלמה שפריר על מטוס פייפר ישראלי
לטוס על כלי בן שמונים
אין זה עניין של מה בכך לטוס במטוס ספיטפייר. מטוסים אלו יוצרו לפני כמעט שמונים שנה, נשארו רק מעט מטוסים שמישים בעולם ורובם הינם מטוסים חד-מושביים. עם זאת, באנגליה קיימים מספר מטוסים שעברו התאמה לגרסה דו-מושבית שמאפשרת טיסה בצמד. שלמה מספר כי תכנן לטוס בתור מתנה ליום הולדת 80, אך בגלל מגפת הקורונה המתנה נדחתה לגיל 82 - השנה.
הוא יצא בדרך ללונדון, יחד עם אשתו ובנו, ולאחר מכן אל שדה התעופה שם התקיימה הטיסה. "הדבר הראשון שאמרתי לטייס כשפגשתי אותו זה שלא מעניין אותי לטוס ישר ולהסתכל על הנוף, אני מבקש טיסת אווירובטיקה", הוא צוחק. על הסרבל שלו הוא עטה בגאווה את הפאץ' של טייסת 100. "זה היה כיף לא נורמלי. זה לשבת על כלי שנבנה ב-1944, להרגיש ממש את ההיסטוריה תוך כדי ההסעה להמראה, קיפול הגלגלים, הטיפוס, הרעידות, הריח והרעש". הטייס אכן ביצע תרגילי אווירובטיקה לאורך כל הטיסה, ורס"ן (מיל') שלמה זכה לסגור מעגל ולהגשים את חלום הילדות שהזניק אותו אל מסע התעופה שלו.
מטוס הספיטפייר הבריטי עליו טס רס"ן (מיל') שלמה שפריר
"תשימו אותי באוויר והכל יהיה בסדר"
למעשה, כשעלה שלמה שפריר על הספיטפייר, הוא חזר אל המקורות והגשים לילד שהיה את החלום. היום הוא ממשיך לעסוק בתעופה, דואה בכל יום שישי במועדון הדאייה במנחת מגידו ומספר שהוא נהנה מכל רגע. הוא אוסף ומרכיב דגמי מטוסים, ומגלה לי שיש בביתו שלושה ארונות מלאים מעל למאה סוגים של דגמי מטוסים ששירתו בתקופת שירות האוויר לפני קום המדינה ולאחר מכן בחיל-האוויר. "כל דבר בתהליך שקרה לי הוא טוב, הכל לטובה, כי בסוף הגשמתי את החלום. העולם הפנימי שלי הוא עולם התעופה, זה לא עוזב אותי מאז שהייתי ילד. תשימו אותי באוויר והכל יהיה בסדר, שם אני ארגיש הכי טוב".
