חזרנו ל-3 החילוצים הבלתי נשכחים של המסק"רים
זה קרה רק שלוש פעמים בהיסטוריה של חיל האוויר הישראלי, וכל אחת הייתה גדולה מהקודמת. שמענו מטייסי המסק"ר (מסוקי קרב) על המבצעים שבהם לקחו סיכון ענק כדי לסיים את המשימה בצורה הטובה ביותר, ולהשיב הביתה את הלוחמים שנותרו לבדם - במדינת אויב
אי אפשר לדעת איך נפעל במצב לחץ, ברגע האמת - הכול משתנה. לפעמים, לא משנה כמה נדבר על מה שעלול לקרות, לא תמיד נפעל בקור רוח באותם רגעים. צוותי-האוויר והכוחות של מסוקי ה"צפע" (קוברה AH-1), הצליחו להתמודד עם ההתרגשות והלחץ, וביצעו חילוץ בעזרת מסוק קרב אשר לא מיועד לבצע את המשימה הזו.
"מה שמאפיין חילוץ זה בלאגן. זו לא משימה מתוכננת מראש, והיא לרוב לא תתרחש כמצופה", מספר אל"ם (מיל') משה כהן, ומתאר את האירועים שחווה במלחמת שלום הגליל, "הייתי אז סמ"ט ב' בטייסת 160 (טייסת המסק"ר הראשונה). הסורים התחילו להיכנס לארץ, והצטרפנו ללחימה כדי לעזור".
זאת הייתה הפעם הראשונה שכוחות שריון ומסוקי קרב נלחמו יחד. "המשימה הייתה לעזור בחיפוי אווירי לכוחות היבשה אשר נכחו בעומק. היה עליי לחצות את כוחות החטיבה שנלחמה מתחתיי ולעלות להר כדי לחפש כוחות סורים", הוא משחזר, "טסנו בגובה נמוך מאוד, ואמרתי לסגן מפקד החטיבה שיודיע לכוח שלו שאנחנו נעבור מעליהם, ושאם הוא לא מודיע לכולם, אז אני לא נכנס. התחלנו להתקדם ליעד ולפתע, הטייס האחורי שלי צעק: 'הוא ירה עליו!, הטנק ירה עליו!'"
"המסוק השני בזוג שלי נפגע מכוחות שריון שלנו", אומר אל"ם (מיל') כהן, "הם נחתו בבטחה בשטח, לא רחוק ממיקומנו. חיפשנו אותם, הגענו אליהם, וביצענו חילוץ ממסוק בפעם הראשונה".
הנחלת תורת הלחימה
טייס אחר מאותה הטייסת, אל"ם (מיל') אבי חכמון, לקח חלק בחילוץ אגדי באירוע שנחרט בזיכרון החיל: "זה היה יום חופשי, והטייסת הייתה ריקה לגמרי. הגענו לטיסת אימון רגילה שהייתה אמורה להתרחש בשעות הצהריים. אז, ממש לקראת היציאה לאימון - הזניקו אותנו. נאמר לנו שמטוס מסוג 'קורנס' (פנטום) נטש בלבנון".
"הטייס שנטש, ישי אבירם, היה רגוע ושליו. מטוסי חיל-האוויר טסו וצלפו סביבו, והוא הכווין אותנו לכיוונו. את המסוק שהגיע איתנו, הטיס טייס צעיר ואמיץ", מספר אל"ם (מיל') חכמון, "הוא מסר לי בקשר שהוא מבקש לחלץ את אבירם בעצמנו, וקיבל אישור מידי. לאחר כמה שניות, הוא דיווח כי נפגע".
אל"ם (מיל') חכמון והצוות שלו ליוו את המסוק שנפגע למקום בטוח וחזרו אל אבירם כדי לנסות לחלץ אותו פעם נוספת.
"לפתע ראינו דמות גדולה על אבן, וחשבנו איך נגיע לשם? המסוק עלול היה להיפגע, ולא היינו בטוחים איך נבצע את החילוץ", מתאר אל"ם (מיל') חכמון, "ברגע שהגובה אפשר, אבירם פשוט נתלה על המסוק. עצרנו באזור מעט בטוח יותר כדי שתתאפשר לאבירם ישיבה בטוחה יותר , ופניו של אבירם נגלו אלינו, הטייס השני שלי צעק בהתרגשות: 'אני מכיר אותו, הוא היה המדריך הנערץ שלי במגמת קרב בבית-הספר לטיסה!'".
כך, הם שבו ארצה בטיסה איטית ובטוחה, מבלי שהם יודעים דבר על איש הצוות השני שנטש את המטוס - רס"ן רון ארד. בעקבות המקרה נוספו למסק"ר הכוונות וכיתובים, וכך נקבעו סדר פעולות לפעם הבאה בה יתבצע חילוץ ממסק"ר.
חזרה למבצע כחול וחום
הפעם האחרונה בה התרחש חילוץ ממסק"ר היה במבצע "כחול וחום" בשנת 1988. במבצע לקחו חלק כוחות גולני, שייטת 13 וכוח אווירי. "היינו אמורים להיות באזור רק ככוח חיפוי, אך היה מסוכן מדי עבור מסוק יסעור לא חמוש להיכנס לחילוץ", משחזר אל"ם (מיל') כהן, שהשתתף גם במבצע זה, "נותרו עוד ארבעה לוחמי גולני וירו עלינו מכל עבר. ידענו בערך איפה הכוח נמצא, אבל הם התחבאו מהאויב בסלעים ובשיחים, אז לא ראינו אותם".
"המסוק שלי נפגע, ולא היינו בטוחים לגמרי מה לעשות. ראש המטה של חיל-האוויר, שפיקד על המבצע, והודיע לי שההחלטה האם לחלץ את הכוח או לחזור - בידי", אומר אל"ם (מיל') כהן, "זו הייתה הטיסה היחידה בחיי שפחדתי בה, אני הייתי בטוח שניפול בשבי. בסוף, החיילים עלו ויצאנו עם שני חיילים על כל מסוק. כולנו חזרנו בבטחה אל אדמת ארץ ישראל".
על פועלו במבצע "כחול וחום" קיבל אל"ם (מיל') כהן צל"ש מהרמטכ"ל. מאז אותו מבצע, לא התבצע חילוץ של מסוק קרב, אך האפשרות שזה יקרה - קיימת תמיד, ולא ניתן לחזות מראש את הפעם הבאה.