אז מה צריך לעשות כדי להעביר טייסת שלמה לבסיס אחר?

לאחר כ-50 שנים בהן פעלה טייסת המל"טים הראשונה (טייסת 200) מבסיס פלמחים, נחתמה השבוע העברתה לבסיס חצור (כנף 4), בטקס מרגש עם יריית פתיחה ייחודית. 

בתום נאומו של מפקד כנף 4, שדיבר על הגשמת החזון של טייסת 200 בהעברתה לחצור, נשמע קול זמזום מהשמיים. כשהביט מעלה, זכה הקהל לראות בהתפעלות מחזה מרשים של מספר כטמ"מים מרחפים להם.

"זה אומנם היה יפה, אבל לא מדובר במטס - אלו היו הכטמ"מים שלנו בדרך לפעילות מבצעית", פתח מפקד טייסת 200 את דבריו מספר דקות לאחר מכן.

"אנחנו עוברים שינויים משמעותיים", תיאר מפקד הכנף בטקס ההעברה, "המעבר הוא חלק מייצור שכבת ביניים למערך הכטמ"ם. תחילה עם קליטת טייסת 100, בהמשך עם מעבר טייסות 'הברק' לרמת דוד, והיום עם מעבר טייסת 200. מעבר הכנף מבסס את מעמדה כדומיננטית ומרכזית בתהליך המבצעי של חיל האוויר - בהגנה, באיסוף ובהתקפה".

אבל למה להעביר טייסת זה עניין כל-כך מורכב? לא פשוט מטיסים אותה למקום אחר? לא, מדובר באתגר גדול הרבה יותר מלהטיס את הכלים לביתם החדש. 

למעשה, העובדה שמדובר בכטמ"מים ולא במטוסים מסבכת יותר את התהליך מאשר מפשטת אותו - במקרה של טייסות קרב, אפשר לשנע אותן במטס העברה בצירוף מכולות של ציוד תומך, וככה תוך כמה ימים תתבצע העברה מלאה. אבל בסיס חצור במהותו נבנה עבור טייסות קרב, והתאמתו לכטמ"ם דורשת היערכויות רבות.

"זו הפעם הראשונה שטייסת כטמ"ם 'עוברת דירה'", מבהיר מפקד גף הכטמ"ם בבסיס חצור, רס"ן שרון. במהלך השנתיים האחרונות עבדו בחצור ללא הרף כדי להתאים את הבסיס למעבר וליצור מעטפת מתאימה,  זאת תוך שמירה על הכשירות והעשייה המבצעית.

"מבחינת המבנים הפיזיים, התשתיות לא התאימו", מפרט מפקד הגף, "הכטמ"ם צריך שמיים פתוחים כדי להמריא - ולא יכול לצאת מתוך מקום סגור, לכן היו צריכים לקחת את מבני הדת"ק (דיר תת-קרקעי) של מטוסי הקרב, ולהסב אותם לכטמ"ם. השיפוצים התבססו בעיקר על התשתיות הקיימות, עם בניית מבנים חדשים".

"כשמדובר בכטמ"מים, הפריסה של תשתיות התקשוב משמעותית במיוחד", מסביר רס"ן שרון, "בגלל שכל האמל"ח מחובר לרשת, היה צריך להקים את הרשתות במיוחד בבסיס".

וזה לא הסוף. בסיס פלמחים, ממנו עברה הטייסת, הוא קטן יותר, ותחנת ההמראה הייתה צמודה למסלול - כלומר, המפעיל היה צמוד לכטמ"ם במהלך ההמראה.  

כחלק מהמעבר, נתקלו בבעיה. בסיס חצור גדול ואין בו אופציה לשגר את השובלים (הכטמ"מים שלהם) מקרוב, אלא רק ממרחק רב. חיל האוויר קיבל על עצמו את האתגר, ונבנתה מערכת הטסה ונחיתה חדשה, שמאפשרת שיגור כטמ"ם גם מרחוק.

כדי לא לפגוע בכשירות המבצעית, מעבר כלי הטיס נעשה לאורך שלושה חודשים באופן הדרגתי. העבירו תחנה אחרי תחנה, כדי לאפשר לבסיס לתרגל את הנוכחות של הטייסת ולתת לה להתאקלם.

"המעבר הזה מרגש מאוד", מסכם רס"ן שרון, "עם קליטת טייסת 200, הבסיס מגדיל את פעילותו המבצעית. פעילות של מטוסי קרב היא דבר ששומעים, והמשרתים בבסיס התגעגעו לרעש הזה מאז שטייסות 'הברק' עברו לרמת דוד. עכשיו, כשהבסיס מתמלא בעוד כוח, מרגישים שוב את הפעילות, אבל באופן שונה. זה סוג אחר של שוקק חיים - וכמובן דבר מאוד משמח".