הסימולציה החדשנית שמכינה את צוותי האוויר לכל תקלה

טייס ונווט נמצאים בין שמיים וארץ, בדרך למשימה מבצעית - כשפתאום פורצת אש במנוע. סדר הפעולות שהם אמורים לעשות הוא ברור, במיוחד לו היו בסיטואציה נוחה יותר, כמו על הקרקע. אבל עכשיו יש להם שניות ספורות לקבל החלטה קריטית - האם לחכות לסיוע כשכל רגע המנוע עלול להתפוצץ? או לנחות בשטח אויב?

בבסיס חצור פועל סימולטור החירומים של טייסת 420. הוא מוקד הידע להכשרות על מגוון מטוסי חיל האוויר, ומכין את צוותי הטיסה לכל תקלה שעלולה לתפוס אותם, מההמראה, באוויר ועד לנחיתה.

"יש לנו ספר בו מפורטות כל התקלות שיכולות לקרות, עם סדר הפעולות הנדרש כדי לתקן אותן. הוא מסווג לפי רמות קושי", מספרת סמל טל, מדריכת סימולטור חירום בטייסת 420, "כל לוחמי צוות אוויר צריכים לדעת את כל התרחישים בעל פה - את הפשוטים והמורכבים כאחד".

קרדיט: עמית אגרונוב

ההיגיון הפשוט רומז שאפשר לתת לצוותי האוויר לשנן את ספר התקלות, ואז שום תרחיש לא יפתיע אותם, אבל כשנכנסים לעומק הדברים מבינים שזה לא עובד ככה. בספר לכאורה ברור מה צריך לעשות, אבל המציאות תמיד מסובכת יותר - ואם יש תקלה באמצע משימה מבצעית, או שצצות מספר בעיות במקביל, השיקולים נעשים מורכבים יותר וסדרי העדיפויות יכולים להשתנות ברגע.

צוותים מגיעים לכאן ארבע פעמים בשנה, וטייסים צעירים כפול מהם. כל יום נפתח בהדרכת רענון בסיסית על המטוס עצמו ותדריך לגיחה שהם עתידים לדמות. נאמר להם לאן הם טסים ומה הם צריכים לעשות שם, אך התקלות שיפגשו נשמרות כהפתעה גמורה להמשך.

"הסימולציה עצמה אורכת כ-40 דקות בתוך מתקן שמדמה את המטוס, וכוללת כ-8 תקלות. יש המון סוגים של מקרי חירום שעלולים לקרות גם בהנעה, גם באוויר וגם בנחיתה, אז אנחנו דואגים שהסימולציה תהיה הכי מקיפה", מסבירה סמל טל.

קרדיט: עמית אגרונוב

מדריכות הסימולטור מדמות לצוותי האוויר את הגיחה במלואה, ולכן גם בקשר הן "הופכות" לכל הגורמים שהטייסים מתנהלים מולם. "זה סוג של משחק שמוסכם בין כל הצדדים", היא מספרת בחיוך, "אנחנו לא עוברות הכשרה של בקריות או פקחיות, אבל אנחנו יודעות אילו פקודות הן המקרים שמדמים אצלנו - ונכנסות לתפקיד".

לאחר הסימולציה עורכים תחקיר מעמיק של הגיחה עם משוב, בו המדריכה יושבת עם הטייס והנווט ועוברת איתם אחרי כל פעולה שנעשתה בגיחה, כדי להסביר מה היה טוב ומה צריך לשפר.

אבל שזה לא יישמע לכם כמו מבחן - בטייסת 420 הביטוי "כל מקרה לגופו" מקבל רוח חיים. לפעמים אין תשובה קבועה של מה צריך לעשות, ולכל הגורמים המעורבים ברור שהשיקולים מורכבים. לכן חשוב לנהל את הסימולציה בלי לחץ של זמן, ולהבין את ההיגיון מאחורי כל פעולה ומה ההשלכות שלה, כך שברגע האמת צורת החשיבה תהיה חרוטה בזיכרונם והם ידעו להפעיל שיקול דעת מעמיק ומלא בתוך שניות.

קרדיט: עמית אגרונוב

בפעם הבאה שאותו הצוות יגיע לטייסת, המדריכות יהיו מוכנות עם סימולציה בהתייחסות לתחקירים שעשו בפעמים הקודמות - גם ליתרונות וגם לחסרונות. 

"אנחנו לא ממציאות תרחישים שיקרו באחרית הימים", מתבדחת סמל טל, "חשוב לנו יותר לתרגל דברים שסביר שיקרו. אבל אנחנו כן מתחכמות לפעמים, כי הכי חשוב לנו לתרגל את צורות החשיבה כדי שצוותי האוויר לעולם לא יתקלו בבעיה שלא ידעו לפתור".