הסתיים קורס טיס 188 - צפו

מסדר הכנפיים בו הוענקו דרגות הקצונה וכנפי הטיסה לקורס מספר 188, נערך היום (חמישי), בבסיס חיל האוויר "עובדה". 36 לוחמי ולוחמות צוות אוויר יצטרפו החל מהיום לשורותיו של חיל האוויר, יהוו את חוד החנית המבצעית והאסטרטגית של צה"ל ויובלו את משימות חיל האוויר בשנים הבאות.

הטקס התקיים במעמד הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, מפקדים נוספים ומשפחות הבוגרים והבוגרות. למסדר הוזמן גם פרננדו מרמן, שחולץ מעזה לפני כארבעה חודשים במבצע "ידי זהב", בו לקחו חלק כוחות חיל האוויר, ושמר על קשר רציף עם הטייסת שחילצה אותו. טקס הסיום נערך בתום שלוש שנים של הכשרת הצוערים והצוערות כקצינים לוחמים, צוותי אוויר ובוגרי תואר אקדמאי מטעם אוניברסיטת "בן גוריון".

הטקס מתקיים במהלך המלחמה, בה המימד האווירי מהווה חלק משמעותי ומרכזי בשמירה על ביטחון אזרחי מדינת ישראל, הן בהגנה והן בהתקפה.

דברי הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי:

מפקדים, משפחות יקרות בוגרות ובוגרי קורס טיס 188,

אני רוצה לפתוח דבריי אליכם, בני המשפחות, ובעיקר להורים. תודה לכם! בני נוער רבים רוצים לזכות להגיע למעמד הזה, אך רק מעטים זוכים לכך. לכם ההורים יש חלק גדול בחינוך, בליווי ובתמיכה; יש לכם במה להיות גאים. זיכרו את הרגע הזה וניצרו אותו. הוא מסמן את ראשיתה של דרך בה הולכים רבות ורבים בהגנה על מדינת ישראל, במסירות ובהתמדה. ללא פשרות – דרך שאין צודקת ממנה.

בוגרים ובוגרות יקרים,

אתם מסיימים הכשרה מעולה בחיל מאוד איכותי. רק בחודש אפריל האחרון, שוגרו מאיראן וממקומות נוספים ראשי קרב רבים ומגוונים לישראל. האופן בו פעל חיל האוויר בהגנה, בהתגוננות ובהתקפה הוא דוגמה ומופת לעשייה איכותית, הנשענת כולה על האיכות האנושית. חיל האוויר כיום, תחת פיקודו של האלוף תומר בר, משמש בצה"ל שחקן קבוצתי משמעותי בתוך נבחרת מצוינת. בלחימה בלבנון, ביהודה ושומרון ובעזה – חיל האוויר תוקף בפעולה משותפת, איכותית מאוד, ובשילוב יכולות עוצמתי שלא היה כמוהו עם כוחות היבשה.

באחד מביקוריי באזור הלחימה בחאן יונס, ראיתי מסוק ינשוף חוצה את השטח לצורך חילוץ פצועים. באמצע היום, טיסה בגובה נמוך מאוד, נוכח איומים רבים. ממקום הימצאי על הקרקע על פי האף של המטוס ראיתי את נחישות הטייסים, לאחר שאספו את הפצועים בטיסתם חזרה ראיתי את תנועות הצוות הטכני והרפואי במסוק וב-2 השניות הקצרות שהיו לי, נשקפו אליי המסירות והמקצועיות שלהם. כמה חיים ניצלו בזכות אלה.

את אותה מסירות ומקצועיות אנו רואים מראשית ימיה של מדינת ישראל. מיום הקמתו פועל חיל האוויר ביוזמה, בנחישות ובעוז רוח, ומהווה את אחד מעמודי התווך המרכזיים של צבא ההגנה לישראל. ובמלחמה הנוכחית, אנו רואים זאת יותר מתמיד. ימים אחדים לפני פרוץ המלחמה סיימתי לקרוא את הספר "אבי לניר – סיפור חיים קצר". אבי, טייס מוכשר ואמיץ, נפל בשבי הסורי במלחמת יום הכיפורים ועונה בו למוות.

אני ממליץ לכם, מסיימי הקורס, לקרוא את הספר. יש בו שיעור חשוב. יותר מאחד, שיעור של אדם שידע צניעות מהי, טייס שהיטיב להבין שגם כשטסים גבוה ומעל מהירות הקול – עדיין נשארים פגיעים. ומי שלא זוכר זאת הופך פגיע יותר. אבי היה מפקד של אנשים; ככה זוכרים אותו עד היום: טייס שידע שכל עשייתו היא אומנם מול מכונה, אבל הצלחותיו נזקפות לזכות האנשים סביבו. יום לפני שהופל מטוסו, הפיל אבי מיג שתקף את כוחות הקרקע שלנו ברמת הגולן וגרם לאבידות רבות לכוחותינו - עד שהופל. לאחר שהופל מטוסו, תהו חבריו לטייסת מדוע נכנס אבי כל-כך עמוק לאזור כה מסוכן. וכך נכתב: "ראשית, הסיבה האנושית הפשוטה. הוא חווה את יום האתמול. ברור לו שחייבים להפיל את המיגים שבאים ממזרח לפני שהם יתקפו את כוחותינו. רגע לצניעות מול המציאות".

כמו אז – גם היום, חמישים שנה אחרי, וביתר שאת מאז השבעה באוקטובר – יש לנו סיבות! יש לנו סיבות להילחם ולהסתכן, ובבסיסן זכותו של עם ישראל בארצו. איבדנו רבים, לוחמים ומפקדים שלחמו עימנו בגבורה ובחירוף נפש. המחיר כבד, אך המטרה ראויה מאין כמותה: לפרק את ארגון חמאס, להרוג את פעיליו, להשמיד את תשתיותיו ולא לאפשר את המשך שלטונו. להביא להשבת החטופים, להחזיר את המפונים לבתיהם בצפון ובדרום בביטחון, בבנייה ובשגשוג מחודשים; אנו מחויבים לדרך הנחישות וההתמדה ועלינו לעשות הכל כדי למנוע איום על חיינו כאן.

לפני כשבוע, נפגשתי עם אנשי ניר עוז היקרים. עברנו בקיבוץ, בית- בית. הזמן קפא בשבעה באוקטובר והמראות הקשים נחרטים ביחד עם המילים, עם הסיפורים והכאב. לקראת סוף הסיור שאלתי את בן הקיבוץ שהיה בו בשבעה באוקטובר מה יהיה כאן עוד חמש שנים. הוא לקח נשימה, חשב לרגע, וענה בביטחון: "הקיבוץ יהיה יפה יותר מבעבר, בנוי טוב יותר, ועם אנשים נהדרים". ואני חשבתי: אחרי כל ההישגים הצבאיים, זה יהיה הניצחון האמיתי, לא לפני שנממש את האחריות שלנו לתחקר, ללמוד ולהביא למצב הביטחוני שיאפשר זאת.

מפקדים ומדריכים יקרים,

פעמים רבות חשבתי על האחריות שלכם, להביא חניך לעלות לטיסת סולו, אחריות גדולה. אתם הקובעים את הסטנדרטים מהם חיל האוויר מזנק במצוינות. אני מודה לכם מאוד. יש לכם חלק משמעותי בעיצוב שורות המסדרים הנהדרות האלה הניצבות מולנו היום.

בוגרות ובוגרים יקרים,

פעם אחר פעם הוכחתם כי אתם ראויים להיות טייסים בחיל האוויר הישראלי, זה כבוד גדול וזה מחייב. גם בהמשך הדרך אני מצפה מכם להוביל, להנהיג, ולבצע כל משימה במקצועיות, בענווה ובמסירות. אני גאה בכם מאוד על הדרך שעברתם עד עתה, ויותר מכך - על זו שאתם עוד נכונים לעבור. אני פוגש את צוותי האוויר והקרקע, לפני ואחרי משימות. אנחנו שולחים את חיל האוויר למשימות מורכבות בעיקר כי אנחנו סומכים על האנשים. מהיום - אני סומך גם עליכם. הגביהו עוף, בצעו את המשימות ושובו הביתה בשלום. עלו והצליחו.

דברי מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר:

בכנס שנערך בבית הפלמ"ח בחודש שעבר, אמר מוקי צור, ההיסטוריון הותיק, את הדברים הבאים: "אנו יודעים. לעיתים האגדה שבלב לא מוצאת הד במציאות, ולעיתים המציאות לא מוצאת את האגדה שבלב, אך כאן מופיעה ההכרעה המוסרית - אף על פי כן!".

אני מבקש לפתוח בבחירה החכמה, המוצדקת וההכרחית הזאת, נוכח המציאות של חיינו כאן במדינת ישראל – בעבר, בהווה וגם בעתיד - אף על פי כן!
ראש המטה הכללי, רא"ל הרצי הלוי, חברי פרום המפקדים, מפקד בית הספר לטיסה, מפקדת בח"א 10 ואנשי עובדה שמארחים אותנו, משפחות שכולות יקרות, משפחות הבוגרים, אורחים וחברים, ואתם – החשובים מכל, בוגרות ובוגרי קורס 188.

הטקס הזה, שבו אנו עונדים את דרגות הקצונה וכנפי הטיס למסיימי ומסיימות הקורס, מרומם את הנפש ומרגש מאוד עבור כל מי שנוכח כאן היום. כך היה תמיד וכך ימשיך להיות. אלא שהיום נוספו למעמד המיוחד הזה עוד רבדים של עומק ומשמעות. אנחנו מצויים בעיצומה של המלחמה הארוכה בתולדותינו מאז מלחמת העצמאות. אנחנו נלחמים כבר כמעט תשעה חודשים ללא הפוגה, ללא לאות.

זוהי מלחמה שאין צודקת ממנה. יצאנו אליה בעל כורחנו, אך אנו חדורי מטרה ומוטיבציה. חמאס בעזה יוכרע בקרוב. למול חיזבאללה בצפון אנו מוכנים. יש בידינו האמצעים לכך, יש לנו היכולות, בוודאי שיש בנו את אורך הרוח ורוח הקרב.

שלושים ושישה בוגרי ובוגרות קורס 188 – אתם הניצבים מולי על מגרש המסדרים, הייתם חניכים, בליבת הכשרתכם, בשבעה באוקטובר. למדתם בזמן אמת פרקים על הפתעה וכישלון. על התעשתות מהירה והחלטית. על שיתופי פעולה חסרי תקדים בין חיל האוויר לבין כוחות היבשה והים, השב"כ, המשטרה והמוסד.

על לחימה רצופה, רב זירתית, עוצמתית ותובענית בהתקפה ובהגנה. הגנה של יום ולילה, 360 מעלות מסביבנו – צפון, דרום מזרח ומערב – כבר מאתיים שישים וחמש יממות. בארבעה עשר באפריל, ביצעה איראן מתקפה ברוטאלית, ישירה, חסרת תקדים, כששיגרה לעבר שטחה של מדינת ישראל מאות טילים בליסטיים, נושאי ראש קרב גדולים, כטב"מים וטל"שים. ידענו לבלום ולסכל מתקפה זו – בהגנה אפקטיבית יעילה. עשינו זאת כתף אל כתף עם כוחות הביטחון ועם בעלות בריתנו, כשארצות הברית, ידידתנו הטובה ביותר בראש.

אני מבקש להודות במעמד זה לשותפינו מפיקוד המרכז של ארצות הברית – על שיתוף פעולה צבאי, על מחויבות הדדית ועל חברות יוצאת דופן. אתגר ההגנה הרציפה על כל גבולותינו הוא תובעני ומאתגר. אנו משקיעים ביישומן של טכנולוגיות ומערכות פרי התעשיות הישראליות ושיטות לחימה חדשות. מיום ליום אנו רואים התקדמות במענה הכולל. זכרו כי הגנה חזקה היא תנאי. התקפת האויב בשטחו היא הפתרון השלם.

למדתם במהלך הקורס גם על תעוזה, על אומץ לב והקרבה של לוחמים על הקרקע ובאוויר, במבצעים מסוכנים שהם על הקצה. יצאנו אליהם למען שחרורם של החטופים היקרים שלנו.

עמנו בקהל פרננדו מרמן ששוחרר במבצע "יד זהב". פרננדו – אתה התזכורת עבור מה אנו נלחמים. נמשיך ונעשה כל שביכולתנו להשבת 120 החטופים שעודם נמצאים בשבי החמאס.

בוגרי הקורס – נוכחותכם בחשיבות ההתגייסות המלאה של אנשי ונשות החיל ביום פקודה, כבר מהדקות הראשונות. כשגורל המדינה על הכף – הם התייצבו – מאוחדים, מגובשים ומחוייבים. – בטייסות וביחידות החיל בשדה ובמטה.

בשבועות הקרובים תלמדו על תחקיר המלחמה עד כה – תחקיר נוקב ואמיץ – של הצוותים, של המפקדים, של החיל כולו. תעוזה ושיתוף פעולה, אומץ לב והקרבה, אחדות וערך התחקיר – זהו הקו המחבר בין הדורות של חיל האוויר, מיום הקמתו לפני שבעים ושש שנים ועד עצם היום הזה ממש.

היום אתם ניצבים על מגרש המסדרים נכונים אליי קרב – עם דרגות הקצונה על הכתפיים וכנפיים על החזה. זוהי רוח השליחות, הנחישות, המסירות. נוכחתם בה במלחמה, היא תהיה עבורכם לציווי ולמהות לאורך שנות שירותכם.

אני מכיר את הכשרת המלחמה שקיבלתם כאן, טסתי איתכם במהלך הקורס ובמבחני הסיום. רמתכם גבוהה, הרוח שבכם איתנה, הגיבוש ביניכם מרשים.

בטיסה המסכמת במגמת מסוקים, א' קיבל בזמן אמת כי המשימה שונתה לאיסוף כוח מחטיבת הצנחנים וכי עליו לבצע זאת כזוג ולא כבודד, תוך תכנון נתיב בטוח
מאיומים. כשצפיתי – בקור הרוח וברמת הביצוע שהפגין – ידעתי שכולנו נתונים בידיים בטוחות.

בוגרות ובוגרים – היום משהגעתם אל קו הגמר, לא חסר לכם דבר. אני חותם בלב שקט על כך שאתם חבורה מובחרת ואיכותית של לוחמי ולוחמות צוות אוויר. מצטייני הקורס –
ע', ע', י', נ ', א' ו-ש' – הצטיינותכם היא מקור להשראה עבור כולנו. התמידו בה. המשיכו להראות לכולנו את המצפן. המשיכו למשוך את כולנו כלפי מעלה לשיאים
חדשים.

אני מבקש לפנות ולהודות לכם – בני המשפחה, על תמיכתכם בבוגרים ובבוגרות במהלך הקורס וביתר שאת מפרוץ המלחמה. הם נשארו ממוקדי מטרה על אף הכאב והאובדן של חלק מחבריהם. הם שקדו על רכש יסודות הלוחמה האווירית –תוך מתן סיוע היכן שנדרש במאמץ המלחמתי. ואתם – ליוויתם אותם, נטעתם בהם מוטיבציה, הייתם שם עבורם ברגעי האושר, וגם, בעיקר ברגעי הקושי והאתגר. החל מהיום הם יהיו לחוליה בשרשרת הדורות של מגיני הארץ ואוהביה.

מפקד בית הספר לטיסה, סגל הקורס והמדריכים בסדיר ובמילואים, השכמתם לשלב גיחות רבות ופעילות מבצעית רבה בטייסת, ובה בעת, התמסרתם למשימות ההדרכה. אתם מעמידים את דור ההמשך תוך מתן דוגמה אישית שאין שנייה לה. כולכם, סדיר, קבע, אזרחים עובדי צה"ל ולוחמים - חינכתם את דור הלוחמים הבא שלנו לאורם של רוח צה"ל וערכיו, חיזקתם את אהבת צה"ל והמדינה.

זוהי הזדמנות להודות גם לאנשי בסיס חצרים על שותפות בהכשרה האיכותית. דוידסון, עבורך זה המסדר האחרון כמפקד חצרים, הובלת את הבסיס בשנים האחרונות, במלחמת חרבות ברזל בגאון, מצדיע לך.

אנשי בסיס עובדה, תודה על האירוח, זו הפעם השנייה.

עידית ברק כותבת בשירה "צעדים"- "אל תאמרו שרק הצעד הראשון קשה. גם הצעד השני וגם הצעד השלישי קשים, ואפילו הצעד העשירי. הדרך הופכת קלה יותר כשמפסיקים לספור".

מכובדיי – הדרך אינה קלה. אנחנו הולכים ונמשיך ללכת בה, איננו סופרים את הצעדים, אנחנו נלחמים בכל מאודינו.

נמשיך לפעול ביוזמה, בנחישות ובלכידות אשר יובילו אותנו להישגים במלחמה על הבית, במלחמה ההיסטורית הזו על היותנו כאן, בארץ אבותינו – לנצח. נישיר מבט קדימה לעבר האופק הבטוח והמשגשג של מדינת ישראל – ויהיה כזה! זו המשימה, יש לנו את כל הנדרש לכך, והיום אנו מקבלים לשורותינו תגבורת
איכותית ביותר.

בשם כל המשרתים והמשרתות בחיל האוויר, אני מחבק ומחזק את משפחות הנופלים והנרצחים, נפעל לחזרתם של החטופים והחטופות הביתה, לשובם של המפונים לאדמתם, לביתם בדרום ובצפון, ונייחל להחלמתם המהירה והמלאה של כל הפצועים בגוף ובנפש.

לוחמי ולוחמות קורס 188 – אני סומך עליכם, יודע שאתם נכונים ומוכנים למלחמה. פרשו כנפיים, הכו בעוצמה, שובו בשלום.