איך מסנכרנים עשרות מטוסים בשמי איראן בו זמנית? התשובה ביב"א

בזמן שכולם עקבו בדריכות אחר התיעודים מטהראן, יש מי שנמצאים בלב ההתרחשות, רחוקים מהזרקורים. מתוך חדרים ספונים, עמוסי מסכים, קולות קשר ושקט טעון, מפקחים אנשי יחידת הבקרה האווירית על שמי המדינה - והאויב

24.06.25
עירא בן שושן, מערכת את"צ

"דמיינו מנצח בתזמורת", כך מבקש מאיתנו סא"ל (במיל') י', קצין בקרה אווירית ביב"א 509, בזמן שהוא מנסה לתאר את התפקיד שלו. "הוא קובע מתי הקלרינט ייכנס והכינור יחדול. ככה אנחנו, רק שבמקום כלי נגינה - מדובר במאות מטוסים, כטב"מים של האויב וסוללות יירוט".

הבקר האווירי פועל בשני עולמות מקבילים: "בהגנה, אנחנו בונים חומה אווירית סביב המדינה כדי להדוף איומים. ובהתקפה, אנחנו יוצרים את ה'פלואו', מתזמנים את כניסת המטוסים מכל הפלטפורמות, במהירויות וחימושים שונים, כך שהכול יפעל בצורה חלקה, בלי הפרעות ובלי תקלות".

כל זה טוב ויפה בשוטף, אך מבצע בסדר גודל של 'עם כלביא' - מציב אתגר מסוג אחר. "זו מדינה שלמה שמאיימת להסיר אותנו מהמפה", מדגיש סא"ל (במיל') י', "יותר מתמיד, העבודה דורשת דריכות, קצב גבוה ויכולות מתואמות ברמה המדויקת ביותר".

תמונה אווירית ברורה


אז איך שומרים על תמונת מצב מתעדכנת, כשמדובר בתקיפות כל כך מורכבות? הרי בנוסף למרחק העצום, גם עומק שטח אויב, מהירויות משתנות וכלים מגוונים, שחלקם מסווגים ביותר, מתווספים למשוואה. "התשובה מתחלקת לשניים: קודם כל המערכות, ואז - האנשים", מסביר סרן י', קצין נוסף ביחידה הבקרה האווירית הצפונית. 

סרן י', קצין ביב"א 506

 

"המכשירים שלנו, עם כל הסנסורים והטכנולוגיה שהוזכרה קודם, מאפשרים לנו לקבל תמונה אווירית ברורה - אנחנו יודעים לזהות מטרות עוינות, לסווג אותן ולעקוב אחריהן".

אבל המערכות הן כאמור, לא לבד: "אנשי הבקרה והמודיעין יודעים לנתח את המידע הזורם בזמן אמת, ולקבל החלטות. ביכולתם לזהות בדיוק מהו כלי של חיל האוויר ומהי מטרה עוינת, ובכך - לשמור על הפרדה ובטיחות מוחלטת בין כל הגורמים".

מי מיירט מה? ואיך?


המדינה שלנו מוגנת על ידי מספר שכבות – אין מנגנון יחיד שמחזיק את כל האחריות. "יש לנו גיבוי למערכות, בין אם מדובר באווירית, ימית או קרקעית", מציין סרן י', "כך שגם אם תשתית אחת אינה זמינה או נפגעת, קיימת אלטרנטיבה מיידית שתוכל להיכנס לפעולה. ההגנה אומנם אינה הרמטית, אבל שואפת לדיוק המרבי". 



הבחירה במי יסכל את המטרה העוינת נקבעת ביחידת הבקרה, ובתיאום עם גורמי השליטה של חיל האוויר. "ההחלטה מושפעת ממגוון רחב של קריטריונים", מסביר סא"ל (במיל') י', וכמובן לא יכול לפרט. "הקביעה משוקפת לכל המשתתפים בלחימה: מטוסי הקרב, הספינות, המסוקים, ומערכות היירוט". 

כמו מנצח בתזמורת


גם בהקשר של תקיפה, התפקיד המרכזי של מערך הבקרה בתוך הפאזל המורכב, הוא יצירת הרצף. "כל מטוס צריך להיכנס בזמן המדויק ובגובה המתאים, כך שלא תהיה חפיפה מסוכנת בה אחד 'נכנס' על אחר, ושכולם יפעלו בסנכרון - כמו התזמורת שהוזכרה קודם", מתאר סא"ל י'.

 "יציאה לפעולה היא רגע מתוח מאוד. אני זוכר שסיימנו את התדריך לפני ההמראה למתקפה הראשונה. נכנסנו למכלולים, והבנו - זה קורה", משחזר סרן י', "ערכתי את העמדה, הרכבתי את האוזניות ואמרתי לעצמי, 'אני מוכן, כמה שאני מוכן. מה שיגיע יגיע - אנחנו ננצח אותם'". 

חוזרים הביתה 


עוד תקיפה מוצלחת בלב איראן בוצעה, והמטוסים משנים כיוון - ארצה. אם הייתם בטוחים שתפקידם של הבקרים האוויריים הגיע לסיומו, חשבו מסלול מחדש. "אנחנו מלווים את כל התהליך, מההמראה ועד הנחיתה",  חורץ סא"ל (במיל') י', "כולל תכנון מסלולי חזרה, תיאום תדלוק אווירי כשנדרש והתמודדות עם תקלות".



כפי שהוא חוזר ומסביר, מסלול החזרה אינו קבוע, ודורש קבלת החלטות בהתאם לתנאי השטח המשתנים. "יש דברים דינמיים. לצורך העניין, בסיס שעכשיו נסגר בגלל מזג אוויר - המטוס לא יוכל לנחות בו, וייאלץ להמשיך לבסיס משנה. במצב כזה נכווין אותו לאחד בהתאם לזמן העבודה והדלק שיש לו". 

"המשימה לא מסתיימת, עד שהמטוסים לא מגיעים לדת"ק. רק שם תם התפקיד שלנו כמערך הבקרה. זה ליווי עד הנקודה האחרונה", הוא מבהיר. 

וכמי שנמצא בשירות מילואים פעיל משבעה באוקטובר, סא"ל (במיל') י' יודע מקרוב שמדובר בתפקיד לא פשוט: "אבל כל אחד ואחת כאן מקצועיים ביותר, ויודעים לפעול בצורה מהירה לכל איום - לא משנה מתי ואיפה הוא מתגלה". 

"גודל השעה ברור, אנחנו גאים מאוד בתרומה שלנו בתוך תמונת הלחימה", הוא מצהיר, "אני חושב שאנחנו נמצאים באמת במערכה היסטורית. העורף שלנו ומה שאנחנו רואים בעם ישראל, בחוזק שלו וביכולת לעמוד על הרגליים בכל מצב - זה נותן המון כוח להמשיך במשימה שלנו".