מאחורי הקלעים של היירוט המבצעי הראשון בלייזר

אתמול יצאה לאור הידיעה כי מערך ההגנה האווירית יירט לאורך המלחמה עשרות כטב"מים באמצעות שימוש לראשונה במערכת לייזר.

זו, נשענת על עשרות שנות מחקר ופיתוח בתעשיות הביטחוניות, ומציעה יתרונות משמעותיים, ביניהם דיוק גבוה ועלות יירוט נמוכה. המערכת החדשה השתלבה במטריית ההגנה האווירית, במקביל ל-'כיפת ברזל' ו-'קלע דוד', והציגה ביצועים מרשימים גם בתנאי שטח מורכבים.

"היא הגיבה בצורה מצוינת לאיומים שהופנו כלפיה - ולרוב פעלה טוב משציפינו. היא לא מחליפה, אלא מצטרפת ליתר שכבות ההגנה", כך מספר לי רס"ן ג', ראש תחום לייזר במנהלת מגן של חיל האוויר, "המערכת החדישה היא רק ההתחלה, ומתוכננת הרחבת הצטיידות משמעותית בלייזר בשנים הבאות". חלק מהגרסאות, כך הוא מסביר, מיועדות להיות ניידות.

"כשאתה שואל אותי איך כל זה התחיל - אני נזכר ב-7 באוקטובר. באותו יום, הרמתי טלפון למהנדסים בכירים בתעשיות הביטחוניות. ושאלתי אותם - 'איפה הלייזר עומד? ואיך אנחנו מביאים אותו הכי מהר לשטח?'", משחזר הקצין, "אולי זה נשמע קצת כמו מדע בדיוני, אבל מבחינתנו זה היה ברור שאנחנו ניקח את זה בשתי ידיים ונהיה שותפים בעשייה".

רס"ן ג'. "פתאום הטכנולוגיה שדיברנו עליה כל כך הרבה - באמת מביאה תוצאות".

ובאמת, תוך זמן קצר מפרוץ המלחמה, מהנדסי חברת רפאל, בכירי מפא"ת במשרד הביטחון, ומפקדים בחיל האוויר, נרתמו לתהליך המואץ, והוא: התאמה מבצעית של מערכת לייזר, שעד עכשיו הייתה בשלבי גיבוש ובבדיקות מבוקרות, במטרה לספק מענה לאיום הגובר של כטב"מים - ולסייע במאמץ ההגנה האווירית הגובר.

"פיקדתי על אחד מהניסויים בשטח, ושם, ראיתי בעיניים את המאמץ המורכב סביב הפרויקט. השילוב בין הגופים, הבחינות של האמל"ח וההטמעה שלו בתוך מערך קיים", הוא מדגיש בפניי, "היה לנו שיח יום-יומי עם המפתחים, חיברנו את השטח למעבדות, וכל מורכבות שצצה - חזרה אליהם. היה כאן מרוץ נגד הזמן".

בתחילת הדרך הופעל המנגנון בתהליך מבוקר וניסיוני, שבמהלכו הוגדרו התפיסה המבצעית, התו״ל ונהלי ההפעלה: "כשהבנו את הפוטנציאל, ההחלטה הייתה לגייס ולהכשיר צוות מילואים לסוללה, שעבר הכשרה מזורזת וליווי צמוד". בהמשך, אותם לוחמים לקחו פיקוד והפעילו את המערכת באופן עצמאי.

הלייזר שנכנס לפעולה הוא לא "מגן אור" המדובר,  שעדיין בשלבי פיתוח מתקדמים - אלא מערכת שעברה התאמה ייחודית, ונבנתה כדי להתמודד מול איום הכטב"מים. חלק מרכזי בהצלחתה שייך ליכולת של לוחמי ולוחמות הגנ"א, ובהם אנשי מילואים, שלמדו לתפעל אותה תוך זמן קצר.

"אי אפשר לתאר את התחושות שלנו בערב שבו הלייזר יירט כטב"ם בפעם הראשונה. זה רגע שחיזק אצלנו ביטחון, פתאום הטכנולוגיה שדיברנו עליה כל כך הרבה - באמת מביאה תוצאות", הוא משתף בהתרגשות, "מחיאות הכפיים מילאו את החדר. אבל, חיכינו לניסויים נוספים, כי הרגשנו שצריך עוד מבחן או הוכחה".

מעבר לטכנולוגיה, כפי שמדגיש רס"ן ג', ההישג האמיתי הוא ההון האנושי הישראלי. "מפקדים ולוחמים בשטח, המהנדסים ברפאל, האנשים במפא"ת, כולם עבדו מסביב לשעון. אי אפשר היה להגיע לתוצאה הזאת בלי המסירות יוצאת הדופן של כולם. במהלך המלחמה שאלו אותי חברים - 'איפה אתם? איפה הלייזר?' ולא יכולתי לענות. היום אפשר לחשוף - היינו שם, ופעלנו. עכשיו, מסתכלים הלאה  - לאיומים הבאים".