הגענו לטייסת שצדה את הטילים האיראניים

רק כשמגיעים לטייסת 200, המתמחה בכלי טיס מאוישים מרחוק, אפשר להבחין במה שלא רואים כלפי חוץ - הסיפור של הכטמ"ם, מא' ועד ת'.

גם אם נדמה שהכול מתחיל ברגע שהכלי כבר באוויר, בפועל, זה הרבה קודם לכן: בבדיקות, בהכנות, בתיקונים, ובשרשרת ארוכה של חיילים וחיילות שפועלים מסביב לשעון כדי שיוכל להמריא, להגיע ליעד - ולחזור בשלום. ומרגע יריית הפתיחה של המבצע, תהיו בטוחים שאותו רצף הפך אינטנסיבי עשרת מונים.

"בעיקרון, התפקיד שלנו הוא להיות מעין טייסים - רק מהקרקע", מנסה לפשט עבורי רס"ן ע', מפעילת כטמ"ם, את התפקיד החשוב, "בגדול, ביום יום אנחנו אחראים להטיס ולהפעיל את הכלים מפה לכל מקום שצריך. לאורך רוב המלחמה, היינו בזירות שהן מעגל ראשון כמו לבנון, עזה. עכשיו, כמובן - זה סיפור אחר לגמרי". 

גם כשהמבצע החל, היא לא ידעה את כל הפרטים מראש - רק את המעט שצריך כדי להתכונן כראוי. "נערכנו, כמו כל צה"ל וחיל האוויר בפרט. התכוננו והתאמנו הרבה. לא ידעתי מתי, איך, כמה, או למה. אבל כשזה יצא לדרך, ישר הגעתי לטייסת, והתחלנו ברצף גיחות שממשיך עד לשיחה הזאת ממש".

במערכה הנוכחית, בדומה לקודמת, כפי שמעידה ע', אחת המטרות שעל הכוונת הישראלית היא טילים בליסטיים וארוכי טווח של משטר הטרור. אחד הרגעים שחקוקים בראשה, התרחש בתקיפה ממוקדת נגד אותו יעד, ממש בימים הראשונים של המבצע: "אני לא אשכח את זה, הייתי באמצע פעילות, כשהמשימה הייתה לפגוע בטילים איראניים שמאיימים ישירות על העורף והאנשים שלנו". 

"תוך כדי שאני מטילה את החימוש", היא משחזרת, "הראש מבין שמה שאני עושה עכשיו זה אזעקה אחת פחות שבה המשפחה שלי צריכה לרוץ לממ"ד. אני משרתת כמפעילה כבר כמה שנים, אבל שם התפקיד קיבל פתאום פרספקטיבה חדשה".

מהעבר השני של אותה המשימה, נמצאת מי שמוודאת שהכלי בכלל יוכל להמריא: טכנאית הכטמ"ם, רב"ט י'. "אנחנו אלה שנותנים את האסמכתה למפעילי הכטמ"ם, שניתן להפעיל אותו ולצאת לתקיפה", היא מציינת, "בגלל שיש לנו היכרות טכנית מעמיקה ומקיפה איתו". 

מימין: רס"ן ע' ורב"ט י'

"העבודה מאוד רציפה, לא נחים לרגע", היא ממשיכה, "גם בלילות וגם בסופ"שים, אנחנו מבצעים בדיקות, מתקינים חלקים על פי דרישת המשימה". 

חשיבות הסנכרון בין שני התפקידים היא קריטית. תיאום מדויק הוא שם המשחק. "בלי הגף הטכני, אין לי עם מה לפעול ואין שום רלוונטיות ליעדים או למטרות שעליי לתקוף", מבהירה רס"ן ע', "זו מערכת של אמון מוחלט. אנחנו סומכים עליהם בעיניים עצומות שיכינו את הכלים, והם יודעים שברגע שזה קרה - חובת ההוכחה עלינו לבצע את המשימות על הצד הכי טוב שאפשר".

מעבר להיבט המבצעי, רב"ט ' מספרת שבמהלך המלחמה ובמבצע האחרון בפרט, השתנתה בשקט תפיסת התפקיד של הטכנאים: "פעם אולי היה קל יותר לראות אותנו כמי שנמצאים 'מאחורי הקלעים'. אבל היום, מבינים היטב שכל תקיפה מתחילה עוד לפני שהמפעיל יושב בעמדה. זה שם את התפקיד שלנו במקום אחר - הרבה יותר מורגש ומשמעותי".

ובין עזה, לבנון ואיראן, בתוך מבצע שפתח עבור הטייסת הילוך אחר לגמרי, מצאו עצמן מפעילות וטכנאיות הכטמ"ם חלק מאותו מהלך בדיוק: "אנחנו אומנם לא מבצעות את אותו התפקיד, אבל פועלות עם מטרה אחת ברורה ומשותפת - להגן על האנשים שלנו בבית. יש משהו בידיעה שאת חלק מלכתוב פרק חדש בהיסטוריה של המזרח התיכון - שנותן הרבה כוחות ואנרגיה קדימה. אנחנו כאן, ונשאר חזקות עד שנשלים את המשימה".