המבצע שהביא לידינו את המטוס המתקדם ביותר של האויב - בלי קרב אחד
לפני 60 שנה, זכה המודיעין הישראלי בהישג אדיר: המטוס המתקדם ביותר של האויב, מיג-21, נמצא בידיהם. הוא טס כל הדרך מעיראק וחדר למרחב האווירי בליווי שני מטוסי מיראז', שרק הנחייה ישירה ממפקד חיל האוויר מנעה מהם להפילו. במסלול הנחיתה המתין להם סיומו של פרק לקוח מסרט מרגלים - מבצע 'יהלום', בחיפוש אחר 'ציפור כחולה'
מטוס קרב מופיע מעל שמיי ישראל. במהרה מזהים שהדגם לא שייך לחיל האוויר, אלא הוא מיג-21 סובייטי - המטוס המתקדם ביותר של האויב באותה התקופה. שני מטוסי מיראז' עולים לאוויר לנטרל את הפולש המסתורי, עד שמגיעה הנחייה חריגה ממפקד חיל האוויר בעצמו: לא להפיל. רק ללוות לנחיתה.
כך, בתאריך 16.08.1966, מגיע לשיאו מבצע 'יהלום', שסיפק את אחד ההישגים המודיעיניים החשובים ביותר עבור חיל האוויר והמוסד בימים ההם. "זה היה מבצע ראשון מסוגו, במטרה להביא לידינו את מטוס הקרב הבולט ביותר של הצד השני", מספר אבי משה סגל, אוצר מוזיאון חיל האוויר.

ארכיון חיל האוויר
הרעיון הנועז התחיל דווקא באופן צנוע, מפקד חיל האוויר דאז, אלוף עזר ויצמן ז"ל, פנה אל ראש המוסד, אלוף מאיר עמית ז"ל, ושאל: 'יש משהו שהמוסד יכול לעזור בו לחיל האוויר?'. ובתשובה ביקש: 'תביא לי מיג 21'.
מהשיחה הזאת, נולד שיתוף פעולה מודיעיני ומבצעי. "בעצם הוקמה איזושהי התארגנות משותפת של שני הגופים", אבי מסביר, "בהדרגה הבינו שהאפשרות המעשית ביותר, היא למצוא טייס מיג 21 שיסכים לערוק לארץ ולהטיס איתו את המטוס".
למזלם, הנספח הישראלי בטהרן הכיר אנשים שהכירו אנשים, ונמצא האדם המתאים - טייס עיראקי בשם מוניר רדפא. רדפא היה ממוצא נוצרי, והרגיש שבגלל זה מעכבים את קידומו בצבא. מעבר לכך, היו לו לא מעט חילוקי דעות עם השלטון העיראקי. "הסכום שהוא קיבל עבור העריקה היה מועט, בסך הכול 50 אלף דולר", מדגיש אוצר המוזיאון, "זה סכום שאיפשר לו להסתדר, אבל ממש לא הפך אותו למיליונר. הוא היה אידיאליסט".

ארכיון חיל האוויר
עכשיו, עם טיס עיראקי מגויס למשימה, התגלה אתגר נוסף: רדפא כלל לא היה טייס מיג-21. "הוא היה טייס מיג 17, ובשביל שהמבצע יצלח, היה צריך לשכנע את המפקדים שלו להוציא אותו לקורס הסבה לדגם החדש. לשמחתנו הרבה, הם הסכימו".
רדפא הסכים למשימה בתנאי אחד, שהמוסד ידאג שמשפחתו תצא גם היא מעיראק ותחייה איתו בישראל. לשם כך נבנה מבצע הונאה שלם. "אירגנו שהם יצאו ל'כנס משפחתי' באירופה", אבי מסביר, "והתכנון היה שרק כשהם על מטוס אל על בדרך לפה, רדפא ממריא מאזור בגדד".
אנשי המוסד פגשו את רדפא פעמיים, פעם באירופה ופעם בישראל. "בביקור שלו כאן, כמה חודשים לפני ההמראה, אפילו לקחו אותו לבלות במועדון לילה", מתאר אבי וממשיך, "אחר כך, סגן אלוף שייקה ברקת, ראש מודיעין חיל האוויר אז, לקח אותו לטיסה במטוס מטאור דו-מושבי לאורך הנתיב שיצטרך לעבור בעצמו".

בתקופת המתנה הזו, ניתן למבצע ולמטוס שם משותף: 'הציפור הכחולה'. "התייחסו אליו בתור הציפור הכחולה שצריכה לבוא, ומספר האנשים שידעו על האירוע היה מצומצם ביותר". ב-16 באוגוסט 1966, היא באמת הגיעה.
מוניר רדפא המריא מעיראק במיג-21 וטס לישראל. כשהגיע לשמי הארץ, שני מטוסי מיראז מיהרו לברר מה קורה. אחד הטייסים היה רן פקר, מפקד טייסת 119. אפילו הוא לא ידע על המבצע החשאי. "פקר לא הבין מה המטוס המסוכן ביותר עושה כל כך קרוב לבית, וחשב שצריך להפיל אותו. הוא כמעט עשה זאת, עד שקיבל הנחייה מפורשת ממפקד חיל האוויר, שלא לגעת בו".
כך, במקום קרב אווירי, שני מטוסי המיראז' הובילו את המיג לבסיס חצור. "לציבור לא אמרו למה נחת, ובאילו נסיבות. סיפרו בתקשורת שזה טייס עיראקי שערק באופן ספונטני, אף אחד לא שיער שזה מבצע מתוכנן של המוסד".

ארכיון חיל האוויר
מוניר דאג להביא עמו את ספר ההדרכה למטוס, שהכיל את כל המידע הדרוש לתפעולו. שם נפתח אחד מפרקי הלימוד המרתקים בתולדות חיל האוויר. המיג נבדק, פורק, נבחן והוטס מול מטוסים הישראליים. "דני שפירא, 'טייס הניסוי הראשי' היה מבצע בו קרבות אוויר", מתאר אבי, "המיג 21 נבדק מול כל מטוס, בדגש על המיראז'ים, כיוון שהם היו מקביליו המערביים. עם הזמן, חשפו את נקודות התורפה השונות שלו".
"למשל, גילו שאין לו נפח להרבה דלק, והוא לא יכול לשהות הרבה זמן באוויר בהשוואה למטוסי קרב אחרים. יותר מזה - הדלק ממוקם בכנפיים, וכל פגיעה בכנף מספיקה לפוצץ אותו. בנוסף, מיפו את הכיוונים בהם הראות לא טובה מתוך תא הטייס". הידע הזה לא נשאר במוזיאון ולא בספרי ההדרכה. הוא נכנס ישירות ללמידה המבצעית של חיל האוויר.

כפי שהחיל לא נשאר אותו הדבר אחרי הנחיתה ההיסטורית, גם ה'ציפור הכחולה' השתנתה - בכוונה: "המטוס נצבע באדום וכסף וצוייר עליו המספר 007, סימן ההיכר של הסוכן ג'יימס בונד, כמחווה לשיתוף הפעולה עם המוסד. היה חשוב שיראה שונה מהמיג המקורי, כדי שהטייסים לא יטעו וינסו להפיל אותו".
גם תחת שכבות הצבע, ההישג הישראלי לא נעלם מעיני העולם. ארה"ב, שנלחמה באותה תקופה בווייטנאם מול מטוסי מיג-21, רצתה גם היא ללמוד את המטוס מקרוב. אחרי שהמיג מילא את תפקידו בישראל, הוא עבר לידי האמריקאים. "לכן המטוס המוצג כיום במוזיאון חיל האוויר אינו אותו אחד", מספר האוצר, "אלא מתנה זהה שקיבלנו בתמורה".

הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ומפקד חיל האוויר מורדכי הוד צופים במפגן אווירי בו הוצג לראשונה המיג 21, יולי 1967
זה סיפורו של המטוס שהגיע לישראל בתור 'ציפור כחולה': מטייס שרצה חיים חדשים ועד למבצע ששינה את האופן בו ישראל הכירה את אויביה - והישג משותף של חיל האוויר והמוסד שערכו כמו 'יהלום'.