"גדלתי כאן וזו הארץ שלי, הרגשתי שאני חייב להגן עליה"

את שמו המלא ומקום מגוריו רב"ט י' אומנם לא מעוניין לחשוף, אבל את סיפורו האישי כחייל מוסלמי בגדוד ברדלס של עוצבת פארן הוא יותר משמח לשתף: "אני זוכר שהכול התחיל כשפשוט הפריע לי לשבת בבית בזמן שיש אנשים בני גילי שמגנים עליי, על המשפחה שלי והמדינה שלי. אני אזרח ישראלי, גדלתי כאן וזו הארץ שלי. הרגשתי שאני חייב להגן עליה".

לקח זמן עד שכומתת ה"ג'ירפה" הגיעה לכותפת במדים הירוקים שלו. "לא כל כך מקובל להתגייס אצלנו והתהליך עצמו לא פשוט", מודה רב"ט י'. "סיפרתי למשפחה שלי שאני מתכוון להצטרף לצבא רק חודש לפני, קצת פחדתי להגיד להם. לאבא שלי היה קשה בהתחלה, אבל אז הוא אמר לי שאם כבר אני הולך לעשות את זה - אז עד הסוף. שעליי לנצל את ההזדמנות. לאמא שלי זה עדיין לא קל, בכל פעם שאני חוזר לבסיס היא מבקשת שאשמור על עצמי".

"הפריע לי לשבת בבית בזמן שיש אנשים בני גילי שמגנים עליי". רב"ט י'

הלוחם מברדלס מספר לנו כי מהרגע שהחליט ללכת על זה ועד יום הגיוס עצמו, מצא לעצמו דרך נוספת לתרום לחברה הישראלית - להתנדב במשטרה: "בשורה התחתונה מה שחשוב זו התרומה, להיות הגרסה הכי טובה של עצמך". בקיץ האחרון, בגיל 21, הגיע ללשכת הגיוס, ולמרות ההכלה מצד המשפחה הקרובה והגאווה האישית להיות חייל - לא כולם בסביבתו יודעים שהצטרף לשורות צה"ל: "אני חוזר מאוחר וברכב עד הבית בכפר שבצפון. עדיף ככה".

עם הגיוס, לאתגרים הקודמים הצטרפו חדשים: "ההכשרה לא הייתה פשוטה, נפצעתי קצת בברך והיה מאמץ פיזי רב - אבל זה גם מספק להצליח ולהתגבר על הכול. אני זוכר שבמסע כומתה כשסיימנו 23 קילומטר כולנו ביחד, הרגשנו תחושת ניצחון. אני באמת מרגיש שזכיתי להגיע לברדלס, ואחד הרגעים הזכורים לי הוא ההשבעה בלטרון. כולנו עמדנו יחד ונשבענו. אני על הקוראן ואחרים על התנ"ך, ופשוט הרגשתי שאני נשבע למדינה".

"הרגשנו תחושת ניצחון". ארכיון

"שיפרתי את העברית שלי", הוא מוסיף, "וגם יוצא לי ללמד את החיילים האחרים כמה משפטים בערבית. הם כל הזמן שואלים על כנאפה, עלי גפן וקובה", הוא צוחק. "יכול להיות שחלק מהם שינו את מה שחשבו על מוסלמים, ואני רק חושב שאם לא הייתי פה - יכול להיות שהם לא היו מכירים את המגזר המוסלמי מזווית קצת שונה".

"בעיניי חשוב לבצע סוג כלשהו של שירות - בין אם שירות לאומי/אזרחי, גיוס לצה"ל או למשטרה, אבל אני לא יכול להכריח אף אחד. המעט שכן זה להציע. אני זוכר כשהתלבטתי אם להתגייס אז לא הפסקתי להתייעץ עם קצין מוסלמי מהכפר שלי, הוא מבחינתי היה דוגמה בשבילי".

גדוד ברדלס באימונים. ארכיון

 "בגדוד שלנו אין הבדל בין חייל מוסלמי, יהודי, דרוזי או נוצרי", מדגיש הלוחם. "אנחנו משפחה אחת של לוחמים ולוחמות במערך הגנת הגבולות שמגנים על המדינה. בקרוב נעלה לגדוד ונתפוס קו בפעם הראשונה, וזו עליית מדרגה מרגשת בשירות שלי. אני באופן אישי רוצה להתקדם בצה"ל, לצאת לקורס מ"כים ולקצונה".

"המסגרת הצבאית היא הזדמנות למגזר המוסלמי", מסכם רב"ט י', "זה פתח למעורבות בחברה, שדרכו גם אפשר למצוא מקצוע. אני גאה להיות מוסלמי שמשרת בצה"ל ומקווה לשמש דוגמה לעוד מוסלמים לעשות כמוני".