סגירת המעגל של שורדת השואה באחד הבסיסים הדרומיים במדינה

 

מרים נלקחה לאושוויץ, והיא עברה סלקציה בה נפרדה מהוריה, אותם לא ראתה עוד. 

באותה הנקודה נפרדה גם מאחיה, ששרד את המלחמה והם התאחדו רק בסופה, בארץ ישראל. 

 

עם הגעתה של מרים למחנה היא חלתה והועברה לאגף החולים. מרים הבינה שאם תשאר שם תמות, והחליטה לאזור אומץ לקפוץ מגג הבניין לקרקע ולזחול למגורי הילדים. 

לאחר שהתייחדה עם שאר הילדים הם נלקחו לתור למקלחות הגז. בנס, בעודה עומדת ומחכה להכנס אל מקלחות הגז האמריקאים הפגיזו את המקום וגרמו למהומה, וכך מרים ניצלה והצליחה לברוח.

 

מרים הגיעה למחנה ייצור נשק, ושם נשארה עד שהאמריקאים הגיעו ושחררו אותה.

מרים חזרה לרומניה והכירה שם את בעלה, ולאחר השתקמות עלו לארץ ישראל תוך וויתור על רכוש ושטח רב שהושאר ברומניה על מנת להגיע, להקים את המדינה ולשרת בצבא .

 

השניים גרים באילת, ומרים בחרה לשירת בצבא כעובדת מטבח בבסיס סיירים כשלוש שנים. לאחרונה ביקר מפקד הבסיס, אלוף משנה, רועי שטרית את מרים ומשפחתה והעניק לה תעודה הערכה.

 

היום, בסגירת מעגל מרגשת, נכדה של מרים, סמל גל עזרן, משרת כמשק בינוי בבסיס סיירים, וממשיך את נצחונה של סבתא מרים.