"העיניים של המדינה" פותחות מחזור חדש. זה מה שיש למ"מ להגיד להן

כבר כמעט חודש עבר מאותה השבת בה קרה הטבח הנוראי בעוטף עזה, בה הראשונות לזהות ולהתריע מפני הסכנה המתקרבת היו התצפיתניות של אוגדת עזה. למרות שמחבלי חמאס הסתובבו בתוך הבסיסים, הן ישבו בחמ"לים השונים ולא עזבו שום מערכת, נשארו עד השנייה האחרונה בעמדות וכיוונו כוחות שנלחמו כדי להגן על המוצבים. 

היום, בתקופה המאתגרת הזו, התגייסו כ-400 תצפיתניות חדשות, שברגשות מורכבים מתחילות את דרכן כדי להפוך ל"עיניים של המדינה". סג"ם שחר, מפקדת מחלקת הכשרת התצפיתניות בבהל"ג, פותחת את מחזור הגיוס הזה באופטימיות. שמענו ממנה על התפקיד - החשיבות שבו, המשמעות שבו וגם המורכבות שבו.

"האמת, שכשקיבלתי את השיבוץ לקחתי את זה די קשה", מספרת סג"ם שחר, "הייתי במכינה, ולא הכרתי אותו באמת, אז החלטתי לחקור עליו". אחרי שדיברה עם אנשים ושמעה קצת יותר על העשייה בתפקיד היא הגיעה ליום הגיוס עם מוטיבציה גבוהה: "הבנתי פתאום את גודל המשמעות, התעשתתי על עצמי והחלטתי שאני מגיעה עם ראש ולב פתוחים".

אחרי הקורס היא שובצה באוגדת עזה, ואז בחמ"ל כיסופים, "רציתי מאוד להגיע לשם", מתארת סג"ם שחר, "אני מאשקלון, וזה הרגיש לי הכי משמעותי - להגן על הבית".

כל תצפיתנית חדשה שמגיעה לחמ"ל עוברת הסכמה מקצועית, בה היא לומדת על המערכת שתתפעל ומתמקצעת בגזרה. "בתקופה הזאת היה לי מאוד מאתגר, היו המון קשיים, אבל לא ויתרתי לעצמי ולמדתי המון", משתפת סג"ם שחר, "וזה השתלם. פתאום החמ"ל הופך לבית שלך, זאת תחושה מטורפת. בסוף לשבת במשמרת זה קשה, אבל יש לך רשת חזקה מאוד של חברות שעוברות את זה איתך".

העבודה של תצפיתנית היא להגן ולפקח על הגזרה שבה היא מוצבת, כל ירידה, כל התקרבות לגדר וכל התנהגות חשודה עוברת אצלן, והן מעבירות את המידע הלאה. "זה תפקיד מורכב מאוד", קובעת סג"ם שחר, "אחרי כל מה שקרה באותה השבת ראינו את זה במו עינינו, אבל יש משהו מיוחד מאוד בגזרה הזאת, משהו שאי אפשר להסביר במילים".

"לבנות שמשרתות בתפקיד הזה יש חוסן, חדות ורצון לשרת בתפקיד משמעותי", מוסיפה סג"ם שחר, "עכשיו יוצר מתמיד מבינים כמה השפעה יש לנו. אני גאה להכשיר את דור התצפיתניות הראשון שמתגייסות בגאווה לאחר השבת הנוראית. תבואו בראש פתוח, תהיו גאות שאתן עומדות להיות תצפיתניות, תבואו בלב פתוח ותזכרו - אתן כאן כדי להגן על המדינה".