"אפילו במרחק מטרים לא תצליחו לזהות אותם"

כשיוצאים לוחמי האיסוף הקרבי לעוד מארב סמוך לקו הגבול, במטרה לאסוף מידע ולתצפת על האויב, הם יודעים שמוטלת עליהם אחריות גדולה וכלל ברזל אחד -  לא להיחשף.

על מנת שיוכלו להישאר נסתרים מהעין, כל לוחם איסוף לומד על רזי ההסוואה לעומק במהלך ההכשרה בשלב האימון המתקדם.

"איכות ההסוואה יכולה לקבוע את הצלחת המשימה", מדגיש סרן גלעד בנפשי, מ"פ בגדוד 414, שבמסגרת שירותו השתתף ופיקד במשך השנים על מארבים רבים, ומכיר מקרוב את חשיבות ההסוואה. "בשבילנו היא לא רק משחק פעם בשנה - החיים שלנו תלויים בה".

"מעבר להכשרה הבסיסית", הוא מפרט, "בכל צוות קיים לוחם שנקרא 'בנאי' והוא מוסמך באופן מקצועי לעסוק בהסוואה". על הבנאי מוטלת האחריות על היטמעות הכוח בשטח: "הוא מחליט על הציוד שהצוות לוקח איתו לפעולות השונות, קובע את מיקום המחבוא בשטח ומפקח על תהליך ההתמקמות מתחילתו ועד סופו".

המטרה: להשתלב בנוף

מי שמתמודד באופן אישי עם האחריות הגדולה הוא רב"ט יואב פיצ'וטו, בנאי בגדוד 414, שמסביר לנו איך זה עובד בפועל:  "קיימים מספר סוגי עמדות - עמדת סבך בסביבת חורש, עמדת רשת שמותאמת למיקומה ועמדת 'קבר' בסביבה מדברית".

לקביעת מיקום המסתור ולאופיו שיקולים רבים שנעשים בהתאם לתנאי השטח. "ביער אתה לא תבחר עמדה שממוקמת על שביל, אלא במקום שלא יהיה נוח להגיע אליו, במקום שאדם רגיל לא יחשוב ללכת אליו", מסביר רב"ט פיצ'וטו. "אתה תבחר עמדה שיש בה הכל מהכל - שיח קטן, עץ באחד הצדדים, אבנים גדולות, דשא. כל זה במטרה להשתלב בנוף".

להיות יותר חכם מהאויב

השתלבות בנוף היא קריטית להסוואה - אבל היא ממש לא הרכיב הבלעדי הנדרש. יש לקחת בחשבון את זמן השהייה בשטח ולהימנע מהתנהגות חריגה - הן בתזוזות חדות והן ברעשים.

"אתה צריך לראות מה יש סביבך ולהבין מה טבעי ומה לא - כלומר מה בני אדם יכולים לעשות ובעלי החיים לא, ואת העקבות האלו לטשטש. חשוב לשמור על המבצעיות - לא מדברים. אפילו לא בשקט. כשמעבירים ציוד מוסרים מיד ליד ולא זורקים מאחד לשני", מגלה רב"ט פיצ'וטו.

"עמדת הסוואה מוצלחת היא כזו שאפילו במרחק מטרים ספורים לא יזהו אותה", מסכם סרן בנפשי ומוסיף: "הכל תלוי בכמה חדים ומוכשרים הבנאי וחברי הצוות. אפשר לסמוך על הלוחמים של גדוד 414 שלא יצליחו לגלות אותם".