מתגייסים להנדסה? זה מה שתלמדו במסלול ההכשרה הכי מפוצץ

מתגייסים להנדסה? על כלי הצמ"ה בטח כבר חקרתם מראש, אבל את החיילות שהולכות להפוך אתכם למקצוענים על הכלים ההנדסיים, תכירו בבהל"ץ ממש בקרוב. מי שלא יכול לחכות בסבלנות, נא להמשיך לקרוא.

המדריכות במדור צמ"ה מתמחות בכל האמצעים ללא יוצא מן הכלל, משופלים ועד ל"פנדות" העוצמתיות. הן לומדות את יסודות הלחימה ומעבירות את המידע לקורסים השונים של מש"קי ולוחמי צמ"ה, אשר מקבלים את השיבוץ לאחר הטירונות הקרבית בחיל, ואף במשמר הנגב וחיל האוויר.

סמ"ר קורל, מדריכת צמ"ה

"מיד בתחילת המלחמה, הפלוגה של המדור נכנסה ללחימה. זאת כמובן במקביל לזינוק במספר המתגייסים, והיינו צריכות להכפיל את ההכשרות", מספרת סמ"ר קורל, "ככה עברנו ממחזורים של 50 איש - ל-100. עכשיו כבר התרגלנו לשגרה החדשה. אנחנו מעבירות פי שלושה יותר הכשרות מבעבר - כי כולם מבינים שאין מלחמה בלי צמ"ה".

"אין חוויה עוצמתית יותר מלהפעיל את הכלים העצומים האלה", היא מוסרת לאלו שבקרוב תדריך. "אבל יותר מהכול, אין משמעותי יותר מלהבין את החשיבות וההכרחיות שלהם בלחימה".

סמל אלה, מדריכת נמר"ה

כל מוהנדס מכיר את הנמר"ה טוב מאוד - רק"ם המשמש לשינוע הפלסים בשדה הקרב. מבחוץ, הוא דומה לנגמ"ש המרכבה המוכר, אך בתוכו מסתתרים אמצעים הנדסיים מורכבים, ומאז כניסתו לחיל ב-2016, הוא שודרג במיגון "מעיל רוח" המתקדם ובכוח אש מוגבר.

במהלך ההכשרה, מקבלים הלוחמים את הפק"לים השונים הקשורים לרק"ם, כמו נהג או קטלן, שמתפעל את עמדת הנשק. המדריכה מכירה להם את המערכת עד לרמה הקטנה ביותר: "אני מסמיכה מא' ועד ת' טירונים, מ"כים וצוערים מיהל"ם", מסבירה סמל אלה, "זה מתחיל מלימודים על הכלי עצמו והיכרות איתו, ומגיע לנהיגה בו בשטחים צפופים ומאתגרים למעבר".

למרות הסיפוק שבידע על הכלי כשלעצמו, כפי שסמל אלה משתפת, הדבר שהיא הכי אוהבת בתפקיד הוא להעביר את הידע הזה הלאה: "רק כשיושבים בתא הנהג מבינים את המשמעות של הפק"ל, המפעיל מוביל צוות של מוהנדסים בשדה הקרב - והאחריות בידיים שלו. כיף לדעת שאני מעבירה את הידע המשמעותי הזה לדור הבא". 

סמל טופז, מדריכת פנדה

ה"פנדה" נכנסה לחיל ב-2022, וכבר ביססה את מעמדה כאחד מהכלים הרובוטיים המתקדמים ביותר בצה"ל. מאז, היא ממשיכה לצבור קרדיט בשדה הקרב בזכות היכולות האוטונומיות שיכולות להציל חיים. בשל היותה חדשה, גם ההסמכה עליה עוד טרייה, מודה סמל טופז: "עוד בזמן שהעברתי את הקורסים הראשונים, התחלנו לשמוע על הפעילות המבצעית של הפנדה, שנכנסה לראשונה לתמרון בעזה".

אלה שיקבלו את הפק"ל יעברו חודשיים הכשרה בת שני שלבים. היא מתחילה בקורס דחפור כללי, ועוברת להתמחות במערכת. על הפרק: לימודים עיוניים מעמיקים, ולאחר מכן ירידה לשטח. שם, יתנסו במשימות שונות עד לתרגיל המסכם, שבמהלכו מפעילים את הדחפור הרובוטי באתגרים שונים של זיכויי מרחבים, התמצאות בקרב ותקשורת עם אמצעים אחרים.

"לכל מי שמצטרף אלינו - אתם תבינו מהר מאוד שאתם מתעסקים בכלי פורץ דרך, שהופך לאחד המשמעותיים בזרוע היבשה", היא מחייכת. "מאחר שהוא מאויש מרחוק, אפשר לשלוח אותו קדימה בלי סיכון חיי אדם. היו מקרים בהם נורה נ"ט על הדחפור, אך מפני שאין מפעיל בתוכו, לא היו נפגעים".

רב"ט מיה, מדריכת חבלה

כשמדברים על הנדסה קרבית, חבלה היא הדבר הראשון שעולה לראש. לשם כך, המדריכות מקנות למוהנדסים את כל הידע הנדרש בדרך לפיצוץ או לנטרול מוצלח. החל מבניית לבנת חבלה, דרך נטרול מוקשים ומטענים בשטח ועד להטמנת תוואי חבלה מתקדם להשמדת תשתיות תת-קרקע.

הלוחמים יפגשו עם צוות ההדרכה בשלבים שונים של הכשרתם - ראשית בהסמכה ראשונית בטירונות, ואז בקורס חבלן באימון המתקדם, עד שלבסוף יהפכו לפלסים מן המניין.

גם בשירות סדיר, מדריכות החבלה שומרות על קשר עם הלוחמים. "לפעמים הם מתקשרים אלינו להתייעצויות, וזה נותן לנו הרבה משמעות", מספרת רב"ט מיה. וללוחמים שעתידים לפגוש אותה, היא מבקשת למסור מסר: "להתעסק בחבלה ובפצצות זה עולם שלם, שכל אחד מכם ייחשף אליו. ומה שהכי מטורף, זה שבסוף אתם תהיו אלו שתשפיעו ישירות על חבריכם בקרב. הראשונים להיכנס, ורגע לפני הפיצוץ - האחרונים לצאת".