חיל החינוך והנוער התייחד עם זכר חלליה

אמש התקיים טקס ההתייחדות השנתי עם זכרם של 91 חללי חיל החינוך והנוער. הטקס התקיים באנדרטת הנח״ל וחיל החינוך והנוער בפרדס חנה, בראשות ראש אכ״א, אלוף יניב עשור ובהשתתפות קצין חינוך ראשי, תת אלוף אופיר לויוס, המשפחות השכולות, וכן מפקדי וחיילי חיל החינוך והנוער בעבר ובהווה.

מדברי ראש אגף כוח אדם, אלוף יניב עשור:
״יש מידה רבה של סמליות בכך שהאנדרטה לחללי החיל חולקת כִּבְרַת אֶרֶץ עם אנדרטה של חטיבה לוחמת. יש זיקה עמוקה בין תפקידו של החיל לבין רוח הלחימה, רוח הלוחמים, רוח הניצחון. והזיקה הזו מתמצה בשתי מילים: צדקת הדרך.
צדקת הדרך היא נשקו החשוב ביותר של צה"ל. ואולי בעצם- נִשְׁקָהּ החשוב ביותר של האומה. היא מבטאת מטען כפול- הן את ההבנה העמוקה של שורש המשימה, של תכלית ההקרבה, של האורות המנצנצים בגבם של הלוחמים- ואת אלו המנצנצים לפניהם.
אני אומר לכם כמפקד שאת הרוב המכריע של חייו העביר בשדה הקרב ובלחימה: אנשים מסתערים בעבור חבריהם, ובעבור מפקדיהם, אבל לאורך זמן- הם לא יסתערו ללא ידיעה, תחושה, הבנה- שתכליתם ראויה.

המטען השני הטמון בביטוי הזה- הוא ההבנה שלא רק היעד צריך להיות צודק, אלא שגם הדרך אליו צריכה להיות רצופה בצדק. יעקב מעודד את בניו ומתרה בהם שיילחמו באופן מוסרי ולא יוכו בעיוורון במלחמתם. ספר דברים מקדיש פסוקים ופרקים רבים בציוויים הנגזרים מהצו העליון: "כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע".
על שני המטענים הללו של צדקת הדרך, אחראי חיל החינוך והנוער.

בלא המטען הזה, של אהבת האדם, של אהבת הפקוד, של צבא שהוא מכבד ומכיל את אנשיו- ובלא המטען של צדקת הדרך, של רוח הלחימה, של מוסר הלחימה- לא ניכון ולא נתקיים כצבא.״

מדברי קצין חינוך ראשי, תת אלוף אופיר לויוס:
״משפחות יקרות ילדיכם היו חלק מבית היוצר לבניין הרוח, אנו קשורים בחוט של זיכרון ואין מחויבות גדולה יותר ממחויבותנו למשימה ולהולכים בשמה.
ילדיכם, בני זוגכם ואחיכם היו חלק בלתי נפרד מחיי החיל, מהווית המהלך בדרכי החינוך ומהקשר שיש לחזקו בכל עת בין החיים ובין מורשתם של ההולכים.
נחבק מעט ונדמע מעט ולא נוכל לנחם – רק מעט להיות לצידכם ולשאת בלפיד הזיכרון.
היום ולעד, אנחנו איתכם.״