גם אחרי טירונות שלישית - אלירז ממשיך להילחם על צה"ל

"אני רוצה להקדיש כמה רגעים לחייל מיוחד, שנגד כל הסיכויים עומד איתנו פה הערב, בין החיילים המסיימים", כך אמר בהפתעה מפקד בסיס חוות השומר, סא"ל תום אלגרט, בטקס סיום הטירונות של מחזור יולי 22' לפני מספר שבועות. כשהבין טוראי אלירז לזרי שמדובר בו, הוא לא הצליח לעצור את הדמעות.

מערכת היחסים המורכבת של טוראי לזרי עם הצבא החלה לפני שלוש שנים - כשהוא קיבל פטור משירות. "הייתי ילד בעייתי", הוא מספר, "רוב החיים שלי הייתי ברחוב - שותה, מעשן, נכנס למעצרים ולבתי סוהר. מגיל קטן הייתי בפנימיות, וכחניך ב'מלכישוע' התחלתי להתעניין בשירות צבאי".

כשחבריו לפנימייה עלו על מדים ושיתפו בחוויות מצה"ל - הרצון של טוראי לזרי להצטרף אליהם רק הלך וגבר, והלחימה על הגיוס הפכה עבורו למטרה עליונה: "מאוד רציתי לשרת. ידעתי שאני יכול לתרום הרבה מעצמי. לוותר? לא אופציה מבחינתי".

לאחר תקופה ארוכה בה ניסה להוכיח בכל דרך שהוא אכן כשיר לשירות - ההודעה המשמחת לבסוף הגיעה: במרץ 20' הוא מתגייס לחוות השומר. וכך היה. 

עם השלמת הצעד החשוב, גילה טוראי לזרי ששלב הטירונות הוא לא קל כמו שדמיין לעצמו: "עברתי הרבה מסגרות בחיי, אך שום דבר לא הכין אותי למסגרת הצבאית. פתאום מציבים לי 20 שניות לעמוד בטור ומריצים אותי מפה לשם. בתור ילד שלא אהב להקשיב, לא אהבתי את זה שבמסגרת החדשה הזאת אומרים לי כל הזמן מה לעשות".

במהלך הטירונות, הסתבך אלירז במספר אירועים אלימים, ונתפס על הכנסת חומרים מסוכנים לבסיס. לכן, לאחר מספר שבועות ואינספור שיחות אזהרה, נפלה ההחלטה - הוא ישוחרר מהשירות הצבאי. 

הבשורה כמובן הייתה קשה לו. "הבנתי שבכמה שבועות בודדים הצלחתי לזרוק לפח את כל המאמצים שהשקעתי בשביל להתגייס. במקום להיות חייל טוב התעסקתי בשטויות. אבל למרות זאת, ידעתי שעל המסגרת הצבאית אני לא מוותר, ויום אחד אני אחזור".

וכמו דה ז'ה וו, מסע החזרה לצה"ל התחיל בשנית: ועדות, המלצות, מסמכים, שכנועים ואמצעים רבים אחרים הופעלו כדי שאלירז יחזור לשרת: "ידעתי שזה המקום שאני צריך להיות בו". 

ההתמדה והעקשנות השתלמו, ונקבע לו תאריך גיוס חדש. אבל אתן לכם ספוילר קטן - סוף הסיפור הזה לא היה שונה בהרבה מקודמו. עם החזרה למסגרת, חזרו גם האלימות והסמים, וההחלטה התקבלה שוב - טוראי לזרי לא ימשיך בשורות צה"ל. 

הוא הבין ששינוי עמוק ואמיתי חייב לבוא ממנו, ומיד התחיל בתהליך: "נפרדתי מהרגלים רעים, מצאתי עבודה מסודרת בבניין ועבדתי כל יום משש בבוקר עד שש בערב. רק אחרי שנה וחצי, כשהרגשתי מספיק מוכן - החלטתי לנסות שוב".

התהליך לא היה פשוט, בטח שלא כשמדובר בניסיון השלישי. אבל היה אדם אחד שהאמין בו לכל אורך הדרך - מפקד בסיס חוות השומר. "אני חושב שהוא ראה כמה מוטיבציה יש לי, ועד כמה מתחת לכל הרבדים והקשיים הכוונות שלי הן טהורות ואני באמת רוצה לתרום. רק בזכות הראייה העמוקה שלו פנימה אל הנפש, אני קיבלתי הזדמנות לנסות בפעם השלישית".

והפעם, הכול נראה אחרת - האלימות והסמים נעלמו, והוא עבר עוד ועוד שלבים בדרך לסיום הטירונות. "הדרך לא הייתה קלה והמסגרת עדיין הייתה לי קשה. בזכות השינוי הענק שעשיתי בעצמי, המפקדות המדהימות שנשארו איתי לשיחות עד השעות הקטנות של הלילה, והמב"ס שליווה אותי לכל אורך הדרך - הצלחתי. הייתה לי מטרה אחת בראש - לסיים טירונות ולהגיע ללוחמה".

אך ברגע שהיה נדמה שכל הדברים מסתדרים, הוא נפצע ושבר את ידו. וכך נגוז החלום להיות לוחם והפך למיתוס רחוק. "זו הייתה נקודת שבירה. ראיתי שוב את כל המאמץ שלי נופל לתהום. הבנתי שגם עם שיקום של מספר חודשים ללוחמה אני כבר לא אשובץ, לפחות לא עכשיו".

למרות המשבר, אלירז הבין שבשבילו השירות הוא מעל הכול, לא משנה באיזה תפקיד. הוא סיים את הטירונות ושובץ להיות נהג בט"ש, אבל חלום הלוחמה עדיין חי ובועט בליבו.

"חיכיתי מעל שנתיים להתחיל את שירותי הסדיר, ואין לי בעיה לחכות גם עוד שנתיים נוספות בשביל להיות לוחם. אני אשתקם, אעבור ללוחמה, ובהמשך גם מתכנן לצאת לקצונה. אני יודע שהצבא הוא המקום בשבילי, ואני עוד רק בתחילת הדרך".