6 החיילים האלה הגשימו כאן חלום רחוק. הכירו אותם מקרוב

טור' יצחק מאריזונה

יצחק נולד וגדל בפיניקס, אריזונה, ובשנת 2020 החליט לעשות עלייה: "כשסיימתי תיכון, הגעתי למכינת 'קשת יהודה', שהכינה אותי נפשית ופיזית לשירות. זכיתי ללמוד הרבה דברים על הצבא והמדינה, וגם רכשתי חברים מדהימים".

"יש לי חברים בצבא, ולצערי גם איבדתי כמה ב-7 באוקטובר. זה קשה, אבל זו זכות בשבילי להיות כאן", הוא ממשיך, "אני נמצא פה בשביל המשפחה שלי באמריקה. הם דואגים לי, אבל אני פה למען מטרה טובה".

"אני אוהב את ישראל ולא רוצה להיות בשום מקום אחר", הוא מספר עם ניצוץ בעיניים, "זה הבית שלי והמקום אליו אני שייך - השפה, המוזיקה, האווירה והאנשים".

"עברתי הרבה דברים לא פשוטים בחיים, וזה נס שאני כאן", הוא מחייך, "להיות כאן זה יותר טוב מלהיות באריזונה. נכון שזו מסגרת לא פשוטה, והייתי צריך לדחוף את עצמי עד קצה גבול היכולת שלי - אבל אני יודע שזה שווה את זה". 

טור' קיילה מניו יורק

כשקיילה עלתה לארץ בגיל 18, היא החליטה לעשות דרך קצת אחרת, ולעבוד בפנימייה בנתניה עם נוער בסיכון. "הייתי אחות גדולה לכל מי שהיה צריך", היא משתפת, "תוך כדי, התאהבתי בארץ - ואיך אפשר שלא?" 

לאחר מכן, המשיכה ללימודי תקשורת באקדמיה, אבל כעבור שנה עזבה למען מטרה אחרת - להתגייס: "אני לא נולדתי כאן, ההורים שלי לא ישראלים, ואני בכלל מתנדבת. ועדיין היה לי חשוב להגיע לישראל, בגלל הערכים שיש פה - אין כמו האהבה הזאת בין בני האדם".

"להיות חיילת בזמן המלחמה מקבל עוד משמעות, אבל הייתי מתגייסת גם בכל זמן אחר", חורצת קיילה, "אני חיילת בודדה, אבל לא מרגישה לבד - אני בת למדינה. כולם פה הם האחים והאחיות שלי, ואני רואה את זה במיוחד בשבת - כשכולם מזמינים אותי לארוחות". 

"זה מפחיד ומלחיץ לעזוב את הבית ואת המקום המוכר - אבל אלו הדברים שרק נותנים לנו מקום לגדול", היא משוכנעת ומבקשת להעביר במסר למי שהיה בנעליה, טרם העלייה: "אם אתם רוצים להתגייס מכל הלב - תעשו את זה. אין לנו ארץ אחרת".

רב"ט א' מפלורידה

מאז שא' היה קטן, הוא ידע שהוא ישרת בצה"ל - למרות שמסע החיים שלו לא היה פשוט: "כשהייתי בן 10 אמא שלי נפטרה, ואחריה, בגיל 16, גם אבא שלי. מאז התמכרתי לסמים, עד שהלכתי למוסד גמילה במשך חצי שנה".

כשהשתקם, החליט להגיע לארץ. "שאר המשפחה שלי נמצאת פה. היה לי קשה בארצות הברית, וגם מאוד רציתי להתגייס", הוא אומר, "החיים שלי השתנו לחלוטין כשהגעתי לכאן. אם היית רואה אותי פעם, לא היית מאמינה שזה אני".

"יש לי פרופיל 64, אבל רציתי להגיע ללוחמה, אז עשיתי הכול כדי להעלות אותו - והנה עכשיו אני באימון המתקדם בגולני", מציין א', "בהתחלה זה לא היה קל, וזה אפילו לא קשור לעובדה שאני עולה חדש, אבל זאת תחושת משמעות עצומה". 

"אני חושב שהצבא הוא מקום שיכול לעשות טוב לכולם", הוא מעיד, "בכל תפקיד אפשר למצוא את המיטב ולהנות ממנו. גם אם לפעמים אני מתגעגע לפלורידה - אני מעדיף להיות חייל".

טור' מיכל מג'ורג'יה

מיכל הגיעה לישראל מסיבות רבות, אבל לדבריה, העיקרית מביניהן, היא תחושת השייכות שלה. "נולדתי כאן, וכשהייתי תינוקת אבא שלי ואני עברנו לארצות הברית, ואמא שלי ואחותי נשארו בישראל", היא מסבירה. "כשסיימתי תיכון, הרגשתי שאני לא מוכנה ללמוד בקולג', אז ב-2022 עשיתי עלייה כדי להצטרף למכינה".

שם, כפי שהיא מתארת, חלה התפנית, בה הבינה כי היא רוצה להיות בצבא: "גם כשהייתי קטנה נהניתי לבקר בישראל, אבל בשנה הזו התאהבתי במדינה ובהיסטוריה שלה". 

"בעיניי זה מובן מאליו שצריך להגיע לכאן להתגייס, אבל הישראלים פה מתרגשים מאוד מזה", מיכל צוחקת, "להיות יהודייה בארצות הברית זה לא תמיד פשוט, ולהיות חיילת זה עוד יותר לא קל. יש לי הרבה חברות שניתקו איתי קשר בגלל זה - אבל אני יודעת למה אני כאן".

"אני מתגעגעת לאבא שלי, אבל הוא תומך בי. עכשיו אני גרה עם אמא שלי ואחותי בפרדס חנה, וזה מרגיש מאוד טבעי", היא משתפת, "למען האמת, קיבלתי את תעודת הזהות שלי ממש עכשיו, שזה אומר שרשמית עליתי לארץ רק לפני יומיים".

טור' חגי מניו ג'רזי

לפני 4 שנים, הגיע חגי לישראל יחד עם כל משפחתו: "עלינו כולנו כדי להיות עם סבא וסבתא שלי. כל החיים ידענו שנחזור לישראל, ואני תמיד ידעתי שאתגייס".

ולמרות האהבה לארץ, המחשבות על ניו ג'רזי הרחוקה עוד עוברות בראש. "אני מתגעגע לחברים שלי ולמקום בו גדלתי", הוא מציין, "התרבות שם שונה מאוד מכאן. שם הייתי יוצא החוצה והיה שקט, רגוע ולא היו מכוניות בכביש. היום אני גר בתל אביב וזה ההפך הגמור, אבל העיקר שאני יחד עם המשפחה שלי".

"להיות עולה חדש יכול להיות מאתגר", מדגיש חגי, "בבית ספר, למשל, היה לי קשה להתחבר לחבר'ה ישראלים. אבל מהצד השני, הם מאוד אוהבים עולים חדשים, אז הם גרמו לי להרגיש בנוח". 

"אני לא מרגיש לבד. לפעמים בגלל הקשיים בשפה יותר מסובך לי לתקשר, אבל כולם עוזרים לי", הוא מכריז בחיוך, "אני רוצה גם להגיד בהזדמנות הזו לכל מי שמתלבט - תעלו לארץ ותתגייסו. אל תפחדו מהדרך הארוכה - היא לגמרי שווה את זה".

טור' אליוט מקליפורניה

אליוט ומשפחתו עלו ב-2023 מלוס אנג'לס, במטרה להיות במדינה בזמן שירותו הצבאי: "היו לי הרבה חברים שעלו לכאן כדי לעשות צבא, ורציתי לחוות את זה גם כמוהם ויחד איתם, אבל לא תמיד ידעתי שאני רוצה להתגייס. זאת הייתה החלטה שקיבלתי בתיכון".

"להיות אמריקאי בישראל זה נחמד כי הרבה מדברים אנגלית", הוא אומר, "אבל זה גם לא קל, כי לפני שעליתי לא ידעתי עברית, והיה לי קשה ללכת למסעדה או לדבר עם מישהו ברחוב".

"אני לא יודע איזה תפקיד אני הולך להיות, אבל אני רוצה אחד משמעותי", מסכם אליוט, "אני חושב שלהיות בצה"ל זאת החלטה שצריך לחשוב עליה הרבה, כי השירות אינטנסיבי, אבל זה לגמרי שווה את זה. יש לי כאן חברים וזכרונות שלא הייתי חווה בשום מקום אחר".