ב־29 באוגוסט 1897 נפתח בבזל שבשווייץ הקונגרס הציוני הראשון, ביוזמתו של בנימין זאב הרצל. בקונגרס השתתפו כ־200 צירים מקהילות יהודיות ברחבי העולם, במטרה לגבש תוכנית פעולה להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
במהלך הקונגרס התקבלה תוכנית בזל, שקבעה כי מטרת התנועה הציונית היא:
“להקים לעם היהודי בית מולדת בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל.”
לשם כך נקבעו מספר דרכי פעולה:
- עידוד התיישבות יהודית בארץ ישראל.
- איחוד העם היהודי במסגרת התנועה הציונית.
- חיזוק התודעה הלאומית היהודית.
- קידום הכרה בינלאומית בזכותו של העם היהודי לבית לאומי.
לאחר הקונגרס כתב הרצל ביומנו את המשפט המפורסם: “בבזל ייסדתי את מדינת היהודים.”
הקונגרס הציוני הראשון נחשב לאחת מאבני הדרך המרכזיות בהיסטוריה של הציונות, והניח את היסודות להקמת התנועה הציונית המאורגנת, שבסופו של דבר הובילה להקמת מדינת ישראל בשנת 1948.
