ב־2 באוגוסט 1943 התחולל מרד במחנה ההשמדה טרבלינקה שבפולין הכבושה. קבוצת אסירים יהודים הצליחה להתארגן בחשאי, לגנוב כלי נשק, להצית חלקים מהמחנה ולנסות לפרוץ את הגדרות. מתוך מאות המשתתפים, רבים נהרגו במהלך המרד או אחריו, אך עשרות הצליחו להימלט, וחלקם אף שרדו את המלחמה. המרד הפך לאחד מסמלי ההתנגדות היהודית בתקופת השואה ומבטא אומץ לב, אחריות הדדית ורוח לחימה גם בתנאים בלתי אפשריים.
מטרת העל:
החייל ילמד על מרד טרבלינקה כסמל לגבורה בתקופת השואה.
מטרות ביניים:
- החיילים יכירו את הרקע על מחנה טרבלינקה ואת אירועי המרד.
- החיילים יבינו את משמעות הגבורה והבחירה לפעול גם במצבי קיצון.
- החיילים יקשרו בין ערכי המרד לבין ערכי צה”ל - דבקות במשימה, רעות, אחריות ומחויבות להגנת המדינה ואזרחיה.
שאלות לדיון:
- מה לדעתכם הוביל את אסירי טרבלינקה לצאת למרד למרות הסיכויים הנמוכים להצליח?
- אילו ערכים באו לידי ביטוי במעשיהם של משתתפי המרד?
- כיצד באים לידי ביטוי ערכים של אומץ, רעות ואחריות גם בשירות הצבאי כיום?
- מדוע חשוב ללמוד על גילויי ההתנגדות היהודית בתקופת השואה ולא רק על האסון עצמו?
- כיצד זיכרון השואה מחזק את תחושת השליחות והמחויבות להגנה על מדינת ישראל ועל אזרחיה?
סיכום :
מרד טרבלינקה מזכיר שגם במצבים הקשים ביותר ניתן לבחור באחריות, ביוזמה וברעות. כיום, חיילי צה”ל נושאים באחריות להגנת מדינת ישראל ואזרחיה מתוך מחויבות לערכים של אומץ, מקצועיות, לכידות ואחריות הדדית. לימוד סיפורם של לוחמי המרד מחזק את ההבנה כי חוסנה של מדינת ישראל נשען לא רק על יכולותיה הצבאיות, אלא גם על רוחם וערכיהם של המשרתים בה.
לכתבת 80 שנה למרד טרבלינקה לחצו כאן
