שמחה תורה הינו מועד יהודי המציין את סיום קריאת התורה, אותה קוראים כל שנה באופן מחזורי בבתי הכנסת לפי פרשות שבועיות. ביום זה, קוראים את הפרשה האחרונה בתורה. יום החג, מצויין ביהדות בשתי תאריכים שונים, בארץ, מציינים את החג ב-כ"ב בתשרי יחד עם שמיני עצרת, וביהדות התפוצות, החג מצוין יום לאחר מכן בכ"ג בתשרי, ביום טוב שני של גלויות.
מבין מנהגי החג, הינו מנהג ההקפות, בו מוציאים ספרי תורה, ומסתובבים עימו שבעה פעמים, שבעה הקפות בהם נושאים את ספר התורה בזרועות המתפללים ברינה ומחול. מנהג זה, נהוג לבצע בערב החג לקראת סוף תפילת ערבית ובבוקר יום החג לאחר תפילת השחרית
החג "שמיני עצרת", הינו חג מקראי ביהדות אשר נחשב ליום טוב, וחל לפי לוח השנה העברי ב-כ"ב בתשרי מיד לאחר חג סוכות.
חג זה, מסמל את סוף עונת הקציר ותחילת עונת הגשמים, קריאת שלום לעונת הקיץ החמה וקבלה של עונת החורף הגשמית. מבין מנהגי החג ומאפייניה המרכזיים, נהוג לשאת בתפילת הגשם, תפילת בקשה לגשמי ברכה בחורף.
מקורו, מצוין בתורה בספר במדבר, פרק כ"ט, פסוק ל"ה, "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ." (במדבר, פ' כ"ט, פ' ל"ה). פסוק זה, כתוב בספר הספרים לאחר התיאור לחג סוכות בפסוק י"ב, "וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִבְעַת יָמִים" (במדבר, פ' כ"ט, פ' י"ב), דבר האומר כי בסוכות, יש להקדיש את שבעת הימים לעבודת ה' ובשמיני עצרת, לא לעבוד כלל וכלל.
לאומת חגים ומועדים אחרים, לשמיני עצרת אין תאריך רשמי בו מצוין החג בתורה, אך בעקבות ציון היום הראשון של סוכות (ט"ו בתשרי), ונמשך למשך שבעה ימים, מה שאומר שהתאריך המקורי של החג היה צריך לקרות בכ"ב בתשרי. אך בעקבות תקופת בית שני, בה נהגו להקפיד על ההלכה "אל יעל איש על המזבח בשבת כי אם עולת השבת", יום השבת "דולג" והחג נחגג בתאריך העברי אותו אנו מציינים כיום.
